פרשת בלק תשפ"ב, לה קלאפ 2019, שאטו דה מרמורייר

כבר שמענו על 'סרסורים', זה תיווך לעבירה, בפרשת השבוע אנו מוצאים מתווך אחר לעבירה: 'צרצורים', "צרצורי יין עמוני", היה זה שגרם לאסון שנפלו בו 24.000 יהודים. 'צרצורים' אלה נאדות של יין. הסיפור העצוב היה שהיו דוכנים לממכר בגדי כותנה ופשתן המתאימים לאקלים המדברי. יהודים הלכו לקנות בתמימות, ודרך היין היה דירדור כואב (סנהדרין קו/א).

אני לא מבין, בחורים יראי שמים, שמגיל שלוש לומדים בבית המדרש של משה רבינו, הלכו לעשות סיבוב עם כוונות טובות, וחזרו הביתה עם גויה? היתכן כדבר הזה? איך נפלו גיבורים?

התשובה היא שאי אפשר להיות ליד עבירה ולא להיכשל, כפי שאומרים חז"ל: "מה יעשה הבן ולא יחטא"? (ברכות לב/א).

החכמה היא לא להתקרב, אבל בשביל זה צריך לקחת מקדמי בטיחות, ואיש לא ידע להדריך את סקרני הדוכנים בכזו הנחיה. הבעיה לא הייתה חוסר הצניעות, הבעיה הייתה בפתיחות, חוסר הצניעות זו כבר תוצאה. אם לא היין, זה לא היה קורה, ליין יש 'כח', לא טוב ולא רע, אלא 'כח', אפשר לנצל אותו לטוב או לרע.

בגלל שסביב היין יש עשרות נושאים, קל למשוך שיחה, על דברים תמימים וכשרים. זנים של יין, שנות התיישנות, אדום, לבן, מתוק, גיל הכרם, השוואת מחירים וכדומה. מכאן עוברים כבר לטעימה, ואחר כך לצורך השוואה, עוד שתי טעימות, שתיהן במזיגה נדיבה, ומהחבית החדשה עוד שתי טעימות, והכבש כבר מובל לשחיטה.

נקיי הדעת של ירושלים, לא היו מצטרפים לסעודה, מבלי לדעת מי הם המסובין הנוספים (סנהדרין כג/א), כמה שחשוב לבדוק עם מי יושבים באוכל, חשוב שבעתיים עם מי יושבים לשתות יין. בחוג המשפחה והחברים זה נהדר, וכשיש חורשי מזימות, לא נעצרים בכוס השלישית, אלא עוד לפני הראשונה.

הנה ההצעה של השבוע ליין מצוין למשפחה, ידידים ושמחות.

הפעם הלכתי לכיוון של יין צרפתי מאיזור לנגדוק ליקב קוראים "שאטו דה מרמורייר".

היין הוא בלנד 60% סירה ו40% גראנש.

יין עם טעמים וריחות של פירות יער אדומים והרבה תבלינים, וסיומת ארוכה וטובה.

14% אלכוהול בכשרות הרב רוטנברג והמחיר 100₪.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר