פרשת ואתחנן תשפ"א, מעליא, יקבי כרמל
הפטרת השבוע היא מהמפורסמות "הפטרת נחמו".
בהפטרה מופיעה המילה 'נחמו' פעמיים: "נחמו נחמו עמי" (ישעיהו מ/א). על כפל הנחמה הזה אומרים חז"ל: חטאו בכפלים, דכתיב: "חטא חטאה ירושלים" (איכה א/ח), לקו בכפלים, דכתיב: "כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה" (ישעיהו מ/ב), ומתנחמים בכפלים, דכתיב: "נחמו נחמו עמי, יאמר אלקיכם" (איכה רבה א/נז).
מה הפירוש לחטוא בכפליים? ללקות בכפליים? ולהתנחם בכפליים? ונשיב לפי הסדר:
א _ 'חטאו בכפליים', זה לא הרבה חטאים, אלא שתי חזיתות של חטא. יש מי שמתלהב, מגיע לבית הכנסת ולבית המדרש, ומתלהב להתחבר אל היושבים שם. מגיע למקומות בילוי ואף שם מתלהב, וגם כשמגיע למקומות מפוקפקים, הוא אינו עוצר את ההתלהבות. מאידך יש אחר שמגיע לבית הכנסת ובית המדרש, אדיש, מנומנם, וגם כשמגיע למחוזות אפלים, הוא לא מרגיש מחובר. מנגד לשני אלה הצדיקים, בבית הכנסת ובית המדרש, הם מלאים חיות וחינניות, ומחוץ לבית הכנסת הם מחוץ לעשיה, השאון וההתרגשות. בדיוק להיפך מהם זה החוטא בכפליים, בבית הכנסת ובית המדרש הוא ישנוני, ממתין בחוץ עם כיס מלא פיצוחים, ואילו במקומות מפוקפקים, הוא דינאמי ותוסס, על תופעה כזו מקונן הנביא: "כי שתים רעות עשה עמי, אותי עזבו מקור מים חיים [רעה אחת], לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים" [הרעה השנייה] (ירמיהו ב/יג). זה נקרא 'חטאו בכפליים'.
ב _ 'לקו בכפליים' זו לא מכה חזקה, וגם לא הרבה מכות, אלא שתי חזיתות שונות של עונש בעת ובעונה אחת. למשל: הנאצים ימ"ש וזכרם, הציקו ליהודים והרגום, ככל שהצרה תהיה גדולה, היא נחשבת הלקאה אחת, אבל הם גם שרפו בפרהסיה בתי כנסת וספרי תורה, ואף הכריחו את הרבנים שיציתו את האש במו ידיהם. זו ההלקאה הנוספת.
ג _ 'מתנחמים בכפליים', זו לא 'נחמה גדולה', וגם לא 'נחמה גדולה ועצומה', אלא על אותו משקל שהתבאר עד כה, נחמה בשתי חזיתות. שזו תהיה גם נחמה גשמית וגם נחמה רוחנית. בהתאם לפינה שלנו כאן, ישנו הסבר מרנין בספרו של הרב שמשון פינקוס ז"ל: 'גלות ונחמה', בפרק 'האלקים עשה שיראו מלפניו', הוא מסביר את משמעות 'תשעה באב' במעגל חגי השנה, ואת העומק והחריפות שיום זה מסוגל להעניק למשך כל השנה, הוא מסביר את ההבדל של כל החגים, אם לא היה לנו תשעה באב, וכיצד נראים שאר החגים כשיש לנו תשעה באב, ואומר שתשעה באב זה ה'כוהל' שמוסיפים למשקה טפל. בלי תשעה באב היו נראים החגים והחיים שלנו כמו מים מתוקים ותפלים. הפקת הלימודים הנכונים מתשעה באב מעניקה את החוזק והחריפות של כל מעגל השנה ומערכת החיים.
כמובן שהרב מסביר זאת שם בהרחבה, אך אנו נעצור כאן, להסביר איזו משתי הנחמות היא המים המתוקים, ואיזו מהן היא האלכוהול המוסיף את החריפות. לשם כך נחזור להסבר הפשוט; שיש נחמה וגאולה גשמית, היא המים המתוקים חסרי החריפות, בעוד שהנחמה והגאולה הרוחנית, היא 'טעם החיים' האמיתי, שאליו אנו מתגעגעים ועליו אנו מתפללים.
לאור המאמר שהפעם מתמקד במשקה שהוסיפו לו אלכוהול, אציע דווקא מהשטח הזה. שהרי השבת זה 'חמישה עשר באב', חג מחולות הכרמים, אנו לא נרקוד שם, אבל הבוצרים שהיו שם לפני כמה שנים, הביאו לנו משם תוצרת משובחת.
יש ל"יקבי כרמל" משקה מתאים למאמר, MA’ALYA (מעליא - מעולה, מושלם בארמית) – יין מתוק מחוזק בסגנון פורט. מעליא מיוצר מענבים אדומים מאזור הרי ירושלים.
בלנד של 76% פטיט סירה, 16% מוסקט אלכסנדרוני ו 8% גרנאש.
היין עבר תסיסה חלקית כדי לשמור על מתיקות הענבים, חוזק בכהל משובח לעצירת התסיסה, הושרה על קליפותיו ולבסוף התבגר במשך שנה בחביות בנפח של 300 ליטר.
היין בעל צבע עמוק בגוון ארגמן. מאופיין בארומות מרוכזות של פירות יער שחורים ואדומים, שזיף שחור, תבלינים חמים. בעל גוף מלא וסמיך טעמי פירות יבשים, צימוקים. היין מאוזן מאוד מבחינת מתיקות וחמיצות עם סיומת ארוכה ונעימה.
18.5% אלכוהול. כשרות: רבנות מקומית והרב רובין. המחיר 95 ₪
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
