פרשת ויגש תש"פ, ESTATE RESERVE 2017, יקב בן נון
בפרשת השבוע אנו מוצאים שיוסף שולח את אחיו לארץ ישראל, ונותן להם גם עגלות, כדי לשאת את המשפחה, וגם מצייד אותם ב'טוּב מצרים' (בראשית מה/כג), בין הדברים ש'טוּב מצרים' הכיל, היה גם יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו (רש"י). יוסף הזהיר אותם: "אל תרגזו בדרך", כלומר: אל תריבו על מכירתי, וגם אל תתעסקו בנושאים תורניים עמוקים, שניהם לא טוב לעשותם בדרך (תענית י/ב). אבל על היין, הוא לא הזהיר אותם שלא לטעום קצת באמצע הדרך.
יש בכך הגיון, כשרואים נופים יפים, או כשהדרך חד-גונית, או סיבות אחרות שפוגשים, כל אחת מהן יכולה להיות טובה דייה, כדי למזוג חצי כוס יין... אם כן, 'לבריאות', שתו כאוות נפשכם, הרי העגלה רתומה לסוסים, ואם העגלון יטעם קצת יין, לא יקרה שום דבר רע, אפשר לסמוך על הסוסים! העגלון יכול גם לתפוס תנומה קלה בלי נקיפת מצפון, כגון כשהוא נמצא בדרך שהסוסים מכירים, או שהדרך ישרה, ואין צמתות והצטלבות דרכים, אפשר לסמוך על הסוסים שילכו נכון.
רבי אליהו לופיאן זצ"ל סיפר שבהיותו צעיר, חזרו בני משפחתו מחתונה בשעת לילה מאוחרת, כולם היו בעגלה, ואביו שם לב שהעגלון מנמנם, הוא נבהל והעיר את העגלון, אך הלה הרגיע אותו: "אין דאגה, הסוסים מכירים את הדרך היטב".
הרבה שנים אחר כך, כבר הייתי נער, מספר רבי אליהו, וגיליתי שזה עובד גם אצלנו. אני מתחיל להתפלל, שוכח את עצמי, מתנדנד ליד הסידור, והראש מרחף בכל מיני מחוזות, כשמגיע ל'סלח לנו', מכה האגרוף על החזה, ב'מודים' מתכופפות הברכיים והגב, אז נזכרתי בדברי העגלון: "הסוסים מכירים את הדרך". סיכם רבי אליהו: יש לנו 'סוס' קטן בתוך הלב, ואנו צריכים לאלף אותו.
הרעיון הזה מופיע כבר בתלמוד הירושלמי, כך ביטא זאת אחד החכמים: "אני מחזיק טובה לראשי, שכאשר אני מגיע ל'מודים' כורע ראשי מעצמו, אף על-פי שלפעמים אני טרוד בנושאים אחרים" (ירוש' ברכות יז/ב).
ישנם גם נושאים הלכתיים שבהם אפשר לסמוך על הסוס, כשיש ויכוח בין שנים למי הוא שייך, אין שטר, אין עדים, אין מוחזק, הוא רועה בשטח הפקר. מגרשים אותו, ורואים לאיזו אורווה הוא פונה, ואפשר להסתמך עליו, על פי הנאמר: "ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו" (ישעיהו א/ג). הסוס טיפש? מסתבר שלא כל כך, על כן יכול העגלון להסתמך עליו. אבל כיום, שה'עגלון' הוא גם ה'סוס' יהיה מאד מסוכן לשלב יין עם יציאה לדרך.
בשבת כשהסוס ב'מוסך', אפשר להציע ל'עגלון' הנינוח בבית, יין שכדאי לצאת לפני שבת עם ה'סוס' כדי לחפש אותו, אבל להשאיר אותו עם הפקק עד שמגיעים הביתה.
לכבוד שבת חורפית וגשומה פתחתי 'אסטייט רזרב' 2017, בלנד קברנה/מרלו של "יקב בן נון" 63% מרלו והשאר קברנה סוביניון שנחו כעשרה חודשים בחביות עץ אלון.
בהתחלה היו ריחות של פירות אדומים, בהמשך הריחות נהיו של שקדים ירוקים, קצת טופי ופירות יבשים.
גוף בינוני\קל, מעט טאנינים עדינים, יין מאוזן, חומציות טובה ומרירות קלה ונכונה בטעם השיורי.
המחיר 120/130₪
כשרות: רבנות מקומית, NSK ניו סקווער.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
