פרשת תולדות תשפ"ד, מיסטי הילס 2021, יקב צרעה
בעקבות פלישת אויב אל תוך ישובים יהודים בשבת הקדושה והטהורה של חג הסוכות השנה, יצאו לאור הרבה מאמרי ניתוח וחוברות הסברה בנושא זה.
אני מדבר על החוברות שאמורות להציג את דעת שומרי התורה והמסורת, חוברות שמחלקים בבתי הכנסת. שלל החוברות נושאות אופי שונה בקיצוניותו, ממש דברים הפוכים יש ביניהן. הקנאים כתבו שחוטאים צריכים להיענש, והעבירה בעצמה הזמינה הסתר פני ה'. המתונים כתבו שזו גזירת שמים, שאין אנו מבינים, וזה יכול לקרות גם בקהילות אחרות, חס ושלום. הקנאים כותבים שההשתתפות שלנו במערכה, ממוקד אך ורק בלימוד תורה וקיום מצוות, זה מה שיעניק מאזן חיובי, ויגרום להתגשמות הפסוק: "אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר" (תהילים קכז/א). אנו צריכים לעשות שה' ירצה לשמור עלינו, ואז לא שוא שקד שומר, אלא עיניו יהיו פקוחות, עירנותו תהיה דרוכה, ואויב לא יצליח להשתחל, לא מתחת האדמה, לא מהאוויר, וכל שכן שלא בכבישים פתוחים וגלויים. אין התפקיד שלנו לעזור למערכת הביטחון, חיילי החזית, ופיקוד העורף. בעוד שהמתונים כתבו שזו חובה גמורה לעשות כן. הקנאים כותבים שאנו לא צריכים בכלל לדעת מה קורה שם, אלא להמשיך ולהתמיד בתורה ובעבודת ה', זה יוסיף זכויות לכל העם. המתונים אומרים שהתפקיד שלנו עכשיו הוא 'לחבק את תושבי הדרום', ובפרט את החיילים שמסכנים את נפשם, כדי להביא לנו שקט ובטחון. אין טעם להאריך בזאת, כי כולנו רואים את המאמרים הללו. למרבית הבלבול, גם הם וגם הם מביאים פסוקים, מאמרי חז"ל ודוגמאות של גדולי ישראל לדורותיהם, לכל צד יש שלל הוכחות ברורות וחותכות, על התפקיד שלנו בעת כזו. כשקוראים באחד משתכנעים מההבהרה החדה והמרגשת, וכשקוראים בשני מרגישים גם כן כך.
תלמיד נבוך חיפש גם בחוברת הזו וגם בחוברת הזו, את המאמר הכי חריף, הראה את שניהם לרבו, ושאל: כבוד הרב, מי משניהם צודק? כמו איזו חוברת משניהן צריכים אנו לפעול? שאל הרב: 'מה אתה חושב'? התלמיד אמר שכנראה האמת היא משהו באמצע. אכן כן, אישר הרב והמשיך: דוד המלך שמע שהוא ימות בשבת, וביקש למות בערב שבת, ומיד יהיה שלמה בנו מלך. הסיבה לאשר כזו הצעה, היא כי שלמה מקריב כל יום אלף קרבנות על המזבח, זה המון זכויות לכל העם, השיב ה' לדוד, שיום אחד נוסף שאתה נמצא בבית המדרש, שווה יותר מאלף עולות (רות רבה ג/ב). כל הפעילות והשירות שסביב, הוא ה'קרבן' שאנו יכולים להקריב כיום, וזה באמת חשוב, כל משמעותה של עבודת בית המקדש הוא כדי להקריב קרבנות. ה'קרבנות' שאנו יכולים להקריב כיום, זה להחלץ לעזרת ה' בגיבורים. אבל מי שיכול את השעות הללו להיות בבית המדרש, יעשה טובה גדולה יותר לעם ישראל בפרט ולאנושות בכלל.
