המלצות יין לשבת

פרשת וילך תשפ"ו, שאטו שאבל נובל אדום 2023, מדוק בורדו

השבת, 'שבת שובה' היא בגלל ההפטרה שבה קורא הנביא לעם ישראל: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל". בפרק זה משתמש הנביא בכמה וכמה דוגמאות משטח הבוטניקה והחקלאות: "יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה", "יְהִי כַזַּיִת". "יְחַיּוּ דָגָן", "יִפְרְחוּ כַגָּפֶן", "כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן". בגפן ובשושנה מצביע הנביא על הפריחה שלהם, לנביא היו סיבות עמוקות וחזקות להגדיר נכון כל מילה וכל מושג. ברוח 'בית המדרש' שלנו יש לציין קשר בין השושנה לגפן, השושנה רגישה לכל מחלות הגפן, וכשהיא פורחת לתפארת בראש השורה, זה אומר שהכרם בריא. הנביא לא העניק הנחיות חקלאיות, אלא הציג חזון על שיבת ציון, עבודת בית המקדש, קירבה אל ה' וכדומה, כמו כל הנביאים, אבל איש מהם לא השתמש במשלים שאינם לקוחים מחיי היום יום, חייהם הטבעיים העניקו להם המחשות למכביר.

ברוח הימים הנוראים אני מבקש להציג את השושנה והגפן. הנביא ממשיל את עם ישראל ביחס לגויים 'כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים' (שיה"ש ב/ב). חז"ל מציעים במדרש כמה וכמה דוגמאות לכך, אחת מהן היא שהקוצים דוקרים את השושנה, פוצעים את עליה היפים, ובכל זאת היא נשארת מרהיבה ביופיה, וְהַ'דּוֹד' הקב"ה אוהב אותה, ומקשט בה את שלחן השבת.

יש לשאול שתי שאלות: א. האם שושנה פצועה היא יפה? ב. איזה יופי יש לעלה הכותרת הבלתי סימטרי של שושנה?

תשובה אחת לשתי השאלות. עלה כותרת יחיד אכן אינו משכנע, כל שכן אם הוא שסוע מהקוצים שסביבו. היופי הוא כשהרבה עלים צפופים מסודרים סביב, ואז גם כשעלה או שנים קרועים קצת, זה לא מפחית מהיופי הכללי. בדיוק כך זה גם עם ישראל, אבל נבאר זאת רק אחר שנצביע על העובדה שזה נכון גם באשכול ענבים. בתלמוד מגדירים צדיק וחכם כ'איש אשכולות' (סוטה מז/א ועוד). אשכול ענבים אינו גדול כמו דלעת או אבטיח, כל שכן שהענבים עצמם, הם הרי קטנים, אבל כשמסודרים הרבה ענבים קטנים באשכול פרופוציונלי, זה מה שעושה אותו יפה, ואז גם אם יש כמה ענבים רקובים, או בוסר, או קצת קורי עכביש בין הענבים, שום פגם לא מעיב מהיופי הכללי.

השושנה והגפן מספרים לנו שבימים נוראים, לא נצביע על עצמנו, כל אחד מאיתנו אינו אלא עלה כותרת או ענב בודד, אך כשאנו מאוחדים בקבוצה, זו כבר שושנה מרהיבה ואשכול מעורר הערכה. תשפ"ו יוצרת את המילה 'שותף'! נשכיל לחיות בשיתוף פורה, ונזכה להגשמת הנבואה לפרוח כשושנה וכגפן.

כהקדמה להמלצה, הרשו לי להזכיר בעדינות: אם אינכם רוצים להוריד אותי פעם אחר פעם מהסוכה אל "בית היין" – אנא, נותרו לנו ימים ספורים בלבד עד חג הסוכות, שהוא, כידוע, חג שדורש הרבה יין. ברוך ה', יש לי אפשרות למלא את הדרישה של הציבור היקר, שמתבקש לזרז את הקנייה ולהיערך מראש.

והשבוע – יין חדש ומרשים "שאטו שאבל נובל אדום 2023" מגיע אלינו מאזור מדוק שבבורדו, מצפון ללב האזור הקלאסי.

זהו יקב בוטיק קטן ואיכותי, שמתמקד ביינות בדרגת כניסה עם תמורה מעולה למחיר. היין הוא בלנד של הזנים הקלאסיים: קברנה, מרלו, פטי וורדו – עם גוף בינוני פלוס, פרי אדום ושחור נוכח, וסיומת נעימה ומאוזנת.

היין התיישן 8 חודשים בחבית, מה שמעניק לו עומק מבלי להכביד.

מתאים במיוחד לשולחן חג, לארוחה בסוכה, או לרגע של נחת בין ארבעת המינים.

לחיים, שבת שלום
שנה טובה ומתוקה
שרגא – אתר היין הכשר

פרשת כי תבוא תשפ"ה, רוזה ובית אלפא, יקב עמק יזרעאל

בפרשת השבוע נאמר: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (דברים כח/א).

על הבטחה זו מביאים חז"ל את הפסוק: "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" (שיה"ש א/ג), ואומרים שהתורה נמשלה לחמישה דברים: מים, יין, דבש, חלב, שמן, ועל כל אחד מביאים פסוק המשבח את המשקה ההוא, וממילא זה מפאר את התורה ואת עם ישראל השומרים את מצוותיה, וזה יגרום שה' יעשה אותנו עליונים על כל הארץ (דברים רבה ז/ג).

הפסוק שחז"ל מביאים על היין הוא: "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (משלי ט/ה). זה מעניין שפסוק זה אינו מדבר בשבח היין, לא אומר שום דבר על טעמו, על מצב הרוח שהוא גורם, אלא מדבר רק על היין עצמו, כי את היין אין צורך לשבח, אלא: "תטעם – תבין"!

מה נבין? "וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ". איך זה עובד? היין הוא עליון על שאר המשקים, וזה הרמז לעליונות שה' מעניק לעם ישראל. ממילא ברור מדוע לא צריך לומר אף מילה על היין, אלא רק "שְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי". תעשה את זה מתון, באווירה מתאימה, ותבין מבלי שיצטרכו להסביר לך שום דבר.

ישנם יקבים שהפנימו את המסר הזה, מבלי שיקראו את המאמר כאן, והפסיקו לכתוב על התווית של הבקבוק את שמות הזנים מהם מורכב היין. הגישה שלהם היא פשוטה: "תטעם – תבין".

בתקופה האחרונה גישה זו מאוד נצרכת, כיוון שעם פתיחת שוק היין ליקבים מארצות תבל, קיבלנו הרבה זני גפנים של ארצות חו"ל, ועל מדף היין נמצאים יותר מעשרה שמות חדשים שאיש לא שמע עליהם בארץ ישראל. הצד השווה של כל הזנים הוא שיש בהם את כל הדרוש בשביל לייצר יינות איכותיים, על כן הם מפיקים יין עם בערך 14% אלכוהול. אך גלריית הטעמים, הריחות והגוונים מאוד רחבה. ייננים בודקים בכובד ראש מה מתאים עם מה, כמה אחוזים מכל אחד – הכול כדי להביא ללקוח משהו מאוזן וטעים.

בעובדה זו מקיים היקב את מה שחז"ל הבינו כאן, וכשדיברו על המשקים, בכל אחד ציינו את המעלה שלו, ואילו ביין הם רק אמרו: "שְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי". תזכרו שזה נמשל לתורה, וזה כבר יעשה שהתורה תהיה יקרה בעיניכם.

תזכורת: שבוע הבא זה השבוע האחרון של השנה, ביום שני שאחריו תהיה כבר שנת תשפ"ו. על החג של ראש השנה ציווה נחמיה את הבאים לארץ ישראל לבנות את בית המקדש השני: "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" (נחמיה ח/י).

השבוע אספר לכם על שני יינות מ'יקב עמק יזרעאל' שמביאים את רוח העמק.

רוזה דרך הים 2024 – רענן, אלגנטי ויבש, עם ארומות ליצ’י ואפרסק לבן.

בית אלפא 2024 – בלנד אדום ים־תיכוני, עשיר בפירות ותבלינים, גוף מאוזן וסיומת חלקה.

כשרות: רבנות מקומית, O.K

לחיים ושבת שלום

כתיבה וחתימה טובה

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב

פרשת נצבים תשפ"ה, בוטריטיס, שאטו דאופין רונדילון – לופיאק

הפרשה שלנו פותחת במילים אלה: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם, שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כט/י).

משה רבנו מציין שכולנו נצבים לעבור בברית. לכאורה, הוא ציין רק מגזר אחד: "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ". יותר מתאים לציין שני קצוות, כגון: "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ וְשֹׁאֵב מֵימֶיךָ, עד הנשיא", או "עד ראש בית הדין". אלה הם שני הקצוות. דוגמה: בתוכחה של שבוע שעבר נאמר: "יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין... מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ" (דברים כח/לה). אלה הם שני הקצוות של הגוף.

אמנם את השאלה של שואב המים וחוטב העצים אפשר לשאול גם על אברהם אבינו. הוא נשבע שלא ייקח מהשלל של סדום שום דבר, ואמר: "מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (בראשית יד/כג). הרי "חוט ושרוך נעל" מייצגים צד אחד של השלל, ובמקום זה נכון לכאורה לומר: "מחוט ושרוך נעל ועד תכשיטי זהב ושכיות חמדה"! התשובה היא ש"חוט" הוא חוטי כסף זוהרים שהבנות שילבו בתוך שערות הראש שלהן. ממילא, אברהם מדבר על כל צורת האדם, מהשרוך בתחתית הרגל ועד החוט שמעל הראש.

עוד נותר לנו לברר מה זה: "חֹטֵב עֵצֶיךָ וְשֹׁאֵב מֵימֶיךָ". ההסבר הוא שבני ישראל התפזרו בארצם מצפון הגליל עד מרכז הנגב ומדבר יהודה הענק. הצפון בזמנם שפע נחלים ומעיינות (מקורות מעמידים בהם כיום משאבות). שם אין צורך בשואבי מים, בכל לפנות ערב יוצאת צעדת בנות בית יעקב, כל נערה וכדה על שכמה, להביא מים מהמעיין או הנחל שלמרגלות ההר. מאידך, הצפון מיוער, והתפרנסו שם מחטיבת עצים. הדרום הוא בדיוק להיפך, אין שם עצים ואין שם מים. רבים מצאו פרנסה בהובלת שיירת חמורים או גמלים טעונים נאדות מים מהנחל הרחוק. ממילא, משה רבנו כורת את הברית עם כל אזרחי הארץ, הצפוניים והדרומיים, כפי שהוא בעצמו מדגיש: "כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל".

חשבתי על דוגמה נוספת של סקטור שיש בו שני מקצועות הנראים קרובים, אבל יש ביניהם פער עצום: הכורם והיינן. שניהם מתעסקים באותו נושא, וזה נשמע כמו "חֹטֵב עֵצֶיךָ וְשֹׁאֵב מֵימֶיךָ", אך למעשה הם מייצגים מקצועות שפער גדול ביניהם. הכורם אינו צריך לפגוש את היין ולא את אוהבי היין, הוא צריך לדעת חקלאות, לטפל בכרם, ולדעת מתי האשכולות נמצאים בשיא ההבשלה (בשביל זה צריך גם קצת ידע בכימיה). הוא לובש בגדי עבודה, כובע שמש רחב, נמצא בכרם לעיתים קרובות, והלב שלו נמצא שם כל הזמן.

מאידך, היינן חייב להיות ייצוגי, לפגוש כל הזמן אוהבי יין, להיות עם יד על הדופק, לגלות ללא הרף זנים חדשים, ולחשוב כיצד משלבים אותם בתוצרת המוגמרת. תמיד נוספים "שחקנים חדשים" זני ענבים שונים. חלקם מאוד מתוק, חלקם מאוד כהה, חלקם כבד ואפילו סמיך וכדומה. היינן "שובר את הראש", כמה אחוזים לקחת מכל אחד כדי להביא לאיזון מוצלח. בשביל זה צריך לפגוש עוד ועוד אנשי מקצוע ואוהבי יין, לשמוע חוות דעת, שהרי היקב אינו רוצה לכפות את טעמו של היינן הראשי על ציבור הקונים. על כן, חייבים להגיע לממוצע שיהיה מקובל על ציבור הלקוחות.

כיוון שמאמר זה הוא המסכם של שנת תשפ"ה, עלינו לזכור שיש צפוניים (חוטבי עצים), ויש דרומיים (שואבי מים), יש כורמים (אנשי חקלאות), וייננים (אנשי עסקים), ושאר מגזרים לרוב, כולנו נעבור בברית ה', נכתב ונחתם לשנה טובה ומבורכת.

לקראת ראש השנה, זה הזמן לחרוג מהשגרה ולהרים כוס יין מתוק, כי כמו התפוח בדבש, גם היין יכול להיות סמל לשנה מתוקה וטובה.

מבין שלל היינות המשובחים, המתוקים תופסים מקום מיוחד, לא רק בגלל הטעם, אלא בזכות המסורת והאווירה שהם יוצרים סביב שולחן החג.

השבוע קיבלתי יין חדש מצרפת, מאזור לופיאק, חבל ארץ סמוך לסוטרן המפורסמת, הידוע בייצור יינות קינוח כבר מהמאה ה־13. האקלים שם ייחודי: שמש ים־תיכונית ביום, קור לילי וערפל נמוך, שילוב שמאפשר את התפתחות הבוטריטיס (הריקבון האציל), אותו תהליך טבעי שמעניק ליין את עומק הטעמים והארומות המיוחדות.

שאטו דאופין רונדילון – לופיאק יין עשיר בטעמי פרי בשל, משמש ואפרסק, עם נגיעות דבש, תבלינים ופרחים. חמיצות טובה מאזנת את המתיקות, ויוצרת חוויית שתייה אלגנטית ומרשימה. מומלץ לקרר מעט לפני ההגשה.

אלכוהול: 13.5% כשרות: בד"צ העדה החרדית וכדתיא. המחיר: 130 ₪ גודל הבקבוק: 375 מ"ל

לחיים, שבת שלום

שנה טובה

שרגא – אתר היין הכשר

פרשת כי תצא תשפ"ה, ליזה שרדונה, יקב אלכסנדר

בפרשת השבוע ישנו סיפור עגום על נער סורר ששותה יין (דברים כא/יח).

אני תמה – האם היין לא טוב? הרי הרבה פרקי שבח אנו מוצאים עליו במקרא.

את מעמד הר סיני ואת אוהל מועד משווה שלמה המלך למשהו נכבד ביותר: "בֵּית הַיָּיִן" (שיר השירים ב/ג–ד, ברש"י שם, ובמדרש רבה על שיר השירים ב/טו). רב נחמן אמר שרק אחר שישתה רביעית יין, הוא מסוגל לדון באופן מאוזן (עירובין סד/א). אפשר לצטט עוד פסוקים ומאמרי חז"ל, אך למה לנו לעשות זאת? הרי אנו רואים שהיין מלווה את כל סעודות המצווה שלנו, ואף בבית המקדש היין הוא מרכיב עקרוני בקורבנות.

אני מבקש לשלול את התשובה הפשוטה: "תלוי בכמות" – למרות שהיא נכונה, אבל כאן לא מדובר בשיכורים. על הבן הסורר אומרים חז"ל שהוא שתה חצי לוג יין. זה בערך מאתיים וחמישים מ"ל. יש לזכור שבזמנם היו מוזגים את היין בשבעים אחוזי מים. כלומר: הנער שתה בסך הכול פחית אחת של בירה קלה, עם לא יותר משניים או שלושה אחוזי כוהל. הרי שלא מדובר על שכרות. מסתבר שהבעיה הייתה "הגיל".

אין צורך להביא ראיה מהמקורות שיין עושה משהו בנפש, ככתוב: "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהילים קד/טו). עוד כתוב: "יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" (משלי כג/לא). פסוק זה לא נאמר בנימה חיובית, אלא כביקורת על כך שאחר היין תמונת העולם הופכת ל"מישרים" – שטוח, אין מחסומים, חששות, רתיעות ואיסורים (יומא עג/ב–עד/א). זו הסיבה שכל כך מסוכן לנהוג כשקצת אלכוהול מתערב לנו בשיקול הדעת. בעקיפה רואים את המכונית ממול, גם רואים שהיא די קרובה, אבל מצב הרוח הוא יותר מדי מרומם מכדי לראות את הסכנה.

זו הסיבה שֶׁנָּדָב וַאֲבִיהוּא, בני אהרן, נכנסו לתוך המשכן והתקרבו אל המזבח. כך היה הסיפור: "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים, וַיַּרְא כָּל הָעָם, וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (ויקרא ט/כד). כולם מתעלפים, ושני נערים צעירים צועדים בגאון ובביטחון אל תוך המשכן. מהיכן ה"גבורה" הזו? אומרים חז"ל שהם נכנסו "שתויי יין"! יין שובר מחסומים! כשרב נחמן שותה יין לפני שהוא יושב לדון, זה כדי שהוא יוכל לחשוב מחוץ לקופסה. וכשנער עושה כן, זה כדי לשבור את המסגרת.

תובנה זו תשפוך אור על נושא שלמדנו בדף היומי בשבוע שעבר: "ההיא מסוביתא דמסרה לה איקלידא מפתחה לעובדת כוכבים" (ע"ז ע/ב). מבאר רש"י: "מסוביתא" – מוכרת יין בחנות, כמו: "זולל וסובא" (פרשת השבוע שלנו). רש"י מתכוון שהמילה "מסוביתא" היא לשון "סביאה". יש איש מקצוע מיוחד למזיגת יין, והגברת האחראית הזו מסרה את מפתחות מרתף היין לחברה גויה שלה. איש מקצוע זה מכונה בצרפתית "סוּמַלְיֶה", ובתרגום לעברית קוראים לזה "אוֹצֵר הַיַּיִן". מקצוע ככל מקצוע אחר, אבל... לא מתאים לנערים צעירים. הם צריכים לבנות מסגרות, לחזק גבולות ולהציב גדרות. כשהוא יהיה מבוגר ויציב – כבר מותר יהיה לו ללמוד בדיוק היכן הגבול, ועד כמה אפשר למתוח את החבל.

השבוע נחשפתי ליין יוצא דופן: "ליזה" שרדונה,של 'יקב אלכסנדר' מסדרת הורים (מחווה לאמו של יורם, היינן ובעלים של היקב). זהו יין לבן, עשוי כולו מענבי שרדונה שמקורם בכרם ותיק בן 33 שנים, השוכן בכרם בן-זימרה שבגליל העליון.

הענבים נבצרו מיבול נמוך, תחת משטר מים קפדני ובידי כורם מסור, שילוב שהניב יין בעל ארומות מדויקות וטעם מאוזן ומרשים. היין התבגר במשך שלושה חודשים בחביות עץ אלון ישנות, מה שהעניק לו עומק מבלי להשתלט על הרעננות הטבעית של הזן.

(הכתר שעל התווית הוא פרט מתוך תליון שרשרת, חלק מאוסף תכשיטים טוניסאיים מבית אלכסנדר)

אלכוהול: 12.8% כשרות: רבנות מקומית, O.U טארטיקוב, בד"צ בית יוסף. מחיר: כ־120 ₪ לבציר עדכני.

לחיים, שבת שלום

כתיבה וחתימה טובה

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב