פרשת פקודי תשפ"ב, אפיקים 2020, יקב נגבה
היום יום חמישי בבוקר, כמעט ערב שבת, אמרנו מוסף של ראש חודש אדר-ב', וזו הפעם האחרונה למשך שלוש השנים הבאות, שנוסיף בתפילה את צמד המילים 'כפרת פשע' (גם אשכנזים, גם ספרדים, בסידור של תימנים לא בדקתי). כדי להבין מה הוא ה'פשע' הגדול שאנו צריכים להזכיר בשנה מעוברת, עלינו לדעת תחילה מה זה 'פשע'.
מאז גן הילדים נדמה לנו ש'פושע' זה מישהו או משהו מפחיד, מקועקע, עם צלקות, מעין 'שודדי ים, כולל התלבושת המסורתית שלהם. זו היא שפת הילדים, בתורה 'פושע' הוא מי שהתרשל בתפקיד. כשחבר מפקיד ביד רעהו דבר מה, והשומר שכח לנעול את הדלת, התורה מכנה אותו 'פושע' שחייב לשלם, אפילו אם הוא שומר חינם. זאת אומרת שגם מחדלים קטנים הם פשיעה. אבל יש לשאול: 'למה'? זה נראה לכאורה קטנוני, לתפוס אותנו על זוטות.
חודש אדר ב' מוכיח שזה לא כך, אין כזה דבר 'זוטות'. ההבדל בין שנת חמה לשנת לבנה הוא סך הכל אחד עשר ימים, פחות מיום אחד לכל חודש. בחודש יש 720 שעות, 24 שעות היממה, אינם אלא אחד חלקי שלושים, דהיינו: שליש אחוז, זה נראה מאד קצת, שתים וחצי דקות ביום, ועוד שתים וחצי דקות בלילה, מי מתייחס לרגעים קטנים אלה, אבל כשזה מצטבר, לפתע מגיע 'אדר שני'! חודש שלם נבנה מחצאי הדקות הנשכחות הללו.
החפץ חיים ז"ל היה נועל נעלי סירה, כי בשרוכים, צריך עשרים שניות בבוקר ועשרים שניות בערב לשרוך ולהתיר. כלומר: שלושת רבעי דקה ביום, זה באמת קצת, אבל שלושים שלושת רבעי דקה, זה כבר כמעט שלושת רבעי שעה בחודש, כפול שנים עשר חודשים, זה כבר ארבע וחצי שעות, זה הזמן שאנו קושרים נעלים בשנה. אפשר להמשיך עם הרבה דוגמאות, שאורכות קצת יותר זמן, ובקלות אפשר לעבור את מאה ועשרים השנים שלנו, מבלי להשגיח על הרגעים הללו, בדיוק לשם כך מגיע צמד המילים: 'כפרת פשע', להכיר לנו שיש הרבה 'פשעים' קטנים ומצטברים.
איפה היין בתמונה? מסתבר שניתן למצוא אותו בשתי צמתות. בזמן הבציר צריך היינן להיות עם יד על הדופק כל הזמן, לבדוק את רמת הסוכר, החומציות והריכוז של הענב. קצת לפני הזמן המתאים, וקצת אחרי הזמן, זה לא הפסד קטן, אלא פיספוס של המומנט הנכון. הענב התקדם מאז שבקע לאויר העולם, לא עצר, לא נסוג, ולא התחיל לרוץ בפסיעות גדולות. הקצב היה מותאם לאויר, לאוירה, לאדמה, לטמפרטורה ולשאר גורמי הסביבה, אם היינן לא יעמוד עם יד על הדופק, יגרור רגלים קרות בטיעון עצלני: 'לא בוער', הוא יהיה 'פושע' =פיספס לא יותר מאשר יום או יומיים, אבל החמיץ הזדמנות לעשות יין, כפליים יותר משובח.
ה'פושע' השני עלול להיות זה שבקבוק היין על שלחנו. יין משובח הוא 'חי', יכול להמתין זמן רב בבקבוק סגור ומאוכסן נכון, אבל מרגע הפתיחה הוא מתחיל להשתנות. בשעות הראשונות, נקבל את השינוי בברכה, הוא 'נפתח', דהיינו: מתחדרר, מתחמצן, מאבד את הטעם ה'סגור'. אבל כשהוא מתחיל להיות מאד טעים, הוא לא נעצר, הוא ממשיך לעבוד, כלומר: להתחמצן, כלומר: להחמיץ, כלומר: להתקלקל. במקרר או עם פקק ואקום, הוא ימתין עוד כמה ימים, אם כי יאבד קצת מטעמו. אבל כעבור חודש, נצטרך לשפוך אותו לכיור. [ביין מתוק זה לא קורה].
איזו דרשה ארוכה, מה זה אומר? פשוט מאד, הכנו ברוך ה' הרבה יין לפורים, לא להזדרז לפתוח ולטעום את מה שאנו מתכננים לאכסן לפורים וכל שכן לפסח.
לשבת זו שהיא השבת הראשונה של אדר ב' אני מציע יין מצוין שקבלתי מבחור בשם שמחה, שמחה הוא היוצר של היין ביקב ששמו "נגבה", היקב נמצא באיזור התעשייה של ערד והענבים מגיעים מהמושב דולב.
למעשה, היין שטעמתי נקרא אפיקים 2020 בלנד של קברנה ומרלו שהתיישנו יחד בחביות עץ אלון צרפתי 12 חודשים.
ליין יש צבע אדום בוגר, בריח יש קצת מכך דבר, קצת מתיקות קצת חריפות קצת חומצה, ריחות של פירות יבשים ומה שמעניין יש שם ריח של תה שחור, גם בטעם הוא מעניין ומגוון, חומצה מדוייקת שעוטפת את היין, טעמים של פירות בשלים וסיומת ארוכה ונעימה.
המחיר 110₪ 14.5% אלכוהול והכשרות היא של בד"ץ העדה החרדית.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
