בס"ד פרשת כי תשא תשפ"ה
השבוע פורים, ואכן במאמר שלי יש נהפוכו.
כל שבוע אני מחפש רעיון מהפרשה, שהוא קשור באיזושהי צורה ליין, השבוע מצאתי במדרש דרך הפוכה, מאמר על יין וגפנים, ובאיזושהי צורה הוא קשור לפרשת השבוע. כלומר: לא מוכיחים מהפרשה אל היין, אלא מהיין אל הפרשה. הנה שתי הדוגמאות שחז"ל מציגים אותן בזו אחר זו: משה רבינו לימד סנגוריה על עם ישראל במעשה העגל התפלל ה' ואמר: "לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות לב/יא). על פסוק זה שואלים חז"ל במדרש: מָה רָאָה לְהַזְכִּיר כָּאן יְצִיאַת מִצְרָיִם? [כלומר: מה הקשר? ואיזה לימוד זכות זה?] אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה בּוּר, אָמַר לָאָרִיס: לֵךְ פַּרְנְסָהּ [תטפל בה] וַעֲשֵׂה אוֹתָהּ כֶּרֶם [משובח], הָלַךְ הֶאָרִיס וּפִרְנֵס את השדה [זיבל והשקה] וּנְטָעָהּ כֶּרֶם, הִגְדִּיל הַכֶּרֶם וְעָשָׂה יַיִן וְהֶחֱמִיץ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהַיַּיִן הֶחֱמִיץ, אָמַר לָאָרִיס: לֵךְ וְקֹץ [תקצץ] אוֹתָה, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִן הַכֶּרֶם? [האם כדי שהיא] תעשה חֹמֶץ? אָמַר הֶאָרִיס: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, [אל תזדרז להשמיד גפנים צעירים, ראה] כַּמָּה יְצִיאוֹת הוֹצֵאתָ עַל הַכֶּרֶם עַד שֶׁלֹּא עָמַד, וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְקָצְצוֹ? וְאִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל שֶׁהֶחֱמִיץ יֵינוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא נַעַר לְכָךְ הֶחְמִיץ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יַיִן יָפֶה. [כלומר: הגפנים צעירים, אין להם עדיין שורשים עמוקים, והם לא מצליחים לשרוד את הקיץ החם, שמעניק לענבים את הריכוז הרצוי עבור יין משובח]. כָּךְ כְּשֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל את העגל, בִּקֵּשׁ הַקָּבָּ"ה לְכַלּוֹתָם, אָמַר משֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם לֹא מִמִּצְרַים הוֹצֵאתָם? מִמְּקוֹם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַכְשָׁו [עדיין] נְעָרִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ" (הושע יא/א), הַמְתֵּן מְעַט לָהֶם, וְלֵךְ עִמָּהֶם וְעוֹשִׂים לְפָנֶיךָ מַעֲשִׂים טוֹבִים, זהו הנאמר: "אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם" (שמות לב/יב).
הלאה ממשיכים חז"ל עם הגפנים: רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא מצטט את הפסוק: "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ" (תהילים פ/ט). שואל רבי תנחומא: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְגֶפֶן? התשובה: כְּשֶׁבְּעָלֶיהָ מְבַקְּשִׁים שֶׁתַּשְׁבִּיחַ, עוֹקְרִים אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְשׁוֹתְלִים אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְהִיא מַשְׁבַּחַת. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּבָּ"ה לְהוֹדִיעַ [את עם] יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, עֲקָרָם מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָם לַמִּדְבָּר, הצליחו שָׁם, ואף קיבלו את הַתּוֹרָה ואמרו: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד/ז), וְיָצָא לָהֶם שֵׁם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ" (יחזקאל טז/יד).
אם נתמקד לרגע בכרם, הרי שכתוב כאן יסוד שהכורמים יודעים, נטיעת גפן צעירה רצוי להתחיל באדמה סטרילית, לחה חמימה ומאווררת, שם יכו הזמורות שורש. אבל על מצע כזה לא ניתן להניב פרי משובח. הגפנים זקוקים לאדמה יחודית 'טרואר'. לכל זן יודעים הכורמים לבחור עבורו את אופי האדמה המתאים. הנה מגלים אנו שבדיוק כך זה אצל בני אדם, לא שולחים ילדים קטנים לישיבה, ולא משאירים נערים בוגרים אצל הגננת. אלא מתחילים באוירה חמימה, ואחר כך עוברים ל'מדבר', הגפן באדמות טרשים, ואנו בהתמודדויות היום-יומיות. כאן כתוב שביחס לעם שלם, גם כן פועלים חוקים אלה, העם מתחיל את דרכו ברקע מתאים, וכשהוא מבשיל לתפקידו, עליו לעבור לחזית של התמודדויות התואמות את אישיותו, ויובילוהו אל יעדו.
אם דברתי גבוהה גבוהה, הריני יורד מהעץ, כי לכבוד פורים היעד נמצא במרחק נגיעה: "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ראיתי באיזשהו מקום ליקוט של עשרות הסברים על מאמר קצר זה, אני מציע שכל אחד מהקוראים יאמץ הסבר אחד, ויהיה לנו גיוון מעניין של שותי יין בפורים.
הפעם איני מציע מה לשתות, אלא אשאל "מה שתיתם"? כי אנו כבר עמוק בתוך הפורים, אזי נסיים באיחול לבבי לחג פורים שמח
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
