הסידרה האזורית (המצויינת ש.ג)

יש תאוריה שיקבי בוטיק קטנים מצליחים להוציא יינות טובים יותר, כי הם יותר מפנקים כל חבית בנפרד. זה סיפור חמוד שהומצא ביקבי הבוטיק בעצמם, שלא תחשבו שאין שם יינות טובים, אבל זה לא בגלל שהם קטנים, אלא בגלל שהם יודעים לעשות יין, ומסתבר שביקבים הגדולים יודעים לעשות יין, לא פחות טוב. מה שיש ליקב גדול ואין לקטנים, זה את אפשרות החלוקה לסדרות גבוהות ונמוכות. אם ליקב בוטיק יהיו ענבים לא כל כך משובחים, הוא יצטרך לנסות לעשות מזה יין הכי טוב, כי הוא לא יכול להרשות לעצמו למכור בזול, מענבים לא מוצלחים אי אפשר לעשות יין מוצלח. יקב גדול יכול להרשות לעצמו גם סדרות זולות, ולעשות יינות איכותיים במחיר נמוך יחסית.

אקח כדוגמא את "יקבי כרמל": בעבר המשאיות היו מגיעות ליקב בזכרון יעקב, בכניסה היה משקל, המשאית עולה עליו עם הענבים  שעליה, ונשקלת שוב בחזור בלי הענבים, ומשלמים לכורם את משקל הענבים. ככה לכורם היה אינטרס להביא כמה שיותר ענבים. מוצלחים או לא מוצלחים, זה לא חשוב היה לכורם.

אבל כאמור, זה היה היסטוריה. כשלמדו לעשות יין טוב, הבינו שזה צריך להתחיל בענבים, ודרשו יין יותר איכותי, אפילו שזה יהיה על חשבון הכמות. מה פתאום שהכורם יסכים? פשוט מאד: התשלום הוא לפי דונם ולא לפי משקל. עכשיו הכורם כבר מתאמץ שאצלו יהיו הענבים הכי תמציתיים, בשלים, איכותיים, מתוקים, צבעים עזים, ושאר מרכיבים שיעלו את מחיר התוצרת. זו הייתה נקודת המפנה, ומשם נמשכה מגמת השינוי.

במהלך כמעט 140 שנים הייננים של היקב והאגרונומים ש"יקבי כרמל" מחזיק, נותנים הוראות ישירות לכורמים בשטח, כמאמר הפתגם: "יין לא עושים ביקב, אלא בכרם". שטחי הכרמים של "יקבי כרמל" פרוסים מצפון הארץ ועד דרומה, בטובים שבאזורי גידול הגפן. מצפון רמת הגולן ומרכזה, ועד לגליל העליון והתחתון, מאזור זכרון יעקב ובנימינה השפלה והרי יהודה ועד לצפון הנגב.

נחזור לעניינינו, יקב גדול יכול לספוג יבול באיכות נמוכה, יש לו מה לעשות בזה, בדיוק מאותה סיבה קל לו גם לעשות יינות איכותיים, ככל שיש יותר כרמים ביותר אזורים, כן אפשר לנווט את האיכות לבקבוק מהסדרה המתאימה. אם יש כרם ספציפי שהשנה לא נתן את האיכות שקיוו שייתן, לא מרימים ידים, אלא מעבירים את הענבים לסדרה נמוכה יותר.

ב"יקבי כרמל" יש סידרה מפורסמת: 'הסידרה האזורית', המטרה שלה להוציא יין איכותי מאזור מסוים, ולהכניס את אופי האזור בתוך היין.

יש חמישה יינות ב"סדרה האזורית", אחרי שהוחלט מה האזור הכי מתאים לזן מסוים, רק אז מוציאים את היינות האלה. לכן יש בסדרה זו הפתעות, כי בכל שנת בציר הם מגיעים מאזור מתאים אחר.

נתחיל עם הזנים ה'בורדולזיים', קברנה ומרלו הגדלים במקומות קרירים, לכן הם מגיעים מכרמים שבהרים הגבוהים של הרי יהודה או מהגליל העליון, שם הטמפרטורות נמוכות יותר.

גרנאש וטמפריניו, המרכיבים את הרוזה שבסדרה האזורית, מגיעים מכרמים באזורים חמים יותר בהרי יהודה. מקור זנים אלה בספרד ודרום צרפת, שם מזג האוויר חם ויבש, מתאים לאקלים שלנו ולכרמים ששם הם גדלים.

ואחרון, הגוורצטרמינר החצי יבש, מקורו באלזס באזור הגבול המשולש צרפת, גרמניה ושוויץ, אזור קר, לכן גם פה בסדרה האזורית הענבים ליין חצי יבש זה נבצרים מכרמים המטופחים בגליל העליון.

היינות האדומים בסדרה האזורית עוברים תהליך יישון בחביות בגדלים שונים, לא בהתאם למה שיש במלאי, אלא בהתאם למה שאופי היין דורש. היין נמצא בחבית כעשרה חודשים, על מנת לשמר את טעמו של הפרי ולחזק את טעמי העץ. לאחר מכן, עוברים תהליך יישון בבקבוק למשך חודשים אחדים.

אקדים ואכתוב, שתמורת 60 ₪, מחיר בקבוק מהסדרה האזורית, המחיר הוא לחלוטין VFM(value for money). או בעברית תל"כ (תמורה לכסף).

כשרות: רבנות מקומית, הרב רובין .O.U

אחרי כל ההקדמה טעמתי גם את היינות והנה מה שכתבתי על היין

אזורית קברנה סובניון הרי יהודה 2019

יין אדום יבש, שהופק מ-100% ענבי קברנה סוביניון מאזור הרי יהודה. לאחר תסיסה והשריה עם הקליפות, התבגר היין בחביות עץ אלון צרפתי במשך עשרה חודשים.

13.5% אלכוהול.

צבע אדום בוהק, בריח מרגישים פירות יער אדומים אגוזי פקאן, שזיף אדום, מעט מבושם. בטעם יש ירקרקות וטאנינים עדינים, חומצה טובה שמחזיקה את הטעם לאורך זמן.

אזורית מרלו גליל עליון 2017

יין אדום יבש, שהופק מ-100% ענבי מרלו מאזור הגליל העליון. לאחר תסיסה והשריה עם הקליפות, התבגר היין בחביות עץ אלון צרפתי במשך שנים עשר חודשים.

14.5% אלכוהול

צבע אדום כהה, ריח מתחנף וטוב של פירות אדומים בשלים, טאנינים רכים, יין מאוד אלגנטי לשתיה, לא להאמין שהוא עולה 60 ₪

איזורית קברנה סוביניון שיראז גליל עליון 2017

יין אדום יבש, שהופק מענבי קברנה סוביניון ושיראז מאזור הגליל העליון. לאחר תסיסה והשריה עם הקליפות, התבגר היין בחביות עץ אלון צרפתי במשך שנים עשר חודשים.

15% אלכוהול

הצבע אדום יפה ובוגר, על אף האלכוהול הגבוה הוא כלל לא מורגש בגלל איזון הריחות והטעמים.

בריח חמיצות עדינה, מעט שוקולד ופירות בשלים, הירקרקות של הקברנה נמצאת בפרונט והשירז נותן ליין עומק ותיבול, מרירות שמזכיר קצת אשכולית טעם שיורי ארוך וטוב. יין מאוזן ונפלא למחירו מתאים לכל הזדמנות.

אזורית רוזה הרי יהודה 2020

יין רוזה יבש, שהופק מענבי גראנש וטמפרניו מאזור הרי יהודה. לאחר השריה קצרה עם הקליפות, נסחטו הענבים בעדינות והתירוש תסס במכלי נירוסטה בטמפרטורה נמוכה, לשמירת האופי הארומטי של הענבים. היין המשיך להתבגר במכלי נירוסטה כשלושה חודשים.

12.5% אלכוהול

הצבע ורוד נחושת, חמיצות מובנית טובה, מינרלי, יש ליין קצת גוף ורדים ותפוח גרנד. סיומת חמצמצה ארוכה כמו שרוזה קר צריך להיות.

אזורית גוורצטרמינר גליל 2020

יין לבן חצי יבש, שהופק מענבי גוורצטרמינר. לאחר השריה קצרה, נסחטו בעדינות הענבים עם הקליפות, והתירוש תסס במכלי נירוסטה בטמפרטורה נמוכה, לשמירת האופי הארומטי של הענבים. היין המשיך להתבגר במכלי נירוסטה כשלושה חודשים.

 13% אלכוהול

צבע קש, צהוב בהיר עם גוון ירקרק.

בריח ורדים ופירות צהובים, משמש ותפוח עץ בשלים מעט חומצה, גוף בינוני קל, יין נוח ולא מכביד.

הערה חשובה: לפעמים אתם רואים על התווית או במקום אחר המלצות להתאמת יין למאכלים כמו תבשילים מסוימים, גבינות קשות או רכות. למי שאין כאלה גבינות וכאלה מאכלים, שלא יטעה לחשוב שהוא לא יוכל להנות מיין טוב. יינות הסידרה מספיק טעימים, גם למי שרוצה להנות מהם לא לפי הוראות כל שהן, המצוינות על תווית הבקבוק. זה בהחלט טעים גם עם פרוסת לחם וגבינה, או סלט עם ביצה קשה, או כל שילוב של מזון שאתם רואים אצלכם בבית על השולחן.

לחיים