פרשת בראשית תשפ"א, רוזה דור 2, יקב 1848.

בפרשת השבוע מסופר שאדם הראשון היה בגן עדן, כדי שלא יאמרו עלי שאני סקרן גדול, אומר: "די מסקרן מה היה שם", אבל באמת זה "מאד מסקרן". גן עדן אינו נתון להתאמה אישית, כי כמספר בני האדם, כן יהיו מספר גני העדן.

הבה נציג מעט מהמקורות. כל אחד מאיתנו השתתף פעמים רבות בחתונה, שמע את שבע הברכות, ויש שם ניסוח המצוטט מתוך הגמרא: "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". פירש רש"י שם: "שיצליחו בשמחה וטוב לב". אחר כך בהמשך מוסיף רש"י: "תפלה היא שמתפללים ומברכים שיהיו שמחים בהצלחה כל ימיהם" (כתובות ח/א). העובדה שמסיימים בברכה, זה אומר שזה אינו סתם איחול, אלא תמונת מצב, שאם לא כן, הרי ספק ברכות להקל, זאת אומרת שזה בטוח, מדוע? הדרשנים מבארים שזה בגלל שאדם וחוה היו יחידים, כשאין קנאה והעיניים לא פוזלות לדשא של השכן, זה המפתח לאושר. זה ברור, אבל 'שלום בית' זה מקצוע נפרד שאינו קשור לפינה שלנו. אני רוצה להצביע על עוד משהו שהיה לאדם הראשון בגן עדן.

חז"ל אומרים שמלאכי השרת סיננו לו יין (סנהדרין נט/ב), איני יודע איזה יין היה בגן עדן, אבל אפשר להצביע על רמזים. בסעודה המפורסמת לעתיד לבוא יהיה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית (ברכות לד/ב). זאת אומרת שלעת עתה הוא עדיין לא היה מיושן. כמו כן הרי המלאכים סיננוהו, זאת אומרת שזה היה משהו טרי. זה פשוט כך, הכל היה אז עדיין טרי. אבל הרי יין אחר לא היה, ממילא זה היה היין הכי טוב שיכול להיות. פגשתי פעם חבר שמבין ביין, הוא היה בטיול עם קבוצה, והם שבתו בוונציה. האוכל היה בסדר, אבל יין היה רק סוג אחד, הכי זול שהקייטרינג הצליח להשיג, הוא ציין שנתנו ממנו בשפע, נגמר בקבוק, נתנו שני ואף שלישי. זה היה יין הכי טעים שיכול היה להיות, מסיבה פשוטה, לא היה משהו אחר.

בעלי הניסיון אומרים שכך צריך להתייחס לכל דבר בחיים, זה מרשם להצלחה. אני מסכים איתם, אבל דווקא בנושא היין, איני ממליץ לקחת את הכי זול בַּסֻּפֶּר, ולומר: "זה מה יש", אלא כדי לבדוק, להשוות ולטעום. הרי עם היין אנו פותחים את השבת, וכמו כן משלבים אותו עם עוד הרבה מצוות, זה אומר שעלינו לכבד אותו, ולהדר את השלחן במשהו משובח.

אם עוד נשאר לכם יין מהחגים, כדאי לגמור הכל, ימים חמים לא מטיבים אם היין, אם הוא אינו שמור בקירור.

הימים החמים עדיין איתנו, וזה אומר שכדאי לנסות יין לבן שמתאים לאווירה.

אני טעמתי  לאחרונה "רוזה דור 2 של יקב 1848"

מופק מזני הענבים גרנאש אדום 85% וברברה 15% עם גוון מיוחד המתקבל משהייה קצרה (כחמש שעות) עם קליפות ענבים. היין מאוד רענן ופרשי ועם חמיצות מדהימה.

הענבים גדלו בכרמים הנטועים למרגלות הר תבור בגליל.

אלכוהול: 11.5%. המחיר: 60 ₪. כשרות: הבד"צ העדה החרדית ובית יוסף.

לחיים ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב