פרשת צו, שבת הגדול תש"פ, קברנה פרנק ספיישל רזרב 2016, יקב הר ברכה
Time is money
הכותרת היא מנטרה אמריקאית, האם זה נכון? בפרשת השבוע נאמר לכאורה הרעיון הזה. ה' אומר למשה: "צו את אהרן", מבאר רש"י שדווקא ביחס לקרבן עולה, צריך היה לזרז את אהרן, כי "ביותר צריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס" (ויקרא ו/ב). איזה 'חסרון כיס' יש לכהן בטיפול בקרבן עולה? שאין לו ממנה מנה, כמו בשלמים, בחטאת ובאשם, זאת אומרת שהכהן לא מרוויח, אבל רש"י מגדיר את זה 'חסרון כיס', מה נחסר לכהן? שסכין השחיטה נשחקת? זה הרי סכין של בית המקדש, וחוץ מזה זה כבר דקדוקי עניות להסתכל על כאלה זוטות. אלא ה'חסרון' הוא זמן הטיפול בקרבן, מה נחסר? 'זמן'! הנה המשוואה:
Time is money
אבל ההסבר אינו כמו שהאמריקאים חושבים, שבזמן הזה אפשר להרוויח עוד כסף, אלא להרוויח חיים, כלומר: Time is life, כי בזמן אפשר לעשות הרבה מעשים טובים, וכל החיים שלנו מורכבים מיחידות של זמן.
אבל יש לנו שאלה: משה רבינו זירז את אהרן ואת בניו, "האם זה עזר"?
התשובה היא שזה עזר מאד. על התקופה של סוף בית המקדש השני, מתואר בגמרא שהיה בית דין מיוחד של כהנים, שבדקו כל מיני פסולים. אם מצאו כהן בעל מום, הוא היה מתלבש כמו אבל ויוצא חפוי ראש (יומא יט/א).
הבה נעשה חשבון האם הוא הפסיד משהו? הרי בעלי מום חולקים יחד עם כל הכוהנים גם בתרומות ומעשרות וגם בקורבנות. ועוד, לבעל מום יש זכויות יֶתֶר. כהן שנטמא לא יכול לקחת בשר קודשים, כדי לאכול אחר כך, כי אם הוא פסול לעבודה, הוא פסול גם לחלוקה, אבל בעל מום שבין כך ובין כך פסול לעבודה, יכול לקחת כשהוא טמא, ובערב שיטהר יאכל את הבשר. זאת אומרת שלבעל מום יש רק זכויות בלי חובות, למה הוא מצטער שנפסל? בגלל שלפני אלפיים שנים זירז משה רבינו את הכוהנים, לעבוד גם היכן שאין רווחים, והנה כעבור כל כך הרבה זמן זה עדיין נשאר.
ראו זה פלא, לא רק אלפיים שנים זה נותר, אלא זה נותר עוד אלפיים שנים. אני מכיר כיום כמה וכמה יקבים, שעושים יין במיוחד לצורך הנסכים של בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו, אמן. איש מהם אינו חושב על רווחים, אלא ממש כמו שזה כתוב בתורה 'אין צו אלא לשון זירוז', והנה בלי עין רעה כל כך הרבה זריזים מתייצבים לקריאה הקדמונית של משה רבינו.
'שבת הגדול' כבר אמרנו. זה מחייב התייחסות כבר מהקידוש של ליל שבת, נכבד כזו שבת נהדרת במשהו משובח, והנה הצעה מכל הלב: 'קברנה פרנק ספיישל רזרב' 2016 של 'יקב הר ברכה', נקרא ק.פרנק בגלל שזה הזן שמרכיב 85% ממנו השאר זה 10% ענבי מרלו ו5% פטי ורדו. הייחודיות של ק.פרנק זה הריח והטעם הירקרק שלו, ולא איזה צבע אדום כהה כמו זנים אחרים, ואכן היין הזה עונה על ציפיות הזן.
ריח של פלפל ירוק ושחור, עטוף במעט שוקולד ואגוז קלוי שמגיע מתקופת ההתיישנות בחבית (15 חודשים), חמיצות נהדרת ועדינה, יין מאוזן וטוב.
כהל: 15%. המחיר: 140 ₪. כשרות: רבנות מקומית, O.K , בד"צ איגוד הרבנים - הרב ווסטהיים.
לחיים, שבת שלום, פסח כשר ושמח
שרגא – אתר היין הכשר