הרב המשיך ונימק אם מלחמת מצווה היא כה חשובה, מדוע צריך דווקא את שביל האמצע, הרי את הקידוש של שבת אפשר לעשות גם במיץ ענבים, אבל את ההבדלה במוצאי שבת ישנו הידור לעשות דווקא על יין, מדוע? כי הבדלה נועדה להבדיל ברור בין דברים, לכן אומרים אותה ב'חונן הדעת', מבארים חז"ל: "אם אין דעת, הבדלה מנין"? (תלמ' ירשלמי ברכות דף לט/ב). כלומר, ביאר הרב: אחר שהתמונה מבוררת, הגבול של שני הצדדים הקיצוניים חד כתער וברור כשמש, עכשיו צריך לשתות כוס יין, שיערבב את התמונה, היין יביא אותך אל קו האמצע, אל תהיה קיצוני לעזוב את הישיבה כדי לשיר ולרקוד מבוקר עד ערב על הטנקים בחזית, או לצלות נתחי בשר לחיילים, הם אמנם אוהבים את זה, אבל לא זה התפקיד שלך בעת כזו, ובוודאי לא מבוקר עד ערב יום אחר יום. מאידך אל תהיה קיצוני להתנתק מעובדות חיים מציאותיות. ראה כמה מחלקי ממתקים עומדים בצמתות. מצא את קו האמצע, ותעשה לא מה שאתה רוצה, ולא מה שנראה לך ססגוני ומצטלם היטב, אלא מה שבאמת צריך לעשות.
הנושא ברור, גם היין הוזכר כאן, ממילא בשביל הפינה שלנו זה כמעט מספיק, אלא שזה עדיין לא התחבר לפרשת השבוע. על כן צריך לדעת שהרעיון לערבב בין שני צדדים קיצוניים נקרא בלשון הקדמונים 'למתק דינים', כמו לטבול מרור בחרוסת. זה רק אצל היהודים, הגוי קיצוני באכזריותו: "על חרבך תחיה"! הוא אינו רוצה למתק שום דבר.
בעידן האבטלה הגדולה שקדמה למלחמת העולם הראשונה, להיטלר ימ"ש לא היה אוכל, לאף אחד לא היה, הוא הגיע יום יום לבית תמחוי יהודי כדי לקבל ארוחת צהרים, גם בית התמחוי היה בגרעון, וקשה היה לו להשיג אוכל, אבל ההנהלה לא רצתה להבדיל בין יהודי לגוי, בגלל שדעת היהודים היא שכל רעב זכאי לקבל אוכל. הוא לא ידע להכיר תודה על כך. הגוי שיש לו הזדמנות להשתמש בחרב, אינו ממתק אותה אפילו לא בגרם אחד של רחמים, כך היה לכל אורך ההיסטוריה היהודית הרווייה דם ושכול, וכך ראינו גם לפני שבעה שבועות בשבת הקדושה והטהורה של חג הסוכות. הנה זה כתוב בפרשה, כשיעקב הביא ליצחק את הסעודה המתבקשת, היין לא היה בתפריט, אבל יעקב הוסיף אותו, כדי 'למתק דינים', וכשעשיו הביא את מגש האוכל, לא היה בו יין. יין? ליהודי? חס ושלום!
לכבוד זה אנו מציעים 'ליהודים' יין משובח לשבת קודש ואפילו מאוד משובח.
'מיסטי הילס' 2021 יצא לשיווק שבוע שעבר. מיסטי הילס זה יין הדגל של 'יקב צרעה'.
השבוע ביקרתי ביקב צרעה וטעמתי אותו, אפשר לכתוב הרבה על הצבע, הריחות והטעמים, אבל אפשר גם לסכם את היין בשתי מילים "יין מושלם". כבר עכשיו הוא מוכן לשתיה אם כי התיישנות של כמה שנים תעשה אותו עוד יותר טוב.
כך היקב מציג את הפרטים על היין: מיסטי הילס מופק מענבים הגדלים בחלקה הטובה ביותר בכרם, חלקת “מאובנים”.
היין מופק מענבי קברנה סוביניון (51%) וסירה (49%) הנטועים על גבי מדרון צפוני. שילוב מרכיבי הטרואר של החלקה יוצרים תנאים מיטביים לגידול גפנים בעלות כח צימוח חלש, מהם מופקים יינות בעלי טעמים מורכבים ואלגנטיים.
שמו של היין הינו מחווה לבתי הגידול של כרמינו, הנטועים באזור בו נפגשים האוויר הקר הזורם מפסגות הרי ירושלים מערבה, והאוויר החם הדואה מזרחה משפלת יהודה. מפגש זה יוצר מיקרו-אקלים טוב במיוחד לכרמים, המתבטא לעתים בשכבת ערפל עבה החונה בכרם לזמן מה.
התווית של יין מיסטי הילס מבטאת את הקשר הסימביוטי בין משולש מרכיבי הטרואר: הגפן, האדמה והאדם.
כשרות: רבנות מקומית , O.K והמחיר 380₪.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
