פרשת עקב תשפ"א, סיגמא 2017, יקב דלתא

היין והשמן מופיעים  בפרשתנו שלוש פעמים! זה קשור לכך, שפרשת עקב יוצאת קרוב לחמישה עשר באב, שזה היה יום מאד שמח (תענית כו/ב). פעם ראשונה בתחילת הפרשה (ז/יג), שניה, בשבחה של ארץ ישראל (ח/ח), ובפעם השלישית בפרשה המוכרת לכולנו: "והיה אם שמוע" (יא/יד). כידוע לכולנו, היו חמש סיבות לשמחת חמישה עשר באב, האחת היא שהרוגי ביתר ניתנו לקבורה (תענית לא/א). המבצע הזה לא היה פשוט כלל וכלל, כי הרבה זמן היו ההרוגים מוטלים בשמש, בגשם ונתונים מאכל לעוף השמים ולחית השדה. רבן גמליאל הנשיא השקיע הון רב בנושא זה, 'בזבז' את כל אוצרות הנשיאות כדי לשכנע את שליטי רומא להסכים לכך (אבודרהם המוציא ל'), כנראה גם מימן את הפרויקט.

רבי, שהיה בנו של רבן גמליאל, קיבל בחזרה מאנטונינוס יותר הרבה כסף ממה שאביו השקיע בקופה של הרומאים. רבי היה זקוק לממון רב, כדי לאסוף את שארית הפליטה, וללקט מכל אחד שאריות ידע ופיסות של מאמרים, בטרם ישכחו הכל בגלל קשיי הגלות. אבל כדי להאיר את עם ישראל בתורה, לא מספיק שיהיה כסף, צריך גם מצב רוח, כשיש ערימת גויות בכל פינה, לא ניתן לרכז את הלב לתורה.

זאת אומרת שרבי היה זקוק לשתי מערכות; מִמּוּן עבור לומדים, שליבם יהיה פנוי מקשיי פרנסה, ומצב רוח מרומם. שני המצרכים הבסיסיים הללו הם שמן, סמל החכמה ושמן למאור בבית המדרש, ויין משמח לבבות.

אנו מכירים את שני המצרכים הללו מהמדף בסופר מרקט, אבל הבה נצא לשדה, ונראה עד כמה זה נכון ופשוט. עץ הזית הוא כבד, מציג נוכחות מאד בולטת, ענפים קצרים, קשוחים, ירוק עד. בהרי הגליל ובהרי יהודה אפשר לראות עצים בני אלף שנים ויותר. מי שיראה את העצים הללו פעם במאה שנים, הוא לא יבדיל בשינוי כלשהו. זהו סמל החכמה. יציב, מבוסס, כבד, מציג נוכחות, לא גמיש, לא מתכופף, לא נכנע ולא משתנה.

מנגד, הגפן היא שונה בתכלית. כל החורף היא בשלכת, רק ענפים ללא עלים, גפן מטופחת גם זומרים, אזי בחורף יש רק גזע קצר. מגיע האביב, וחיש מהר פורצים ממנו זמורות, שיכולות להגיע תוך חודש לשלושה מטר ויותר [תלוי בזנים], אחר כך פריחה, אשכולות ענבים, ו"הידד לבוצרים בגת". כך נראית השמחה; דינאמית, קופצנית, תלויה במצבי רוח ורגישה לשינויים.

כשהתורה מצמידה פעם אחר פעם את התירוש אל היצהר, ואת הגפן אל הזית, זו הנחיה לשלב בין החכמה =המח, לשמחה =הלב.

כאשר מושל העיר צאנז שאל את הרב בעל ה'דברי חיים' זצ"ל: "במה כבודו מתעסק". השיב הרבי: 'בונה גשרים', המושל הגוי התפלא והשתומם, הוא מכיר את כל הגשרים בסביבה, ואת המהנדסים והבנאים, הוא מעולם לא ראה את הרבי ביניהם, על כן שאל: 'איזה גשרים'?  השיב הרבי: "מהמוח ללב, ומהרצון אל המעשה". זהו השילוב המנצח של השמן והיין.

השבת אנו כבר שבוע אחר חמישה עשר באב, אבל בקריאת התורה נזכר ברעיון המשולב של השמחה הזו. לשם כך יש לי להציע משהו מעניין שטעמתי השבוע ששייך ל'יקב דלתא' השוכן באיזור התעשייה דלתון.

יין אדום שמורכב מ 72% ענבי קברנה סוביניון ו 28%- ענבי שיראז, אשר גדלו ונבצרו ידנית בכרמים מאזור דלתון.

יין פירותי ומתובל בטעמים ובארומות, רך וקטיפתי, מאוזן ונגיש.

היין התבגר בחביות עץ אלון צרפתיות כ 12 חודשים. אלכוהול: 14%. המחיר: 110₪. כשרות: רבנות מקומית ובד"צ העדה החרדית.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר