פרשת בא תשפ"ה, קריניאן גפנים בוגרות, יקבי כרמל
בפרשת השבוע מקבלים משה ואהרן הוראות על קרבן פסח, הפתיחה לכך היא "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (שמות יב/ג). בפועל נאמר: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יב/כא). זה נקרא שמשה רבינו מילא את ההוראות, כי כדי להגיע אל כל העדה, יש להפנות את ההוראה לזקנים. אכן כבר בפגישה הראשונה של משה עם ה', כשראה את הסנה בוער, שם ה' אמר לו: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ג/טז). אכן בסוף אותה פרשה נאמר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם. וַיַּאֲמֵן הָעָם, וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (שמות ד/כט-לא). על ההשתתפות של הזקנים בהבאת הבשורה, תיגמל אותם הקב"ה, וכשמשה רבינו עלה להר סיני להוריד את התורה, נבחרו שבעים מזקני ישראל ללוותו (שמות כד/א). חז"ל אומרים שהדרך להגיע אל כל עדת ישראל, חייבת לעבור דרך הזקנים (שמו"ר טז/א).
כשאנו רואים את זה בפרשיות השבוע, זה נראה כסיפור פשוט, אבל בזמן שמשה רבינו הגיע עם בשורת הגאולה, הייתה לו אופוזיציה לוחמת, דתן ואבירם היו 'ראליים', ועמדו בראש ההתנגדות, טענו שזקן בן שמונים לא מסוגל לקחת על עצמו כזה מבצע לוגיסטי מורכב, להוביל כמה מיליוני אזרחים במדבר, לא חיילים צעירים, אלא זקנים, נשים וילדים. 80% מעם ישראל הסכימו עם האופוזיציה הזו, ומתו במכת חושך. הדרך להבקיע כזו חומה עקשנית חייבת לעבור דרך הזקנים. שם זה בלי ויכוחים ובלי הוכחות, הסבא והסבתא מדברים באהבה, ומצטטים את הרעיון שאחר כך כתב אותו משה רבינו: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר, שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ, וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב/ז). 'יָה-בְּנִי', הישרדות העתיד תתכן רק על ידי קשר אל דורות העבר. אפיזודות קמות ונופלות, חולפות ונעלמות. ההיסטוריה היא אבן היסוד של העתיד.
יש מה להאריך בזה, אבל כידוע לנו, שצריך לחבר את זה אל הגפן, על כן די לנו בהקדמה זו, ונעבור להקדמה אחרת. גָּדְלוֹ הממוצע של שורש העץ, הוא כגודל העץ בעצמו, כמובן שהשורש אינו חייב להיות באותה צורה, אלא הוא משתלח כלפי מטה, בהתאם לתנאי השטח. אבל החוק הוא אחיד, לעץ גדול יש שורשים גדולים! הגפן אינו נראה עץ גדול, כי אין לו גזע איתן, והוא אינו מזדקר לגובה. אבל אם תראו גפני בר מוזנחים שלא גוזמים אותם, ותראו בהם אשכול ענבים יפה, תתחילו ללכת בעקבות הזמורות, לבדוק מהיכן זה מגיע, ותתפלאו לגלות שלפעמים צריך ללכת עשרים מטר ויותר, עד שמגיעים אל הגזע. הגפן יודעת לשלוח שורשים לכאלה מרחקים ועומק. כמובן שכלפי מטה גדל השורש לאט יותר, וזו הסיבה לעמידותם של הגפנים הזקנים, יש להם שורש שמצליח למצוא לחות, גם בחרבוני הקיץ. אמנם לא כל הכורמים מחפשים גפנים זקנים, כי היבול גדול יותר כשהכרם צעיר. אבל ישנם ייננים שיודעים להוציא תוצרת משובחת, דווקא מגפנים בני שלושים שנה ומעלה.
אחר שתי ידיעות אלה הבה ניזכר שהשבוע אנו מתחילים את חודש שבט, שבו מתחיל השרף לעלות באילנות (רש"י ר"ה יד/א: 'הואיל'). בעיצומו של חורף גשום, גם הגפנים הצעירים יודעים לעשות את העבודה, אבל כאשר מבקשים להגיע אל 'כל קהל ישראל', יש גם כאלה שהם קצת 'יבשים', בשביל זה צריך דווקא את הגפן הזקן, ודווקא את 'זקני ישראל', הם אלא שיגבשו את העם, לחטיבה אחת של מקריבי קרבן פסח בהתרגשות, אהבה ותקוות גאולה.
השבוע יש לי הצעה מעניינת, 'קריניאן גפנים בוגרות' של 'יקבי כרמל'.
הגפנים גדלו בכרם ואדי מילק בעמק שפייה בין זכרון יעקב לבת שלמה.
הכרם ניטע בשנת 1976 תשל"ו (כמעט 50 שנה) כל כרם ובפרט קריניאן, ככל שמתבגר, נותן פחות פרי, אך הפרי שמתקבל הוא בעל מורכבות רבה וייחודית.
היין התבגר בחביות עץ כשנה וחצי. צבע אדום אטום וכהה, עושר של ריחות וטעמים, חמוציות, פטל, טבק, תבליני אפייה ,חומציות נעימה, גוף בינוני וסיומת ארוכה ומאוזנת.
אלכוהול: 14%. כשרות: רבנות מקומית, הרב רובין .O.U והמחיר: 120-140 ₪
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
