המלצות יין לשבת

פרשת עקב תשפ"ה, אמיקל ביאנקו, קנטינה דה אורו

פרשת השבוע משופעת בברכות על ארץ ישראל. מופיעה בה ברכת שפע כללי: "וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ" (דברים ז/יג). מופיעה בפרשה גם הברכה: "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח/ט). כמו כן, הרשימה של שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח/ח), וגם הביטוי המפורסם: "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (דברים יא/ט).

כמובן שהברכות הן כלליות, אבל כיוון שהפינה שלנו ממוקדת בגפנים וביין, תמהתי בליבי למה הכוונה בברכת השפע, האם רק שיצמחו הרבה ענבים משובחים, אבל רק מזן כלשהו המתאים לאקלים הארץ, או שיהיה בארצנו הקדושה גם מגוון זנים?

שאלה זו מתעצמת כיום, כשאנו נחשפים לעוד ועוד זני ענבים שמנפיקים יין שלא הכרנו בעבר. מפורטוגל מגיעים יינות משובחים עם שמות חדשים של גפנים. לאחרונה הגיע "שחקן חדש", יינות מגאורגיה עם הכשר של רבני רוסיה ועוד כשרויות מהארץ. יינות שמפתיעים בצבע, ריח וטעם שונים ומעניינים, ובעיקר שמות של גפנים חדשים לגמרי.

לכאורה, אם בארץ ישראל לא חסר מאומה, צריכה הייתה להיות גם גלריה רחבה של יינות. ואכן, זה בדיוק כך! הנה המדרש על הפסוק: "מִצִּיּוֹן מִכְלַל [הִשְׁתַּכְלֵל] יֹפִי" (תהילים נ/ב): עָמַד שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ עַל מַשְׁתִּיתָהּ [תַּשְׁתִּית] שֶׁל כָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ, רָאָה אֵיזֶה מַשְׁתִּיתָהּ [עֹרֶק] מֻפְנֶה לְשָׁם, וְנָטַע בָּהּ [גִּדּוּלִים שֶׁל הָאָרֶץ הַהִיא], וְכָךְ הָיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשָׂה פֵּרוֹת [שֶׁל כָּל אֲרָצוֹת תֵּבֵל] (קהלת רבה ב/ח).

אם נבקש לקבל תמונה על איזה שפע מדובר, הנה מדרש נוסף: עוֹבָדָא הֲוָה בְּאִתְּתָא [אִשָּׁה] שֶׁהוֹלִיכָה אֶת בְּנָהּ אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם. אָמְרָה לֵיהּ: אַלֵּיף יַת בְּנִי אֻמָּנוּת. אָמַר לָהּ: יֵשֵׁב אֶצְלִי חָמֵשׁ שָׁנִים, וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִים בְּחִטָּה [לְמַה טּוֹב כָּל סוּג וְסוּג — 'לֶחֶם' נָכוֹן לַעֲשׂוֹת מִסּוּג זֶה, 'חַלָּה' עָדִיף מִסּוּג זֶה, עוּגוֹת מְתוּקוֹת, מְלוּחוֹת, בָּצֵק עָלִים, פַּשְׁטִידָה, קוּגֶל, קְצִיצוֹת, תַּבְשִׁילֵי בָּצֵק, טִגּוּנִים לְמִינֵיהֶם. כָּל דָּבָר יִהְיֶה יוֹתֵר טָעִים, בָּרִיא וְיָפֶה, אִם הוּא יֵעָשֶׂה בְּקֶמַח הַמְיֻחָד עֲבוּרוֹ].

יָשַׁב אֶצְלוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, וְלִמְּדוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִים בְּחִטָּה. וְאָמַר לָהּ: יֵשֵׁב אֶצְלִי חָמֵשׁ שָׁנִים אֲחֵרוֹת, וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ אֶלֶף מִינִים בְּחִטָּה. [לכל זן יש גם תת-זן, והנה המשך המדרש]: חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִים בְּחִטָּה [מזן] 'מִנִּית'.

סיפור זה היה אחר חורבן בית המקדש. ממשיך המדרש: כאשר רבי יהודה הנשיא שמע זאת, הוא הִתְפַּעֵל וְאָמַר: לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי שֶׁיֵּשׁ כָּזוֹ טוֹבָה בָּעוֹלָם. ואבותינו שיצאו לגלות אמרו: "נָשִׁיתִי טוֹבָה" — שָׁכַחְנוּ מַה זֶּה חַיִּים טוֹבִים (איכה ג/יז). מדוע? כי יש להם רק אלף סוגי חיטה (קהלת רבה א/כג). כמובן שעל פי יחס זה היו חמשת אלפים סוגי דגים, ועשרת אלפים סוגים וטעמים של בשר. זה שום דבר ביחס למה שהיה לפני החורבן.

אחר ציטוט של כזה קטע מדרש, נדמה לי שאין צורך לנסות ולהסביר על שפע זני הגפנים. לכל חלקת ארץ הייתה את הצמחייה המיוחדת שלה, כפי שזה היום בהר הכרמל, שיש בו כמה וכמה צמחים אנדמיים [שאינם גדלים במקום אחר בעולם].

איני סבור שאנו צריכים להתפלל לגאולה בגלל שפע היין, אבל ודאי שעלינו לזכור גם את הפרטים המעודדים הללו, שהרי עליהם משבחת פרשת השבוע.

בעקבות השרב שפקד אותנו השבוע, אני מביא לכם יין שמצטנן בדיוק בזמן – אמיקאל ביאנקו.

יין לבן ורענן מאזור ונטו שבצפון איטליה, בלנד של זנים לבנים מקומיים שיודעים לעשות שמח בלב ונעים בפה.
זה מסוג היינות שקל לפתוח – וקשה לעצור. כל לגימה מזמינה את הבאה אחריה.

כשרות: כדתיא, בד"צ העדה החרדית ו-O.U והמחיר: 110 ש"ח 

ובדרך כלל אני חותם ב"לחיים", אבל אחר כזה מאמר צריך לכפול את המילה לחיים!

לחיים לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר

פרשת דברים תשפ"ה, ספיישל רזרב 2021, יקב 1848

בגאולה שתהיה בקרוב בעזרת ה', יופיע הקב"ה עם ספר תורה בחיקו, ויכריז: "מי שקיים את הכתוב כאן, יבוא ויקבל את שכרו" (ע"ז ב/ב). הבה נדמיין כיצד ייראה המבחן. כל העם עומד במסדר, שופטים בחזית, 'שלחן ערוך' פתוח לפניהם, מתחילים בסעיף א' ומכריזים: מי שקיים את הנאמר: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר", שיעשה פסיעה אחת קדימה. עכשיו יתחילו בירורים: מה עשה בשעת בוקר מוקדמת, וכן יש לברר על השאר שלא הזדרזו להשכים. לא כל מי שקם מוקדם יקבל V, ומאידך, הרבה יצליחו לשכנע מדוע הם לא קיימו את הסעיף הראשון. כך יעברו אחר כך לסעיף השני, השלישי, וכן הלאה. ברור שיש נקודת זכות לאלה שלא נכשלו כבר בשאלה הראשונה.

מכאן נעבור לנושא שלנו, לציפייה לגאולה. הנביא אומר: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו/י). על כך אומרים חז"ל: "כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ" (תענית ל/ב). גם סינון זה יעבור דרך מבחן דומה. כפי שאומרים חז"ל: שבכניסה לגן עדן שואלים שש שאלות, אחת מהן היא: "הַאִם צִפִּיתָ לִישׁוּעָה?" (שבת לא/א). כלומר, בכניסה לגאולה יהיה מסדר ורעם יכריז בקול: מי שציפה לישועה, פסיעה אחת קדימה.

סביר להניח שאחוזים גבוהים מאוד יפסעו קדימה. מי לא רוצה חיים יותר טובים? עכשיו תבוא שאלה מספר שתיים: "מה עשית בשביל זה?" אבי, שיחיה, מספר שבבחרותו הוא פגש איש שכור כרוני, וכמסיח לפי תומו הוא שאל את המסכן: "אתה מחכה למשיח?" הלה השיב בביטחון: "ודאי! יש לי ארגז וודקה לחלק לעוברים ושבים כשהוא יבוא. אם אני מוציא משם בקבוק, אני מיד קונה שניים חדשים, אחד להחזיר והשני בשבילי." אבי מספר: תחילה בזתי בליבי לַהַמְתָּנָה עלובה כזו, אך אחר כך חשבתי על המסדר של 'פסיעה קדימה' שהוא יעשה, ויהיו לו קבלות שהוא ממתין למשיח. אולי יסבירו לו שם שיש דרכים יותר יעילות וידידותיות להמתין למשיח, אבל לא יחזירו אותו מהפסיעה שהוא עשה.

מכאן לעניינינו ולפסיעה יעילה וידידותית שישנם העושים לקראת משיח. כידוע לנו שבבית המקדש יהיו קרבנות, ונלווה אליהם נסכי יין. ישנם ייננים עם לב חם, שביקבים שלהם שמור יין לנסכים, כדי שהוא לא יגיע למצב של 'פג-תוקף'. כעבור כמה שנים מאכסנים יין חדש, ואת הקודם מוציאים למכירה. ובחלק מהיקבים אפילו מעניקים ליינות הללו שמות מתאימים לייעוד שלהם.

זה מה שעושים בכמה יקבים וגם לנו יש מה לעשות. הגיע אליי פעם אדם אחד וביקש את היין הכי משובח שיש לי במלאי. לא אכפת לו כמה זה עולה. איני מזדרז מיד להביא לו את הכי יקר, אלא מברר תחילה לשם מה הוא זקוק לכזה יין. כי לפעמים יין הוא יקר בגלל שאספנים שומרים אותו, ולא דווקא בגלל טעם מיוחד. הוא אמר לי שיש לו שמחה משפחתית שאחד מגדולי הדור ישתתף בה, על כן הוא מבקש לפאר את שלחן הנשיאות. שמעתי מי הגדול וכיצד תיראה התמונה והצעתי לו יין בהתאם.

אינני יודע כיצד תיראה התמונה, שכולנו בחצר בית המקדש עם קרבן תודה ושלמים. אני גם לא יודע אם זו הדרך הכי יעילה וידידותית להמתין למשיח. אבל אם נעשה עוד כמה פעולות חשובות בנידון, ובמקביל נשמור גם בקבוק אחד שנזכה לפתוח בזמן הגאולה, סביר להניח שנקודת זכות תירשם לנו. אך זאת בתנאי שהפעולה הזו לא תהיה השתקת מצפון, במחשבה: "עשיתי את המוטל עליי". לא נכון! מוטל עלינו להתאבל ולא לקנות יין! אבל כדי שהאבלות לא תהיה נצחית, אנו חייבים להדליק נורת גאולה בקצה מנהרת הגלות החשוכה. שם יעמוד בקבוק יין משובח במלוא תפארתו.

נ.ב. על שבת זו כותב השולחן ערוך: "ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו". (א"ח תקנב/י)

ולכן אציע יין משובח ששתיתי שבוע שעבר, ספיישל רזרב 2021 של יקב 1848. יין הדגל של היקב נוצר מבחירה קפדנית מתוך כלל יינות היקב. בכל שלב היינות הטובים ביותר סומנו, ולאחר יישון של שנה, החביות המבטיחות ביותר אוחדו לעוד שנה בחביות, עד לקבלת יין יחיד באיכותו. בכל שנה כמות הבקבוקים והרכב יין זה משתנים, על מנת להבטיח את הרמה הטובה ביותר ואת ההנאה המרבית. תכונותיו הייחודיות של יין זה יאפשרו לו להשתבח שנים.

בלנד של 64% קברנה סוביניון, 16% קברנה פרנק, 12% פטי וורדו ו־8% פטיט סירה, שהיו סה"כ 24 חודשים בחביות עץ אלון קטנות (225 ליטר). יין בסגנון בורדו, צבע אדום אטום, עם אף עשיר שופע בשומת של טבק ושוקולד מריר. בפה היין מאוזן ועגול עם טעמי פירות אדומים, קוקוס וגרגרי יער כהים. גוף היין צפוף ומלטף, עם סיומת אצילה וארוכה במיוחד.

אלכוהול: 14.5% כשרות: רבנות מקומית, בד"צ העדה החרדית ובד"צ בית יוסף המחיר: 270 ₪

לחיים, שבת של נחמה

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב

פרשת ואתחנן תשפ"ה, תל קאסר מורסיר 2023, יקב נטופה

בשנת תשע"ו בפרשת ואתחנן בשבוע של ט"ו באב. (כל שנה זה בסביבות ט"ו באב כמה ימים לפני או אחרי). על כל פנים, בשנת תשע"ו כתבתי על מחול הכרמים, וכך נאמר בכתבה ההיא:

"לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שֶׁבְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת [בְּמָחוֹל] בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? 'בָּחוּר, אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה'" (תענית כו/ב).

בכתבה שם חיברתי את זה ליין, בגלל שגם משפחה זו שילוב של הרבה זנים, כישרונות, תכונות ואופי, וגם יין רוקחים מכמה זנים מתאימים לתערובת הרצויה. ממילא, מה שהנערה אומרת "תן עיניך במשפחה", זאת אומרת שהיא מתכוונת להציג את המעלות והכישרונות של בני משפחתה, שבעזרת ה' זה ישביח את הגזע של בני הדור הבא.

עד כאן המאמר הקודם בקצרה. אבל יש גם אפשרות להציע שה"משפחה" שהנערה מדברת עליה, זו המשפחה שיש לה מוטיבציה לבנות. היא פונה אל הבחור ואומרת לו: "אל תיתן עיניך בנוי, ולא בממון, אלא במשפחה". לא שהיא לא יפה, ולא שאין לאבא שלה כסף, אלא הדבר החשוב באמת, הם האידיאלים שלה לבנות בית איכותי ומשפחה לתפארת.

בחור איכותי ששומע זאת, הצורך בנוי ובממון מתגמד ביחס לתמונת משפחה מכובדת שמצטיירת בדמיונו. כזו הבטחה נהדרת מתאימה להשתחרר דווקא על רקע כרמי הענבים ותעשיית היין. כמו שביין לא לוקחים את הפסולת שנותרה בשוק ביום שישי אחר הצהריים, מערבבים את זה עם סוכר ומים, ובעזרת ה' יוצא נוזל בלתי מזוהה ומתוק להחריד, תלוי בכמות הסוכר.

יין איכותי צריך להתחיל להכין עוד בטרם נשתל הכרם, לבדוק את הקרקע ולברר איזה זן מתאים לה. כך גם היקב: לא די לקנות כמה מיכלי פלסטיק, לאחסן אותם בחצר חשופה לשמש, ועם הרבה חומר משמר זה יחזיק מעמד. את היקב צריך לתכנן עוד לפני שמיישרים את השטח עבור יציקת הקרקע. אחר כך צריך להקפיד על טיב הציוד. כל זה אורך זמן, ועדיין לא נטעו את הגפנים. עד שהכרם יהיה כבר נטע רבעי, יוכל יקב איכותי לקבל את התוצרת.

דריכת הענבים בימי קדם הייתה מלוּוה בשיר וריקוד בתוך הגת: "הידד לדורכים בגת" (ירמיהו כה/ל). בדיוק כך צריכה להיראות משפחה: תחילה "הידד" בשירי החתונה ושבעת ימי המשתה, ועד שיהיה ילד בן שלוש או ארבע, שכבר יודע לחקות את הוריו, הוא צריך להיכנס למשפחה שהאיכות שלה היא חלק בלתי נפרד מההתנהגות הטבעית.

כל בחור ששומע כזה "רזומה", כבר לא אכפת לו כל מיני סעיפים שתחילה החשיב אותם, כגון גובה, גוון שיער, ושאר הבלים. בני זוג רוצים "יין משובח" לדורות הבאים, ומתמקדים אך ורק במה שעקרוני באמת.

זהו ה"מזל טוב" שנאחל לכל זוג שמתחתן, ונברך אותם: "ענבי הגפן בענבי הגפן — דבר נאה ומתקבל".

הנה הצעה לכבוד עונת השמחות, שירבו בישראל.

השבוע ביקרתי במרכז המבקרים של "יקב נטופה" השוכן במצפה נטופה, כשמונה קילומטרים צפונית לצומת גולני. טעמתי שם מגוון יינות לבנים, רוזה ואדומים. אין ספק שיינות לבנים ורוזה מתאימים במיוחד למזג האוויר החם שלנו, אבל הפעם אני רוצה להתמקד דווקא באחיו התאום של התל קאסר המוכר והאהוב, הלא הוא התל קאסר "מורסיר".

השם "מור-סיר" הוא שילוב של שלושת האותיות הראשונות משני זני הענבים המרכיבים את היין מורבדרה ו-סירה. מעבר לכך, היין נקרא גם "מרסיר – סוד בושם הגליל" שם שמכיל בתוכו משחק מילים יפה: מור הוא סוג של בושם, ו-סיר בערבית פירושו סוד. כך נולד לו "סוד בושם הגליל".

היין בעל צבע סגלגל עמוק, עם אופי ים-תיכוני מובהק. הוא מציע ניחוחות של פרי אדום, אדמה, עשן קל, פטריות ותבלינים וכל זה מלווה בחומציות טובה שמאזנת את הטעמים.

אלכוהול: 12.8%. כשרות: רבנות מקומית, O.U, ובד"צ העדה החרדית. מחיר: 130 ₪

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב

פרשת מטות מסעי תשפ"ה, לנדמרק 2B, יקב ברבדו

כבר הזכרתי בשנים הקודמות שבהפטרה של השבוע מוזכר הגפן, וכמובן שזה הנושא שעליו נתמקד. הנביא מקונן על הבגידה של העם, ואומר: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת, וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" (ירמיהו ב, כא).

כמובן שהוא משתמש בגפן כמשל, אבל ברור שהוא צריך לקחת נושא שהשומעים מכירים ומבינים. אזי הבה ננסה גם אנו להבין.

גזע הגפן צריך להיות נקי מענפים, כדי שהאשכולות לא ישתרעו על הקרקע. על כן הכורם גוזם כל ענף שצומח מהחלק התחתון של הגזע. ענפים אלה הם "סוּרֵי הַגֶּפֶן", כלומר: החלקים הסוררים. בעגת הגננים נקראים ענפים אלה "חזירים". הסיבה לכך היא שְׂפַת הפלחים הערבים שהיו כאן לפנינו. הם לא הכירו את החזיר האירופי שעולה על שלחנם, לפי האסלאם אסור לאכול "חנזיר", אבל את חזירי־הבר הכירו היטב, וגם ידעו את גודל הנזק שהם מחוללים לחקלאות. עם הניבים הבולטים מפיהם הם חופרים סביב הגזע, שם יש שורשים רכים וספוגי מים, והם "גונבים" מהעץ את ההספקה שאמורה לעלות למעלה. גם הענפים הסוררים עושים זאת, ומכאן שמם.

זהו אם כן הרקע החקלאי לנושא, וכיצד זה קשור לביקורת הנביא על העם?

כאשר מתגבשת חברה אמינה וישרה של עובדי ה', מטבע הדברים מבקשי ה' מצטרפים אליה, וסומכים על המנהיג ירא־השמים. כאשר רודף בצע או מעמד מגלה כזו חברה, קל לו להידחק אל השורות הראשונות, כי הסובבים אינם מחפשים כבוד. בתמימות הקהילה הם לא מעלים בדעתם שיש כאן כוונות זדון, או לפחות זדון למחצה.

כשה"גבאי" מגיע לעמדת מפתח, הוא כבר יושב על מקורות התקציבים, ומסיט אותם להיכן שהוא רוצה. זהו "סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" שהנביא מתלונן עליה.

אם זה קורה בפינה נידחת, זו בעיה מקומית של הקהילה. אבל כאשר זה קרה בתוך בית המקדש ובתוך ארמון מלכי יהודה, זעק הנביא על התופעה, וביקש לבלום אותה.

האם להציע השבוע יין? כן! למה? הרי זה תשעת הימים! אבל אנו מצפים לגאולה, ואז יהיה תשעה באב חג גדול, יין יישפך שם לרוב, ולמרבית הפלא נמשיך לקרוא את מגילת איכה! כמובן במנגינה של נוסטלגיה, נזכור את הימים שבכינו בהם.

בתקופת בית המקדש השני, היו היהודים שותים יין בתשעה באב ומשתכרים! (איכה רבה ג, ה). כנראה שזה היה "פורים זוטא". בעזרת ה', ובקרוב נזכה לעוד פורים בתאריך ט' באב. עוד השנה, אמן.

הנה יין לשבת זו, וגם לשבת הבאה, שזה ערב תשעה באב. אמרו חז"ל: "מעלה על שלחנו כסעודת שלמה בשעתו".

השבוע פתחתי את 2B של "יקב ברבדו", יין מסדרת הפרימיום LANDMARK – שם שמתאים בהחלט ליין שהוא אכן ציון דרך.

מדובר בבלנד מוקפד של קברנה סוביניון ומרלו, אך מה שמייחד אותו באמת הוא תוספת הזגים – קליפות ענבי המרלו, שהופרדו מוקדם מתירוש שיועד לרוזה – לתוך התירוש האדום שבמהלך התסיסה. שילוב זה הכפיל את עוצמת המגע עם הקליפות ויצר יין בעל עומק יוצא דופן, ארומה בולטת, וגוף עשיר שמבטיח גם יכולת התיישנות מרשימה.

לאחר תסיסה מלולקטית מלאה, היין התיישן 24 חודשים בחביות עץ אלון חדשות – 75% צרפתי ו-25% אמריקאי – תרומה נוספת לאופי השלם והמלטף.

בכוס קיבלתי יין בצבע אדום עמוק כמעט שחור, גוף מלא, פרי בשל, חמיצות מאוזנת וקריצה מרירה עדינה שמעניקה מורכבות ועומק. הסיומת ארוכה, חלקה ומשאירה חשק לעוד לגימה.

14% אלכוהול, כשר בהשגחת הרבנות המקומית ו-O.K., במחיר סביב 190 ש"ח – יין ששווה כל לגימה.

לחיים, גאולה שלמה ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב