פרשת תזריע-מצורע תשפ"א, עלמה אדום כהה 2018, יקב דלתון
ישנם הטועים שבידוד המצורע, הוא בגלל שהצרעת הינה מחלה מידבקת, ממילא הם רואים את הכהן, כרופא עור מאבחן מחלות. זה הבל גמור, הצרעת זה משהו רוחני, שקשור למאזן הזכויות והחובות, לכן גוי אזרח הארץ לא נטמא בצרעת, ולא צריך להוציא אותו מחוץ למחנה, למרות שאם זו הייתה מחלה מידבקת, לא אמור להיות הבדל בין יהודי לגוי. כמו כן רק מעיר מוקפת חומה מימות יהושע צריך לסלק את המצורע, ואם זו מחלה, אין הבדל באיזו עיר נמצא המצורע. גם אם הצרעת פרחה בכולו, הוא טהור, וזה לא יכול להתאים לשום דיאגנוזה רפואית, ישנם עוד כמה וכמה ראיות שההצעה הזו היא הבל, אבל אני רוצה להתמקד דווקא בהוכחה שתהיה חביבה על קוראי המדור.
אם לחתן מופיע נגע, ההלכה היא שממתינים לו עד אחר שבעת ימי המשתה, כך גם אם הצרעת התגלתה למישהו, בדיוק לפני אחד החגים, משום שמחת חג, דוחים את הגעתו אל הכהן עד אחר החג. אם המחלה הזו הייתה מידבקת, הרי זכור לנו מתקופת הקורנה, שדווקא חתונות ואירועים המוניים, היו גורמים מרכזיים להתפשטות המחלה, ובחגים הלא מגיע כל עם ישראל ירושלימה, ובדיוק אז מאשרים למצורע להתערבב ביניהם?
אלא מה? מה באמת ההסבר? מדוע ממתינים למצורע בחג הלאומי או בחג הפרטי שלו? הסיבה היא שצריך להתמקד בסיבת הצרעת, ואז נבין שיכולה להיות לו גם רפואה חביבה. הצרעת באה בגלל צרות עין, גסות הרוח, לשון הרע, גאווה, התנשאות וכדומה (ערכין טז/א: שבעה דברים). עד כה ידעו שהרפואה לאלה היא לשהות כמה ימים או שבועות כמו כלב מחוץ לעיר, שיהיה לו זמן לחשוב על עצמו ועל מעשיו. אבל מי אמר שרק ב'כסח' אפשר לרפא כאלה בעיות, אולי גם בטובות זה יכול להצליח? באמצע השנה אין לנו הזדמנות להכניס את המצורע לאווירה טובה וחיובית, כדי שינסה להשתלב במערכת חיים טובה יותר, אבל חתן הרי בין כך ובין כך פותח דף חדש, וישנם את מירב הסיכויים שכאשר יגמור את שבעת ימי המשתה, והיא יגלה שהנגע נעלם, כי הסיבה שלו נמחקה. כך זה גם בחגים, האוירה המרוממת, ההשתתפות והעזרה ההדדית של כל העם במקום כה צפוף והומה אדם, עבדות הכוהנים, שירת הלויים, אכילת הקרבנות, כל אלה פורטים על נימים נסתרים בלב. במפורש מכנה המקרא את העולים לרגל 'חברים' (שופטים כ/יא). החשוד כמצורע יחזור מהאווירה המרוממת של ירושלים, ירצה לגשת אל הכהן, אבל הוא ישכח באיזה מקום היה הנגע. אחר שמהלב הסתלקו הסיבות, על הגוף לא נשאר אפילו סימן.
את בית המקדש אין לנו כיום בעונותינו, נגעים ברוך ה' גם אין לנו. אבל את האוירה המרוממת של החג היה לנו ברוך ה' בשפע רב. בית, משפחה, תפילות, לימוד, סעודות, להכל הוסיף היין אוירה מרוממת, אמנם לא כמו בזמן בית המקדש, אבל קצת כמו.
החגים שלנו הינם זעיר אנפין של תיקון חברתי, שאחר מערכת בחירות כה סוערת אנו זקוקים לו במאוד, הסערה אמנם עדיין לא שככה, אבל כשאנו עלינו כתה, אמור הרעש הזה לעבור שם, רחוק, למטה למטה מאיתנו.
תרצו לדעת מה חדש במדף היין, ואיזה משהו טוב טעמתי השבוע, אז הנה בבקשה: מיקב דלתון "עלמה אדום כהה" כך שמו, ואכן צבעו אדום כהה, ובאנגלית "alma deep red" דהיינו אדום עמוק.
יינות סדרת עלמה שינו את שמם לאחר שבעבר נקראו בשמות לועזיים, העלמה אדום כהה שאני כותב עליו נקרא בעבר CRIMSON דהיינו ארגמן\סמוק.
היינן עשה בסדרה זו עוד שינוי מעניין, בעבר הוא היה בלנד בורדו היום הוא נקרא בלנד מהגליל, בגלל תוספות וערבובים של זנים שאינם מאיזור בורדו.
היין עם ריח נעים של פירות אדומים מעט טבק ושוקולד, צריך לאוורר וחידרור היטב לאחר 18 חודשי חבית בו שהה היין, ואז מגיעים לשפע שהוא נותן.
14.5% אלכוהול. כשרות :רבנות מקומית, הרב מחפוד, O.U והרב אונגאר. המחיר: כ85₪.
לחיים ושבת שלום
שרגא - אתר היין הכשר
