פרשת שופטים תשפ"ג, פטיט קסטל, יקב קסטל

האם יש לכהנים אפשרות לעשות יין?

בפרשת השבוע נאמר: "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל" (דברים יח/א). זאת אומרת שכרמים אין להם, למעשה הכהן אינו מקופח, יש לו עשרים וארבע מתנות (חולין קלג/ב), אבל מהתוצרת החקלאית יש לו רק תרומה גדולה שהוא מקבל מבעל הכרם, זה בערך שני אחוז מהיבול, ועוד אחוז בודד אחד מהלוי, 'כתרומת מעשר'. כלומר: שלושה אחוז.

יקב מקצועי ותעשייתי מסוגל להגיע גם ליותר מעשרים מיליון בקבוקים, שלושה אחוז מעשרים מיליון זה הרבה מאד, 600,000 בקבוקים. כשבית המקדש יבנה, יתנו כאלה כמויות למוסדות ולאירגונים, ולא לכהן פרטי.

בימי קדם עשה כל אחד לבדו את היין לצריכה הביתית שלו. נניח שמשפחה ממוצעת צורכת שני בקבוקי יין בשבוע, זאת אומרת שהוא צריך מאה בקבוקים בשנה. אולי נותן גם לסבא, או שאח אחד עושה עבור האחר, שעושה שמן לכל האחים, אז צריך שלוש מאות בקבוקים בשנה, מזה אמור הכהן לקבל תשעה בקבוקים, אם כל אחד ייתן לו כזו כמות, הרי שהוא מסודר. אבל. לכאן מגיע 'אבל' גדול. בעל הכרם נותן לכהן את התרומה הגדולה בשדה, והלוי נותן לו את זה מיד כשזה מגיע אליו. כי אז זה היה אכיל ואסור לזרים, ממילא כל אחד רוצה להתפטר מזה. זאת אומרת שבערך כל יומיים או שלושה, מגיעה אל הכהן אספקה של כחמישה ק"ג. כך אי-אפשר לעשות יין, את היין שבוצרים צריך להזדרז להכניס למיכל, ולהמתין לתסיסה אחידה. אם כל יום יכנסו עוד קצת 'אורחים' לתוך החבית, לא אמורה לצאת משם תוצרת משובחת. אלא אם כן נניח שתרומה היא קדושה, ויש לה חוקים משלה. זה לא משכנע, שהרי אין סומכים על הנס. ממילא לכאורה צריך הכהן לסחוט את הענבים ולשתות תירוש, כיום זה בסדר, כי הכוהנים אינם יודעים באיזו משמרת הם, ואסור להם לשתות יין (סנהדרין כב/ב, זה לא להלכה. רמב"ם ביאת מקדש א/ו), אז שיהיה להם מיץ ענבים, אולי עבור הילדים הקטנים. ולכן זה לא נורא שאין לו אפשרות להכין לעצמו יין משובח, אלא אם כן יעזוב את מלאכת המקדש, ויצא לעבודת שדה וכרם, או שיפתח לעצמו יקב. אבל כ'כלי קודש' סביב בית המקדש, בתוספת רק  פעילות אישית נצרכת, קלושים הסיכויים לכהן להגיע ליין משובח.

לא ברור אם נושא זה הלחיץ את  הכוהנים בימי קדם, ואם כן היה עליהם להתאגד, כל עשרים כהנים יעבירו את התוצרת שלהם אל אחד מהם לפי תור, בכל יומיים או שלושה ימים ימלאו חבית אחת, ויעברו לחבית הנוספת בבית הכהן השני. למעשה בעיה זו אינה קיימת אם בעל הכרם מבקש לעשות לעצמו יין משובח, ולא רוצה להוציא ממנו כל כמה שבועות בקבוק (מלבד טעימות ביקב), במקרה זה, הרי שעדיין לא נגמרה מלאכת הענבים, וזה עדיין לא חייב בתרומות ומעשרות, ומראש הוא מתכנן להפריש את התרומה הגדולה ותרומת המעשר רק כשיהיה לו יין מוכן, ואז יקבל הכהן יין מקצועי ומשובח. חשבון זה הוא גם רווח ללוי, הוא מקבל אמנם עשרה אחוז, ונותרים לו תשעה, זה פי שלוש מהכהן, אבל עדיין לא כמות שכדאי לטפל בה, כדי לעשות יין משובח.

לבעיות כאלה של בעל הכרם, בעל היקב, הכהן והלוי, קוראים 'צרות של עשירים', הלואי שרק בעיות מסוג זה יטרידו אותנו.

ידיעה חשובה הקשורה לעונה החמה והלוהטת שאנו סובלים ממנה, גם הענבים בכרם סובלים מהחום הזה, אבל הסבל של הענבים הוא לטובה, הם מתייבשים, החומצות הסוכר והטעמים מתרכזים, ממילא יצטרכו עוד קצת ענבים עבור כל ליטר תירוש, אבל התוצרת תהיה משובחת. את היינות הצעירים של השנה, נזכה לראות בעזרת ה', כבר בפסח. השנה אמור להיות לנו אדר ב', וזה אומר שפסח ידחה בחודש, כשהחורף ארוך, לא צריך להזדרז לבקבק, אבל אני חושב שלכבוד ליל הסדר אני אמליץ על יינות ישנים, אולי משהו לחול המועד, עוד חזון למועד. לעת עתה צריך להציע משהו משמח לכבוד השבת הראשונה של חודש אלול. כדי שבעזרת ה' ניכנס לשנה החדשה ברוח של 'עבדו את ה' בשמחה'.

והשבוע על היין השני של 'יקב קסטל' 'פטיט קסטל' 2021

זני הענבים המרכיבים את היין הם הזנים הצרפתיים המוכרים ביותר, קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו, וסירה. היין התבגר במשך כ-16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות.

צבע אדום-סגול. יין בעל גוף מלא, טאנינים מעודנים, תבלינים לרוב ואיזון הרמוני בין טעמי העץ והפירות.

אלכוהול:14.5% כשרות: רבנות מקומית, בד"צ בית יוסף, .O.K וחרדים-הרב אנשיל כץ. המחיר 135 ש"ח.

לחיים, שבת שלום ושנה טובה

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב