2024/11/30     כ"ט חשון התשפ"ה

פרשת בלק תשפ"ג, ספר SFAR , יקב דרימיה.

פרשת בלק תשפ"ג, ספר SFAR, יקב דרימיה

הפתגם: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה" קשור לכאורה לליל הסדר, שם יש גם ארבע שאלות, ארבע לשונות של גאולה, וארבע כוסות יין. אבל מסתבר שהכלל: 'כנגד ארבעה בנים דברה תורה', אינו קשור רק לערב פסח, אלא הוא מתאים תמיד, בכל סיטואציה שיש לנו עם הבריות, כדאי לזכור שהעולם מחולק באופן של א. חכם. ב. רשע. ג. תם [בתלמוד הירושלמי הוא מוגדר 'טיפש']. ד. שאינו יודע לשאול.

נבדוק את התמונה, נחפש היכן המשבצת המתאימה לחכם, נשתדל לאייש אותה, תוך כדי שנזכור את ההגדרות של כל הסובבים, יהודי שקרא את הספר של נתן שרנסקי 'לֹא אִירָא רָע', טוען שהאסיר היהודי לא ידע בזמנו את הכלל שבכל מקום יש את הארבעה הללו, ומבלי לדעת הוא בחר את המשבצת של החכם, והצליח להגדיר נכון את חוקריו. כיצד זה קשור ליין אתם כבר יודעים, אבל היכן הם בפרשה? מסתבר שכל הארבעה כאן, ויש אפילו חמישי!

א _  הראשון ה'חכם', כמובן עם ישראל בדרכו לארצו, חלק מהעמים הוא כובש, מאיים על חלק מהם, ומאחרים הוא נסוג. הכל בהתאם להוראות מלמעלה, משה רבינו מפקד, העם מבצע ומצליח. החכמה היא לציית ולבצע נכון. כנגד ה'חכם' הזה יש בפרשה גם אחד שהוא 'חכם להרע' (ע"פ ירמיהו ד/כב), הלא זה בלעם. חז"ל מציבים אותו כאנטי-תזה לאברהם אבינו. הוא בדיוק כמו, אבל מהצד ההפוך, דהיינו: 'חכם להרע', 

ב _ 'הרשע' הוא אדום, זה לא חדש שהם רשעים, צמד המילים 'עשיו הרשע', מופיע 30,000 במאגרי אוצר החכמה, מהדורה מצומצמת מלפני עשר שנים (בחדש יש וודאי פי עשר). רשע זה ידע שה' ציוה: "לא תתעב אדומי" (דברים כג/ח), עוד ידע שהוא קיבל ברכה לחיות על החרב (בראשית כז/מ), על כן הרשה לעצמו לצאת נגד בני ישראל בחרב. במקרה הזה ויתרו לו היהודים ונסוגו, אבל בתנ"ך מסופר על התרברבויות נוספות שלו, שעלו לו ביוקר רב, עם הרבה אבדות בנפש ובשטחי שליטה.

ג _  גם ב'תם' יש שני סוגים. ה'תם' השלילי הוא סיחון, בעברית עממית קוראים לזה: "לא רואה ממטר", כלומר ממוקד אך ורק במה שלנגד עיניו. הוא ניצח את עמון ומואב, ענד לעצמו מדליה של מנצח סידרתי, וקרא למלחמה נגד עם ישראל, ונחל בה תבוסה. הרווח הגדול שלנו היה שנגד עמון ומואב לא היינו נלחמים, כי ה' אסר זאת (דברים ב/ט), אך אחר שסיחון כבר כבש אותם, יכולים אנו לנצח את סיחון, ולרשת ממנו את כל האחוזה הגדולה שלו, שאליה נספחו גם אדמות עמון ומואב. על ה'תם' החיובי ישנם הרבה סיפורים מרגשים, כגון שיהודי פשוט ביקש לתת 'מנחה' לקב"ה, ואשתו אפתה חלות במיוחד למטרה זו, באישון ליל שישי הוא הכניס אותן בדחילו ורחימו לארון הקודש, ביום שישי בבוקר מצא הגבאי העני חלות בארון הקודש, שמח להביא לאשתו חלות טריות לשבת, בצהרים בדק ה'תורם' וראה שה' לקח את החלות, שמח לספר זאת לאשתו, וכך החל מבצע שבועי של תרומה ונטילה. פעם סיפר אופה החלות בשמחה לרב של בית הכנסת, שהוא נותן תרומה לה' וה' לוקח, הרב התעניין ובירר, החליט לבדוק, התחבא בלילה בבית הכנסת, ראה את הגבאי לוקח ומרוצה. ביום ראשון ניגש אל התורם, וסיפר לו את סוד ה'מנחה' שלו. עוד באותו היום פגש אותו האריז"ל, ואמר לו שאת הדרשה שהוא רגיל לומר בליל שבת, מהשבת הזו והלאה הוא יאמר אותה באזני הצדיקים שבגן עדן, כי לקב"ה היה הרבה נחת מהתמימות של זוג הזקנים אופי החלות, ומאד גרוע היה שהשבתת מהם את המעשה הנפלא הזה.

ד _  ה'שאינו יודע לשאול' זה בלק, במקרה הנוכחי לא רק שהוא לא ידע לשאול, ולא ידע מה לשאול, אפילו לא ידע שיש כאן שאלה, שצריך להתייחס אליה בכובד ראש, ובעיקר הוא לא ידע את מי לשאול. הוא ניגש לרודף השלמונים שבשמחה יכניס אותו לאסון לאומי, אם זה יביא לו די כסף. הנה חלק מהנקודות שבלק מלך מואב לא לקח בחשבון.

א _ דבר ראשון, הוא פוחד שעם ישראל ישמידו אותו. במפורש נאסר עלינו להלחם בהם, זאת אומרת שיש להם חסינות.

ב _ אולי בגלל שבלק בעצמו הרי לא היה מואבי, הוא היה מ'ארם' (אונקלוס במדבר כב/ה). אם חשש בגלל שהוא המייצג שלהם, הוא יכול לשלוח נציגים מואבים.

ג _ הטעות הנוספת היא שהוא התייעץ עם רודף כסף מושבע, שרק מתכנן להרוויח, ובשמחה יפיל את שני הצדדים בפח, כשזה ישתלם לו.

ד _ הטעות הרביעית שהוא ראה את בלעם מתחמק מלברך, ולא עזב אותו לנפשו, כפי שעשו שרי מדין (רש"י במדבר כב/ז). כל כך הרבה סימנים לכשלון באופק, וה'שאינו יודע לשאול', לא שאל ולא בירר. זה מחדל בלתי נסלח, שהרי הוא מלך, ואחריות העם עליו, הוא לא יכול להרשות לעצמו ולעמו להיות קל דעת ולהסתבך בהרפתקאות, והוא כן עשה זאת.

אלה הן ארבעת הבנים בפרשת השבוע, שהגיעו מארבעת הבנים של ארבע כוסות היין של פסח.

גם בשותי היין יש ארבעה בנים, אפרט ואסביר אותם בעזרת ה' בהזדמנות מתאימה, לעת עתה מתבקשים כולנו לשבת על הכסא של החכם, ולשתות יין במתינות ובזהירות בשמחה ובטוב לבב. איזה יין? הנה הצעה מ"יקב דרימיה"

לפני יותר משלוש שנים קבלתי מהיקב את יין הדגל שנקרא 'סְפַָר' 2017, הייתי חכם ושמרתי אותו.

לכבוד שבת חיפשתי משהו מיוחד והוא נבחר לכבד את שולחן השבת שלי.

אז היין הזה, כאמור יין הדגל של היקב, הענבים גדלו בחבל יתיר בכרם מצפה יאיר, בגובה 884 מטר מעל פני הים. בלנד של 80% קברנה סוביניון ו 20% פטי ורדו.

יין שופע ריחות, עשיר בטעמים, גוף מלא, חומצה טובה ועדינה, יין מושקע ומוצלח.

הבעיה, שבציר 2017 כבר אזל, אבל בקרוב יגיע לחנויות היין סְפָר מבציר 2021 מחירו כ- 160 ₪ והכשרות: רבנות מקומית, בד"ץ בית יוסף, O.U , והרב אונגר.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב