פרשת ראה תשפ"ג, רוזה דרום, יקב יתיר
אנו מוצאים משהו מעניין בפרשה, ממש בסוף יש את שלושת הרגלים, פסח שבועות וסוכות. על חג השבועות כתוב: "ושמחת לפני ה' אלקיך" (דברים טז/יא), על חג סוכות כתוב: "ושמחת בחגך" (דברים טז/יד), ואילו בחג הפסח לא כתוב שצריך לשמוח. סביר להניח שאם יש גזירה שווה 'ט"ו ט"ו' מחג הסוכות לנושאים אחדים (סוכה כח/ב), מדוע שהשמחה לא תהיה אחד מהם. ה'נרוויסטים' שואלים: "שמחה! בפסח??? על מה? אולי נותר פירור חמץ?". אם החגים הם סביב החקלאות, כפי שמשתמעים פשוטם של מקראות, הרי שבפסח נידונים על התבואה, וזה משהו מעין מה שאומרים חז"ל, שלא אומרים הלל בראש השנה, כי ספרי חיים וספרי מתים פתוחים בשעה זו (ר"ה לב/ב). אז גם בפסח ספר המזון השני פתוח עכשיו, זה אולי מעיב קצת על השמחה. אולי גם המרור שנצטוינו לאכול בליל פסח ממעיט מעט מהשמחה? הכל יתכן, אבל סביר להניח שהסיבה היא גם הרבה יותר פשוטה, וגם פרקטית. לשם כך הקדמה קטנה, בחודש אדר שצריך לשמוח (תענית כ/טא), שאלו את רבי חיים קנייבסקי זצ"ל: "איך עושים את זה"? והוא השיב: "שותים יין". הוא צודק, במפורש כתוב: "יין ישמח לבב אנוש" (תהילים קד/טו). ישנה עוד דרך לשמוח: על ידי אכילת בשר (פסחים קט/א). עכשיו הכל ברור. בחג הפסח אי אפשר להיות צמחוני, ולא לעשות דיאטה. צריך לאכול קרבן פסח, זה בשר, ולשתות ארבע כוסות יין, לא "רוב כוס", אלא הכל! המהדרין לוקחים כוס שתהיה לפחות מאה וחמישים גרם, כי זה קצת עם שורשים של דאורייתא. מי צריך אם כן לצוות על השמחה?
האמת היא שלא רק בחגים צריך לשמוח, במפורש אומרת לנו התורה, שהצער והסבל של הגלות, הוא בגלל שלא השכלנו לחיות בשמחה, ולעבוד את ה' בשמחה, כשמתבוננים סביב, מגלים שיש מיליוני סיבות להיות בשמחה. נכון לפעמים יש גם עקיצה שמקלקלת את המסיבה, שה' יעזור שלא נפגש שום סיבה שתקלקל לנו את השמחה הטבעית שאמורה ללוות אותנו כל החיים, גם בלי יין, אבל כמובן שאם אפשר להוסיף 'טורבו' לפחות בשבתות וחגים, ומידי פעם למצוא סיבה טובה נוספת, יכול היין להיות כל עזר נהדר לכך. על כן הנה כמה הצעות טובות לימי הקיץ החמים, ההצעות הן ליינות ורודים ולבנים שמתאימים להגיש קר, אבל כמובן שזו גם גישה אישית של כל אחד, אני מכיר כמה אנשים שלא אוהבים יין לבן, אפילו לפני שהם טועמים, זו כנראה דעה קדומה, שיערב להם. אני בכל אופן מגיש כאן הצעה של יין רוזה ששתיתי השבוע עם פיצה ולדעתי זה יין שמתאים להמון מאכלים.
רוזה דרום של יקב יתיר יין יבש ואלגנטי המופק מבלנד של גרנאש, זינפנדל וטמפרניו מהכרמים בדרום הרי יהודה ורמת ערד. היין תסס במכלי נירוסטה במשך 5 חודשים.
דרום רוזה הינו יין מרענן וקיצי, צבעו ורדרד, ניחוחו פירותי והוא משתלב באופן נפלא עם מגוון מנות מהמטבח הים תיכוני, שילוב היוצר חגיגה אמיתית לחיך.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר