פרשת ראה תשפ"ב, סירה עין זיתים 2018, יקבי כרמל
נושא אכילת הקרבנות ומעשר שני בירושלים, מופיע בפרשתנו פעמים אחדות, ובכל אחת מהפעמים ישנה תוספת הקשורה לשמחה. בשנים הקודמות הדגשתי בפרשת השבוע, את יראת השמים שמקבלים דרך אכילת קדשים, והפעם אני רוצה להתמקד בשמחה, ולא רק באכילת קדשים, אלא באופן כללי, כיצד מסוגלת הסעודה להעניק שמחה, כשעושים אותה נכון, ובבית המקדש לומדים לעשות זאת נכון. זה אמנם נאמר על לחם, בשר ותוספות, אבל כידוע, עיקר השמחה היא ביין: "יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהילים קד/ו).
רבי סעדיה גאון כותב כך: הארץ הזו [העולם כולו] לא נועדה אלא לצרכי המזון... לפיכך יש בה שדות לזריעה, ואדמות לגנות, ונהרות ותעלות להשקאת האילנות והצומח, הרים ונחלים לגשמים ושטפונות, ובקעות בהם מרעה... הוצרכנו בעולם הזה לכל הדברים הללו, מפני שאנו זקוקים למזון (האמונות והדעות ט/ו. תרגום קאפח). הרב אביגדור מילר זצ"ל עשה מהקטע הקצר הזה, מאמר עוצמתי. כיצד אפשר לאכול ולהחכים, ללעוס ולהיות ירא שמים, לסעוד ולהתחבר אל המערכות שה' מבקש לחבר אותנו. אין לי עניין לעשות 'העתק הדבק', מפני שספריו אינם סודיים (תורת אביגדור 'ראה').
הבה נקשר את זה לנושא שלנו, ומכיוון שאנו בתוך שבעת שבועות הנחמה, נקדים, נאמר בנבואת ישעיהו: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" (ישעיהו ב/ד). כלומר: כאשר יעשו מהטנקים, כלי חקלאות, זו אינה סתם הסבה, אלא קביעת הטכנולוגיה בתפקיד המקורי שלה, שהרי מלבד סיפוק מזון, לא אמורה להיות עוד תעשיה, זה מה שהאנושות זקוקה לו, והשאר הינו מותרות, שזקוקים להם מעט ולעיתים רחוקות.
אני התחברתי למאמר, קודם כל כי הוא באמת מאלף, ומלבד זאת הרהרתי היכן היין בתמונה? בתעשיית המזון הכללית נעשתה מהפיכה עצומה, מאז ימי קדם. נושא המזון משתכלל ומתעצם ללא הרף. ראיתי תמונות כיצד מייצרים קוקה קולה בסניף הגדול ביותר בעולם. בזמן מלחמת המפרץ, היו בקואליציה כמיליון חיילים, ומישהו בעיתון עשה חשבון, כמה משאיות פיצה שולחת ארצות הברית.
חשבתי היכן היין בתמונה. מייצרים אותו כיום בדיוק כפי שעשה זאת נח, כשיצא מהתיבה לפני חמשת אלפים שנים. זה גם היה ללוט כשנמלט מסדום. השכלולים הם רק סביב, במקום לחפור בור בתוך מערה קרירה, ולאכסן בו יין, מכניסים אותו למיכלי נירוסטה ענקיים ומקררים אותו באופן מכני. במקום למלא קנקנים ידנית, ישנו סרט-נע ענק, וכן עוד שכלולים סביב, שמי שמעוניין לראות את העשייה, יכול להגיע למרכז המבקרים של היקב ולראות איך המפעל הגדול הזה עובד. אבל ביין עצמו, לא היה שינוי, לא יהיה שינוי ולא יכול להיות שינוי. ממילא, על כל שינוי שיכול לקרות למזון שעובר כל כך הרבה מוטציות, ומשנה את מה שהוא אמור להעניק לגוף שלנו, ביין זה לא קורה. מה שהיה הוא שיהיה.
את היין של נח לא טעמתי, אבל לפני שבועות אחדים, הזדמן לי לפתוח בקבוק יין משנת תש"י, 1950! זקן בן למעלה משבעים שנה, אמנם יין מתוק, לא מתקלקל אך גם לא משתפר מקבל קצת עומק וטעמים מתיישנים, היה לו טעם של יינות מתיישנים הרבה יותר צעירים ממנו. הוא אשר דברנו, ביין אין שינויים.
המאמר אינו סיבה שאציע יין ישן במיוחד, כי אם הוא משובח, הרי שהוא עבור אספנים, והם מציעים עבורו מחיר יותר גבוה, ממה שהוא שווה באמת. כדי לפתוח ולשתות, לא צריך בקבוק בן כמה מאות שקלים, ובוודאי לא בן כמה אלפי שקלים.
הנה מה שמתאים לכבוד ראש אלול תשפ"ב. השבוע ביקרתי במרכז המבקרים של "יקבי כרמל" וטעמתי שם מהמבחר הרב.
אספר לכם על יין אחד שתפס את חיכי יותר מהאחרים ולא שהם יותר או פחות טובים, אלא הוא נבחר על ידי בגלל הרעיון שיש מאחוריו.
סירה מסדרת סינגל וויניארד בציר 2018.
יקבים נותנים ליין להתבגר בחביות עץ אלון מספר חודשים, את היין הזה סירה מכרם עין זיתים בגליל העליון, שגדלה בכרם בגובה של 800 מטר מעל פני הים. שמו במיכלי בטון על מנת שיתבגר באופן שונה, בלי לקבל את טעמי העץ והטאנינים הנלווים אליו אלא רק את פעולת ההתבגרות וכניסת החמצן המבוקרת ליין.
היקב מציג את הסדרה הזו כך: יין המבוסס על ענבים מכרמים יחידניים שהתבגרו במכלי בטון ללא מגע עץ. על מנת לשמר את טוהר וטעמי הפרי, המתאפיינים בטעמים נקיים, צלולים, חדים ובהירים, בחרו יינני היקב לתת ליין להתבגר במכלי בטון המקבעים ומדגישים את איכויות הפרי, בשונה מחביות עץ, שהשפעתן על טעמי היין מודגשת יותר. החלטה זו התבררה כמוצדקת ביותר ומביאה לידי ביטוי מצוין את טעמי הפרי ותחושת הטוהר המתלווה אליו.
הכרם בעין זיתים ניטעה בשנת 2010. גובה הכרם שבגליל העליון גורם להבדלי טמפרטורה בין היום והלילה מה שגורם ומאפשר לזן הסירה לתת את הביטוי הטוב ביותר שלו ואכן היין מינרלי ונקי.
החסרון היחיד שמצאתי ביין הזה שהוא צורך פתיחה ארוכה של לפחות שעתיים, פחות מזה היין יהיה סגור ולא ייתן את מגוון הריחות והטעמים שיש בו, כמובן שפתיחה ארוכה יותר של יותר שעות היין יהיה יתר מעודן וטוב.
כשרות: הרב רובין. המחיר 140-120 ₪.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
