פרשת וארא תשפ"א, מרלו ג'וזף 2017, יקב הר ברכה

בשבועות האחרונים פרץ לפתע מושג חדש 'מוטציה', 'תשנית' בעברית. אנו נמצאים בעולם חי, דינאמי ורב תמורות, וכל רגע ורגע יש בו שינוים, לפעמים מינוריים אבל לפעמים פורצי דרך.

כאשר לזוג הורים ממוצע יש ילד מחונן, גאון, זו מוטציה. גם ההפך לצערנו יכול לקרות, וגם זו מוטציה. המוטציה פועלת לפעמים לטובתנו ולפעמים מזיקה לנו.

כשגילו את התרכיב של די.די.טי. היו בטוחים שבזאת יצילו את כל העולם מרעב ומזיקים, לבסוף הנזקים היו בשרשרת, בעוד אלה שה-DDT היה מכוון אליהם, פיתחו חסינות ולא מתו. מספיק שיתושת מלריה אחת הייתה מחוסנת, גם 300 הזחלים שהיא הטילה היו מחוסנים, ומכאן יוצא דור חדש של גיבורים [שלוש מאות כפול שלוש מאות, כפול שלוש מאות, קרוב לשלושים מיליון יתושים תוך פחות מארבעה חדשים].

הצפרדע שעלתה במכה השנייה על מצרים, כתובה בלשון יחיד: "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ" (שמות ח/ב). כותב רש"י: "צפרדע אחת הייתה, והיו מכים אותה, והיא מתזת נחילים נחילים". רבי יעקב גלינסקי זצ"ל סיפר שפעם בערב פסח עברו בחורים ליד ביתו של החפץ חיים זצ"ל, ושמעו אותו צוחק בקול, צוחק וצוחק. סקרנים, התקרבו, בית נמוך, חלון פתוח, רואים מבחוץ את הרב הישיש מחזיק הגדה של פסח, ממחיש לעצמו, כיצד המצריים הכו בצפרדע במלוא הזעם, וזו התיזה נחילים שהרגיזו אותם יותר, ממילא הם היכו בחמת זעם כפולה, והתוצאה הייתה זרנוק של צפרדעים, שהעלה את חמתם עד להשחית, ואז הם לקחו מקלות גדולים ועבים, והתנפלו על הצפרדע בחימה שפוכה, ואשד של צפרדעים זרם ממנה. עד כאן הן העובדות. בהשראת ה'מוטציה' מותר לנו להניח שכל מנה שינתה את התרכיב. בקושי הצליחו להתרגל לזן אחד, והנה מופיעות גם צפרדעים רעילות, גם ענקיות שבקפיצה מפילות בן אדם [יש כאלה במקורות הנילוס], וגם קטנטנות שבקלות נכנסות לאוזן ולחוטם. את שאר התיאורים השאיר החפץ חיים לדמיון שלנו.

מכאן נעבור אל הכרם. גם שם השינויים הם על כל צעד ושעל. על כל עשב ועשב יש מלאך שאומר לו 'גדל' (בר"ר י/ו). כלומר פיקוח צמוד לכל עשב. אם שני עשבים יהיו זהים, הרי די במלאך אחד למרבד שלם של דשא, אבל כיון שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, וכמו שאין טביעת האצבעות שלנו זהה, והפסים של הזברות גם הן אינן אותו דבר, כך זה גם אצל החתולים, העכברים, הנמלים והעשבים. כל אחד ואחד יש בו אישיות [אִינְדִּיבִידוּאוּם], והוא זקוק למלאך אישי.

כל זה נועד להסביר תופעה שנראית פלאית. באותו יקב, אותו זן ענבים, אותו טיפול, ובכל זאת יש שנים שהתוצרת נפלאה, ויש שנים שהיא בינונית, זה כמובן תלוי בסייעתא דשמיא, אבל אין כאן נס שמחוץ לחוקי הטבע, אלא 'מוטציות' שונות, שיכולות להיות בגלל הרכב קצת אחר בתוך הב'תוך' של התכנית [די.אנ.אי], אבל בדרך כלל אלה הן מוטציות חיצוניות, גשם בעונה אחרת של השנה, קור, חום, רוחות כאלה ואחרות, יותר או פחות אבק, זבובים ושאר 'מבקרים' בכרם רצויים ושאינם רצויים. ממש כפי שכתוב בפתיחת המאמר: "אנו נמצאים בעולם חי, דינאמי ורב תמורות". אני בדרך כלל אוהב להציע את התמורות החיוביות ביקב, וכך אעשה גם הפעם, ואספר לכם על יין משובח שפגשתי. 'מרלו ג'וזף' 2017 של 'יקב הר ברכה'. במרלו הזה יש 85% ענבי מרלו 10% ענבי קברנה סוביניון ו5% פטי וורדו, הענבים גדלו בהר גריזים בגובה של 840 מטר והתיישנו 10 חודשים בחביות עץ אלון.

הצבע אדום בוהק, מיד בפתיחת הבקבוק היין לא מאוזן, ולכן חייבים לתת לו זמן לנוח ולנשום. אחרי כחצי שעה הוא מתחיל לתת את מה שיש בו.

ריח מתקתק, קצת מנטה, קצת פלפל ירוק כל זה עטוף במעט עץ, גוף קל, מרירות נעימה וסיומת בינונית עם טאנינים חלשים.

אלכוהול:14% כשרות:רבנות מקומית, הרב ווסטהיים, ו-O.K והמחיר:70₪.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב