פרשת וארא תשפ"ו, אליקנט בושה, יקב בנימינה
בפרשת וארא יש את ארבע לשונות הגאולה, שלכבודם אנו שותים ארבע כוסות יין בליל הסדר, אבל השנה אני רוצה לדבר דווקא על התאריך.
לפני כן אקדים: אם נערוך משאל "איך אתה מצפה לתחיית המתים, מה תרצה לראות"? נציג שאלה זו לכמה אנשים, ודאי תהיינה תשובות רבות ומגוונות. "אני סקרן לראות את האבות". "מעניין כיצד יגיחו רבבות מתים מקבריהם". או משאלה אישית, אנשים יביעו הצעות מסוגים שונים. אבל כשיציגו שאלה זו מול גל עצמות נפטרים, כגון חבית אפר שהביאו מכבשני אושוויץ, במקרה כזה הרגש יעבוד בטורבו, ולכל אחד תהיה הצעה יותר עוצמתית.
הקב"ה הביא את יחזקאל הנביא ליד בקעה מלאה עצמות של יהודים שבויים שהבבליים ימ"ש הרגו, וה' שאל את הנביא: "בֶּן אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה"? (יחזקאל לז/ג). כלפי מה הדברים אמורים? בעוד שבועות אחדים אנו אמורים לראות תחיית המתים זוטא בכרם.
הנה העובדות: השבוע, חמישה עשר בינואר. למי שאינו יודע, את הגפנים גוזמים בחורף כשהם בשלכת. התאריך המומלץ הוא בין חמישה עשר בדצמבר לחמישה עשר בינואר. כמובן שאם מקדימים או מאחרים בשבועות אחדים זה לא יהרוג את הגפן, אבל אנו מבקשים להטיב ולא רק לצמצם נזקים. על תרדמת החורף של הגפנים אכתוב בעזרת ה' בהזדמנות. עכשיו אני מבקש רק להציע את התמונה הקודרת של גפן בשלכת לפני הגיזום: הגפן נראה מת, אך לא עטוף בתכריכים נכבדים, אלא ערום, עלוב ומושפל.
אם זה ענבי מאכל שמודלים על כלונסאות (בוסתן ספרדי), התמונה יותר קודרת, כי לענבי מאכל יש הרבה יותר ענפים ועלים, והם גדולים יותר. בעונה זו כל העלים כמושים, חומים, פזורים על הקרקע סביב, ומלמעלה יש מקלות ערומים ועלובים. אם נציע ליד הגפן הזו תמונה כיצד תיראה בעוד ארבעה חודשים, מלאה עלים רעננים המכסים את כל הסוכה או בעוד תשעה חודשים כשהיא קורסת מעומס אשכולות עסיסיים, יאמר כל אחד בפה מלא שזה נראה ממש כמו תחיית המתים. ליבלוב של ניצנים רעננים פורץ לאוויר ומבשר התחדשות מלבלבת ומשמחת לבבות.
ובעוד שבועות אחדים כבר נוכל לטעום את פרי הגפן הצעיר של הבציר האחרון. אלה יינות פירותיים, קלים ונעימים, שאינם מתיישנים בחביות ובקבוקים. בדרך כלל יוצאים לשוק בסביבות חג הפסח, ממש כשהכרם שבו הם צמחו מתחיל כבר להצמיח ענבים חדשים.
השבוע הייתה תערוכת יין. בעמדה של יקב בנימינה היה כד גדול מלא יין וכשמזגו לי לכוס טעמתי יין צעיר שנמצא עדיין באמצע תהליך העשייה שלו. היין עשוי מענבי 'אליקנט בושה'. זהו זן שפותח לפני כמאה שנים בתור תוספת צבע ליינות שחסר להם. בענבי האליקנט בושה הצבע נמצא לא רק בקליפה של הענב אלא גם בבשר הענב עצמו.
הפעם מדובר ביין של 'יקב בנימינה', שעתיד לצאת במסגרת סדרת כרם מירב. היין צעיר מאוד, מבציר 2025, ונמצא עדיין באמצע תהליך הייצור. כבר עכשיו יש בו צבע אדום עז במיוחד וטעמים פירותיים עשירים המזכירים רימון. הוא עתיד להתבגר עוד כמה חודשים בחביות, אך כפי שנראה וכפי שניטעם — יש לו פוטנציאל מצוין.
הענבים גדלים בכרם מירב שברכס הרי גלבוע, אזור שבו התגלו גתות עתיקות המעידות על הכנת יין בתקופות קדומות. הכרם נמצא בגובה של כ־400 מטרים מעל פני הים, על קרקע טרה רוסה מנוקזת מאוד המאפשרת הבשלה אחידה ומהירה של הפרי. האזור היבש יחסית והרוחות החזקות, בשילוב זמירה קפדנית ואוורור נכון, תורמים לקבלת פרי איכותי ויוצא דופן באזור.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
