פרשת ויקרא תש"פ, סופה 2014, יקב תבור

ברוך ה' התקדמנו שלב. סיימנו בשבוע שעבר את מלאכת המשכן, והשבוע אנו כבר נכנסים לתוכו. יהיו לנו כמה שבועות ממוקדים בקרבנות, ואנו ניגע בהם, אבל נתחיל בעובדה שהפרשה פותחת בא' זעירא במילה הראשונה.

הבה נשמע סיפור בנידון: בבית מדרשו של החפץ-חיים זצ"ל למד בחור מוכשר, הגה בתורה בהתמדה, עלה והתעלה, בדרך הטבע היה עדיו לגדולות. אחד מעשירי ליטא הגיע אל החפץ חיים, וביקש בחור טוב כחתן לבתו, והבטיח לפרנסו כדי שיוכל להמשיך ולשקוד על התורה. החפץ חיים הציע את הנער המדובר, והשידוך יצא לפועל במזל טוב. כעבור כעשרים שנים, הגיע החפץ חיים לעיר הגדולה, שם פגש התלמיד ההוא את רבו. הרב שאל אותו למעשיו, והלה אמר שברוך ה' הוא עושה חיל בעסקים, ואף ביקש את כתובת האכסניה של הרב, כדי לבוא בערב ולתת תרומה נכבדה לישיבה.

שאל אותו החפץ חיים, על הקשר שלו אל התורה, והלה השיב:  בשנים הראשונות לנישואי שקדתי על התורה ועל העבודה, אבל ברוך ה' המשפחה גדלה ונאלצתי לצאת לעבודה, וזמני אינו פנוי ללמוד תורה. שאל אותו החפץ חיים: מה עם שיעורי ערב? קצת משנה, קצת הלכה, קצת גמרא בין מנחה לערבית, וכדומה.

השיב התלמיד: "בזאת אשמה הישיבה"! החפץ חיים התפלא, הוא מעולם לא שמע כזו הטחת אשמה, וביקש הבהרה. השיב לו התלמיד: בישיבה שלך היה מגיד השיעור רבי נפתלי טרופ זצ"ל, שהיה מוסר שיעורים עמוקים, מרתקים ומקיפים, זה היה תענוג לנפש ולנשמה, אבל כאן בין מנחה לערבית, הרב המקומי מקריא כמה קטעי גמרא, שעל כל אחד כזה, התעכב רבי נפתלי כמה חודשים, וכאן עושים זאת בשלושה רגעים, 'זה לימוד'?

שאל החפץ חיים: אם דג התנתק מהנהר, הוא לא ירצה לפחות גיגית ואפילו רק ספל מים? הרי בלי קצת מים, הוא לא יצליח לשרוד, כדי לחזור אל הנהר. אף אתה כן, עוד יבואו ימים שתזכה להגות בתורה בשקידה, אבל אתה צריך להיות קשור למקור החיים, כדי לזכות להגיע לשם. לעת עתה, אתה זקוק שיהיה לך לפחות א' זעירא  ('והגדת' ויקרא).

כיצד סיפור יפה זה קשור ליין? בכל פעם שאבי שיחיה מגיע לקידוש, ועל השולחן יש רק יין מאד עממי ופשוט, מאלה של 5 במאה. אני מושך מהם את ידי, ואבי אומר: א' זעירא, כלומר: יותר טוב משום דבר. עוד הוא מוסיף ואומר, שזה לא יין אלא מים עם מלח. פעם שאלתיו: "מאיפה אתה יודע"?  הוא השיב: "איני יודע, אבל זה הטעם".

גם נושא זה מחובר לפרשת השבוע. נאמר בפרשה: "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב/יג), על כך אומרים חז"ל שרק את העולֶה על המזבח מולחים, ולא את מה שמוזגים ביסוד המזבח, אך את היין לא מולחים, ממילא לשיטת הרמב"ם שצריך לקדש על יין הכשר למזבח, אם אכן אבי צודק, שכדי שירגישו שזה יבש, מוסיפים מלח, הרי שזה יהיה פסול לקידוש, לפחות למנהג התימנים שפוסקים כמו הרמב"ם. אבל בשבילם אני לא דואג, הרבה מהם נוהגים לעשות יין לבד, לא בגלל שהם חושדים שמוסיפים מלח, אלא הם חושדים שמוסיפים מים, וגם זה פסול לדעת הרמב"ם, אבל גם בזאת אני יכול להרגיע את כולם, ביינות המשובחים לא מוסיפים אפילו לא טיפת מים.

איזה יין יש להציע כשבעוד שבוע וחצי כבר פסח, והשלחן יהיה עמוס בלי עין רעה בשפע דברים טובים, אחד שטעמתי השבוע, 'סופה 2014' של 'יקב תבור', הוא גם מאלו שקבלו מדליית כסף השבוע בתחרות Best Value 2020.

סופה הינו בלנד חצי חצי - פטיט סירה וקברנה סוביניון, מהר מלכיה ורמת סירין. היין התיישן במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון, ועוד 18 חודשים בבקבוק.

בכוס, צבע ארגמן עמוק, ריחות וטעמים של פירות אדומים ודובדבנים טריים ובשלים, מלווה עם מעט חבית ושוקולד, קצת מתיקות מדומה, יין מאוזן,

גוף בינוני ונעים, חומצה טובה, טאנינים קלים, יין נפלא.

לחיים

שבת שלום ופסח כשר ושמח

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב