פרשת פנחס תשפ"ב, חירבת מדרס, יקב חמש אבנים
בפרשת השבוע מוצאים אנו את כל הקרבנות של מעגל השנה, וכפי שידוע, לכל קרבן הצטרפו 'נסכים' דהיינו: יין, על כן מגיעה הדרשה דלהלן למדור שלנו. מלבד נסכי היין, בחג סוכות היה גם ניסוך של מים, גם זה כתוב בתורה דרך נושא היין, אבל לא בתוך השורות אלא בין השורות, כיצד?
מספר הפרים של קרבן המוסף שבחג הסוכות משתנה בכל יום. על-כן חזרה התורה על צווי זה שבע פעמים; כמספר ימי החג, כשהיא מדגישה בכל יום את מספר הפרים היומי.
בסוף כל פרשה נאמר: "... ומנחתם ונסכיהם.... כמשפט. ושעיר עיזים אחד חטאת, מלבד עולת התמיד, מנחתה ונסכה" (במדבר כט/יב-יז). בלשון זו ממשיכה התורה בכל שבעת ימי החג.
על פי התבוננות בשינויים אחדים בין הימים למדנו את הרמז לנסוך המים, כי ביום השני נאמר: 'ומנחתה ונסכיהם', שלא כבשאר הימים שנאמר: 'ומנחתה ונסכה', כלומר: נוספה האות ם'. ביום השישי נאמר: 'ומנחתה ונסכיה', בכך נוספה האות י'. ביום השביעי נאמר 'במספרם כמשפטם', בכך נוספה האות ם'. בשאר הימים כתוב: 'במספרם כמשפט', הרי שבשינויים אלה נוספו האותיות; מ"ם יו"ד מ"ם, בכך הורכבה המילה 'מים', מכאן רמז לנסוך המים מן התורה (תענית ב/ב).
דווקא בחג הסוכות מתאים לנסך, כי בחג זה נדונים על המים (ר"ה טז/א), כמו כן כשאליעזר עבד אברהם הגיע אל הבאר, כדי למצוא שידוך ליצחק אבינו, וראה שם את רבקה שהמים עלו לקראתה, ואחר -כך היא שאבה לו ולגמליו, היה זה בחג -הסוכות, וזה היה משהו מעין ניסוך המים שבעתיד יעשו בניה בבית-המקדש (שד"צ).
השינוי באותיות החל דווקא בקרבן של היום השני, כי ביום השני של בריאת העולם, הבדיל ה' בין המים לבין האדמה, ומאז נקבעו חוקי הגשם, שממנו מביאים את המים לניסוך. השינוי הנוסף היה בקרבן של היום השישי, כי ביום השישי לבריאת העולם נברא האדם, ורק כשהוא הכיר בטובתם של גשמים והתפלל עליהם, הם החלו להשפיע את ברכתם על האדמה (רש"י בראשית ב/ה).
הרמז האחרון והמשלים, מופיע בקרבן של היום השביעי, כי היום השביעי של בריאת העולם, היה יום השבת, שהוא המשלים את כל הבריאה, ונותן לה את המימד האמיתי, הרוחני והקדוש שלה (רבינו בחיי במדבר כט/יח), כך משלימה האות מ' האחרונה את המלה 'מים'.
בשני הימים הראשונים מופיע השינוי במילה 'נסך', והשינוי השלישי הוא במילה: 'משפט', כי אספקת מזון בסיסית היא אינה לפנים משורת הדין, אלא זהו החוק והמשפט. שהרי לא נצליח לשרוד בלי מזון ומחיה, וה' לא ברא עולם כדי שהבריות ימותו ברעב ובצמא. על כן בזימון אין אנו אומרים: 'נברך לה'', אלא 'לאלקינו' - מדת הדין (הד"ב).
דוקא בימים ב'ו'ז' יש את רמז המים, כי ביום השני לבריאת העולם נחלקו המים, ביום השישי ירד הגשם לראשונה, וגשם בליל שבת הינו סימן ברכה (ביאורי אגדות). ביום השביעי בא השינוי במילה 'משפט', ולא במילה 'נסך' כמו בשאר הימים, כיון שהיום השביעי של חג הסוכות הוא יום הושענא רבא, יום המשפט על שפע המים (מהרש"א). נאמר בפסוק: "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו" (שיה"ש ח/ז), המלה 'בוז' מצביעה על נסוך המים הרמוז בתורה, בימים ב'ו'ז' של חג הסוכות, כי בגשם מתגלית האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים (זהר-ג נה/א).
פעמים רבות אין אהבה זו גלויה לכל העמים, ורק ברמז הצפין זאת הקב"ה בתורה, ולא בהוראה גלויה, שהרי המים מורים על חסדים שבאים לבני-ישראל בלבד, כנאמר: "כי גבר עלינו חסדו" (תהילים קיז/ב), לכן מעלה זו באה בחשאי, לעומת נסוך היין שבא מצד הדין, על-כן הוא מוזכר בתורה במפורש (אגרא דכלה).
ממה שהדבר נכתב עם מ"ם סופית בתחלה, דהינו: 'םַיִם' מתבאר שאף באופן כזה אפשר לכותב, ואין הדבר נקרא שגיאה. ממילא, לפי חשבון זה, אם תהיה כתובה בספר-התורה מלה באותיות מערבבות, כגון: 'םֵאֶרֶצ םִץְרַיִמ' (בראשית כא/א), או: 'ןוֹףֵת ץוּףִימ' (תהילים יט/יא), למרות שזה משונה מאד, בגלל ריבוי השינויים, בכל זאת לכאורה יהיה הספר כשר, כי הפתוח והסתום הוא רק המלצה ויופי, אך לא מעכב, ובכל זאת יצטרכו לתקן. אך על - פי המבאר כאן, דבר כזה לא יפסל את ספר-התורה. למעשה אין הלכה כך, אנו פוסקים שאין לקרוא בספר כזה, אך אין צורך לגנוז אותו, אלא מתקנים את האות הבלתי מתאימה וכותבים את הנכונה במקומה (תל' ירוש' מגילה יב/ב, יו"ד רהע/א).
ההמלצות השבוע צריכות לקחת בחשבון שאנו נכנסים לשלושת השבועות של אבלות על החורבן, אמנם בשבועיים הראשונים, עדיין לא נאסר לשתות יין, אלא רק בשבוע השלישי, שחל בו תשעה באב.
השבוע טעמתי יין ששמו חירבת מדרס שזו חורבה שנמצאת במערכת מחילות בעמק עדולם שבמטה יהודה.
"יקב חמש אבנים – five stones" ייצר יין מיוחד שנמכר בעיקר למסעדות שעשוי כולו מ100% מרלו שגדל בחלקת הכרם המוכרת כחירבת מדרס בסמוך לגבעת ישעיהו.
היין בעל צבע אדום רובי בוגר ריחות של טבק, קפה ופירות בשלים, גוף מלא, וטעמים אלגנטיים ונעימים.
אלכוהול: 14%. כשרות: הרב א.ד.חרל"פ וO.U.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
