פרשת ויקרא - זכור תשפ"ב, ציננדלי, יקב GRW
דברים רבים אנו מצמידים ליין; ברית, ברכת המזון, נישואין, שבע ברכות, סעודת שבת וחג, ולהבדיל בבית האבל. גם לקרבנות הצטרף יין. כתוב בתורה "זכור את יום השבת לקדשו", אומרים חז"ל: "זכרהו על היין" (פסחים קו/א). כשמוסיפים לזכרון משהו מעשי, הוא הרבה יותר יעיל, ואם המשהו המעשי הוא גם טעים, מעורר השראה, זה מעניק לו אורך חיים על פני הרבה דורות.
השבוע נקרא: "זכור את אשר עשה לך עמלק". הרבה ניצולי שואה שכתבו יומנים, מזכירים במבוא, שהם עושים זאת, כדי לקיים את הזכירה הזו. גם בדורות קודמים, אלה שניצלו מפוגרומים, שהתרחשו לאורך כל ההיסטוריה, זה היה אמנם לפני עידן כתיבת היומנים, אבל חכמי התורה שכתבו פירוש או שאלות ותשובות, בהקדמה של הספר הם מביאים הרבה סיפורים ומאורעות, וזה החומר שהיסטוריונים משתמשים בו. גם בספרים אלה מוזכר צו זה פעמים אין ספור.
הפסוק: "זכור את אשר עשה לך עמלק", מופיע במאגרי המידע התורניים 28,000 פעמים. עוד 4,000 פעמים בלי ו', כפי שזה כתוב בתורה. 'זכר את אשר עשה". האם אנו באמת זוכרים? כנראה שבכל זאת זוכרים קצת, לפחות את השואה האחרונה, ולפחות בניהם ונכדיהם של ניצוליה. אבא של אבא שלי ז"ל, יכול היה לקבל הרבה כסף שילומים, פיצויים, והשבת רכוש מוחרם, אך לא רצה לקחת שום דבר, אפילו לא ענה למכתבים של עורכי דין, הוא טען שהרשעים עושים זאת כדי להשתיק לעצמם את המצפון, ואסור לנו להיות שותפים לכך.
בשנות תשי"ט-תש"ך [1959], החלו להירקם יחסי מסחר ותעשיה בין ישראל לגרמניה, ופולמוסים רבים היו בעת ההיא. ניצולי שואה היו עדיין צעירים ופעילים בחברה, הם שאלו בכאב: "האם באמת סלחנו להם"? "האם מותר לנו לסלוח"? "האם אנו מורשים לסלוח בשם הנרצחים, ה' ינקום דמם"?
איני מנסה להיכנס לכבשונו של עולם, ולהחליט כיצד צריכה הייתה ההיסטוריה לקבע את הצו "זכור את אשר עשה לך עמלק", אבל כנראה שאם היו מצמידים לו איזשהו טכס, נניח שבכל מוצאי צום, כתשעה באב ושבעה עשר בתמוז, אם היינו שוברים את הצום ב'הבדלה' על כוס יין, בתוספת פיזמונים מתאימים, בפיוטים יש שפע, כגון: אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ, קְצוּצַי לְקַצֵּץ, בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ, רְצוּצַי לְרַצֵּץ, לֵץ בְּבֹא לְלוֹצֵץ, פֻּלַץ וְנִתְלוֹצֵץ, כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ, כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ (פיוט לשבת זכור). זה הולך טוב במנגינה של 'שושנת יעקב'.
אם אין כזו הנחיה, זה לא בגלל שקובעי החוקים והמנהגים השמיטו משהו, אלא בגלל שבהרבה דברים הם הסתמכו על האינטליגנציה של העם, שישכיל לחרוט בתודעתו את הדברים החשובים, ויעשה זאת גם אם לא יהיו אמצעי עזר.
אז יש לנו השבת את ה'זכור' בלי יין, ואחר כך לזכור שוב בפורים, עם הרבה יין. על כך בעזרת ה' בשבוע הבא.
לעת עתה נדבר על היין לשבת.
השבוע היה תערוכת יין גדולה היה שם מגוון ענק של יינות מכל הסוגים והצבעים.
אחד המציגים שם הוא יבואן יין כשר מגאורגיה מיקב ששמו GRW ראשי תיבות של גיאורגיה רויאל ווין.
כרגע, אפשר למצוא על המדפים רק ארבעה יינות כשרים שלהם כשבעתיד התכנית היא לעשות עוד יינות בסגנון העשייה המסורתי בתוך כדי חרס (קווארי).
בגאורגיה יש טרואר שונה וזנים אחרים ממה שאנחנו מכירים, ולכן גם ארומת הטעמים שונה.
אספר לכם על היין היבש הלבן שעשוי מהזן צנינדלי שבתערוכה זו הפעם השניה שאני נהנה לטעום אותו.
ליין צבע צהוב בהיר, מגוון ריחות של פירות ופרחים. בטעם יש את כל מה שמכירים ביין. קצת חמיצות, קצת מתיקות, טיפה מרירות, המון טעם טוב וסיומת מענגת.
כשרות בד"ץ מחזיקי הדת בעלז והמחיר 80 ₪ שווה כל שקל...
ותזכורת חשובה, אין שלושה חדשים עד פורים, יש רק שלושה ימים! ביום רביעי זה כבר תענית אסתר, זה מספיק זמן, בתנאי שמזדרזים לארגן את משלוחי המנות המתאימים. אני בלי נדר ובעזרת ה', מוכן לעזור בהתלבטויות.
לחיים, שבת שלום ופורים שמח
שרגא - אתר היין הכשר
