פרשת מקץ, חנוכה תש"פ, מתתיה 2014, יקב דלתון
הפינה שלנו נקראת 'יין הפרשה', אבל הפעם לשם שינוי הבה נקח טעימה מ'יין ההפטרה'. כי לשבת זו ישנן שלוש הפטרות. פרשת 'מקץ' מוותרת, כפי שהשבת עצמה מוותרת לכל האורחים, בשבת פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה, יוה"כ, לא קוראים את הפרשה, אז גם בחנוכה לא קוראים את ההפטרה הרגילה. אבל מלבדה יש עוד שתי הפטרות, 'ראש חודש' ו'חנוכה''.
בגלל הכלל 'תדיר קודם', צריכה הייתה להיות הפטרת ראש חודש, אבל גם ראש חודש הוא וותרן, והוא יקבל רק כמה פסוקים בסוף, ואילו הפטרת 'רני ושמחי' של חנוכה תהיה המרכזית. אם נקרא אותה, נוכל להבין מדוע, יש שם מנורה ויש שמן, אבל יש שם גם פסוק שצד לי את העין: "ביום ההוא נאום ה' צבא-ות, תקראו איש לרעהו, אל תחת גפן ואל תחת תאנה" (זכריה ג/י).
אספר לכם למה התלהבתי, כשהייתי ילד, הייתי פעם עם אבי בשבת באיזשהו ישוב קטן, ובליל שבת מאוחר בלילה, חזרנו משיעור או בקשות או משהו כזה, היה שקט סביב, ובאחת החצרות הייתה סוכת גפנים קטנה וחמודה, מוארת, ובתוכה ישב זקן וקרא את הפרשה בקול נעים. אבי נעצר, התבונן ואמר לי: "זה לא כמו בגן עדן, זה גן עדן בעצמו". [דמוגגיה? אולי, אבל עובדה שזה נתקע חזק בלב].
הרעיון של סוכת גפנים בכניסה לבית, או בכניסה לגינה, הוא פשוט, הגפן עומדת כל החורף בשלכת, ממילא לא מפריעה לקרני השמש לחמם את הבית הקר, ומיד בתחילת האביב, יש מעין 'תחרות' בין הגפן לבין הימים החמים, בשבועות הראשונים של הצמיחה, גדלות הזמורות במהירות, במרץ וביעילות, ועד חג השבועות, הסוכה כבר ממלאת את יעודה.
ענבים קוטפים רק שבוע שבועיים לכל היותר, ואילו הסוכה מלווה את הבית במשך שבעה ואף שמונה חודשי הקיץ החמים, רק לקראת חנוכה מתחילה הנשירה לקבל תאוצה.
הנביא מדבר גם על התאנה, שגם היא עומדת בחורף בשלכת, ובקיץ נעים לשבת בצילה. אבל אותה לא נוטעים קרוב לבית, כי השורשים שלה אלימים, מקומה הוא בקצה הרחוק של הגינה. מתי בוחרים לשבת תחת הגפן ומתי תחת התאנה, יש לי קצת 'שיעורי בית' בנידון, אבל אשאיר לכם לחשוב, מה אתם הייתם עושים בגינה כזו, וכיצד מחליטים לערוך את החלוקה. לא נשכח שמדובר לפני עידן המזגנים, והבחירה לשבת בבית, היא הגרועה ביותר.
אז זהו, עכשיו כבר חנוכה ואנו עוזבים את הכרם, כדי שנתגעגע אליו במשך כמה חודשים סגריריים, וכשאנו בבית מחומם, שותים יינות אחרים, ממה שהצענו בתחילת הקיץ, כשיושבים בחוץ בסוכת הגפנים [או במרפסת של הקומה השמינית]. מתי שממש קר בחוץ, צריך משהו כבד וסמיך, ובפרט בשבת כזו חשובה שיש בה שלוש סיבות לחגוג, שבת, חנוכה וראש חודש.
אני אוהב גם אסוציאציות ולכן לכבוד שבת חנוכה אפתח את יין הדגל של "יקב דלתון" שנקרא "מתתיה" ומזכיר לי את מתתיהו אביהם של חשמונאים.
היין הינו שילוב של שתי החלקות המובחרות של היקב, קברנה סוביניון 70% מכרמים שבמרום גליל ו 30% שיראז מכרם אלקוש.
יין מתתיה 2014 מתאפיין בניחוחות עשירים של פירות יער ותבלינים, ציפורן, הל ומעט עלי טבק. בחלל הפה ניתן להרגיש נוכחות קטיפתית אך מוצקה ועושר רב של פרי, החביות מעניקות רובד נוסף של טעמים: מורכב, מתובלן, בשר מעושן, פרי בשל ואניס. זהו יין שיוכל להתיישן במשך שנים ארוכות.
יין דגל במלוא מובן המילה.
כשרות:רבנות אזורית, בד"ץ 'יורה דעה' - הרב מחפוד,O.U. הרב מרדכי אונגאר.
המחיר 450 ש"ח
לחיים, שבת שלום, חודש טוב וחנוכה שמח.
שרגא – אתר היין הכשר
