פרשת נח תשפ"א, 5X5, יקב חמש אבנים
אין הרבה סיפורים על שתיית יין בתנ"ך, השבוע יש את הראשון, ולא עליו נדבר.
אדמו"ר בא לפני כמאה שנים עם קבוצת חסידים לביקור בארץ ישראל, הם היו בירושלים בשמחת תורה, ובפרשת נח הם ביקרו ביקב [באותה תקופה היו כמה]. הסבא כיבד אותם בכוסית לחיים, אחר כך הם שמעו על הסבא שהוא טועם יי"ש [יין שרוף, כך קראו אז למשקה כהיל], והסבא יודע לומר כמה אחוזי כוהל יש בו. פנה הרבי אל חסידיו ושאל: מדוע הוא יודע ואתם לא יודעים, אפילו לא בערך? התשובה היא כי אתם חושבים אם זה טעים, הוא מתעמק, טועם שוב, ושוב מתעמק, מבדיל בין הפעם הקודמת לפעם הזו, וזוכר את שתי הטעימות בשביל הפעם הבאה. המשיך הרבי: מה שנכון ביי"ש, נכון גם בתורה וגם בעבודת ה'. מי שטועם ועובר לנושא אחר, יכול 'לטעום' כל החיים, ולא לזכות להיכנס לתוך מערכת חיים מוארת.
הרעיון רמוז במילה 'הלוך' הכתובה בתורה [בכתיב מלא] ארבע פעמים:
א _ "וישובו המים [של המבול] מעל הארץ 'הלוך' ושוב" (בראשית ח/ה).
ב _ "והמים [של המבול] היו 'הלוך' וחסור" (בראשית יב/ט).
ג _ "ויסע אברם 'הלוך ונסוע' הנגבה" (בראשית יג/ה).
ד _ על יצחק נאמר: "וילך 'הלוך' וגדל" (בראשית כו/כו). זאת אומרת, מי שמתנהג באופן של 'הלוך ונסוע' - ממהר לנושא הבא, אצלו יהיה 'הלוך וחסור', ומי שמתנהג באופן של 'הלוך ושוב' - שוב ושוב, אצלו יהיה 'הלוך וגדל'.
שלמה המלך אומר: "קובץ על יד ירבה" (משלי יג/יד).
מבארים חז"ל: מי שמתאמץ לארגן לעצמו לימוד פורה וברור 'הלוך ושוב'- שוב ושוב, לאט וביסודיות, ירבה ידיעות וחכמה (ערובין נד/א). בזמן שאורז החבילות השטחי, כבר הספיק לקרוא ברפרוף ארבע/חמש מסכתות, וכבר הספיק גם לצאת לחופש ארוך, של שני חודשי הקיץ הלוהטים, מקבץ השמועות היסודי, אוחז עדיין בעשרה דפים ראשונים של המסכת הראשונה, ושם-לב לרבבות פרטים מאירים, שהלומד במרוצה אינו מודע להם, ואפילו את מעט הנושאים שהממהר כן השגיח בהן, ושם את ליבו לעמקן, הרי הספיק כבר לשוכח. כך בסופו של דבר, אחר תקופה ארוכה יחסית, זה שקובץ על יד, יהיה לו את כל מה שהוא למד, באופן מסדר ונאות. כלל זה נכון בכל שטח.
האם הכלל הזה נכון גם ביין? מי שרוצה ללמוד, להבין ולהיות טועם מקצוען, או לפחות חובבן, צריך להתמקד בקצת סוגים, להתעמק בטעמיהם ולהשוות. אבל מי שזורם ורוצה להנות מיין טוב, יכול לסמוך על הטועמים המקצועיים, ולהנות כל שבוע ממשהו אחר, בלי צורך לזכור מה היה בפעם הקודמת. זה באמת לא חשוב, הכל טוב, הכל טעים, הכל בריא והכל משמח.
לכבוד השנה החדשה אני מציע משהו שטעמתי השבוע מ'יקב חמש אבנים'. אקדים ואומר שאני מאוד אוהב את היינות של היקב הזה הם מאוזנים ועשויים טוב.
היין נקרא חמש על חמש 5X5 דהיינו, יקב חמש אבנים ויין שעשוי מחמשה זנים בחלקים שווים. שיראז, קריניאן, מרסלן, פטיט סירה ואליקנט בושה. כל אחד מחמש הזנים היה בחביות עץ אלון במשך 12 חודשים ואח"כ אוחדו ליין אחד.
היין הוא מבציר 2018 ועדיין צעיר, אבל אחרי יום שהבקבוק היה פתוח ועוד זמן מה בכוס, יוצאים ממנו ריחות מתובלים ופירותיים, טעמים של שזיפים ופירות יער, יין מורכב שלא מפסיק להתפתח, חומצה עדינה, טאנינים כמעט ולא מורגשים, בסיומת מרגישים מליחות – מינרליות טובה שנשארת בפה הרבה זמן.
היין מגיע באריזת קרטון, מחירו כ190₪. 13.7% אלכוהול. כשרות: רבנות מקומית, O.U והרב דוב לנדא.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
