פורים תש"פ

משנכנס אדר מרבין בשמחה

כולנו מכירים את השיר: "מש... מש... מש... מש... משכנס אדר". אבל בגמרא לא כתוב כך, אלא שם נאמר: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט/א). כלומר: על חודש אב זה פשוט שצריך למעט בשמחה, כי אירעו בו דברים עצובים, לכאן מגיע ההיגיון וקובע שמהטעם הזה עצמו, צריך להרבות בשמחה בחודש אדר, כי אירעו בו דברים שמחים.

למה העיצבון בחודש אב הוא יותר ברור ופשוט מאשר השמחה בחודש אדר? התשובה פשוטה: בחודש אב אנו עושים פעולות מעשיות להמעיט בשמחה, החל בצום שבעה עשר בתמוז, התנהגות בדיני אבלות שלושה שבועות, מוסיפים יותר אבלות מראש חודש אב, עוד יותר בשבוע שחל בו תשעה באב, אחר מגיע ערב תשעה באב ואחר כך תשעה באב. כל הפעולות הללו חודרות היטב אל הנשמה והאישיות. אבל בחודש אדר, כאשר השקיעה היא בשעה חמש ורבע, מסתכלים על השעון בחמש ועשרה ואומרים: "עדיין אין שמחה", כעבוד שתי דקות אומרים שוב: "עוד לא", ורק כשעוברות עוד שלוש דקות, אומרים 'עכשיו', "מרגע זה מתחילה השמחה".

ברור שזה לא עובד כך, יש הלא כלל: "אחר המעשים נמשכים הלבבות" (חינוך ט"ז). זאת אומרת שצריך לעשות פעולה כלשהי, לפחות בשביל הסטארטר, אחר כך זה כבר יעבוד בגלל סיבות רבות ומגוונות. בעלי המוסר מציעים התבוננות בנושאים מתאימים לשמחה. בעלי המחשבה טוענים שהתכונה הבסיסית שלנו היא להיות שמח, צריך רק להסיר את כל ה'קליפות', 'מניעות' בלשון ספרי החסידות, והשמחה תתפרץ מאליה.

אבל עבור הסטארטר, הדרך היעילה, הפשוטה, הטובה והנעימה היא מה שכתוב בספר תהילים: "יין ישמח לבב אנוש" (תהילים קד/טו). על כן צריך לדעת, שגם היין ב-16 שקלים יעשה את העבודה, כי שֵׁם המשחק הוא 'אחוזי הכהל', ואם זה יהיה יין מתוק, הכהל יטפס עוד יותר מהר לראש. אם זה יהיה משהו מוגז, יהיה גם כח שדוחף את הכהל יותר מהר ממה שהעיכול אוהב לקבל אותו. אבל אם נרצה גם להרגיש טוב, צריך לקחת יין יבש ועדין, הוא עושה את העבודה, יעיל ונכון.

יש כאלה שטועים לחשוב שרק שבע כוסות משפיעים עליהם, למה? כי הם שתו כוס אחת [C.C. 200] מחכים חמש דקות ולא מרגישים כלום, לוקחים את השניה, מחכים עוד שתי דקות, ועדיין לא מרגישים, כך כוס אחר כוס, ואי-שם במספר שש בערך מתחילים להרגיש.

זו טעות, הכוס מספר שש הייתה בערך 20 דקות אחר הראשונה, ואז התחילה הראשונה לעבוד, וזה שממשיך לשתות, חושב שהכוס השישית עושה את זה, לא ולא! השישית מפילה, הרביעית מבלבלת, השלישית מיותרת.

כך הוא הסדר: הראשונה מצויינת, השניה גם טובה. אחרי שלוש שעות אפשר לנסות עוד אחת, ואם מנסים גם רביעית, צריך לעשות את זה קרוב למיטה או כורסה נוחה.

כך אנו עושים בליל הסדר, כוס קידוש, כוס לתחילת ההגדה, והשלישית רק לקראת חצות. עם הרביעית כבר נרדמים על השלחן.

יש גם דברים אגרסיבים של 40% כהל, כדוגמת הויסקי, קוניאק, וודקה, ערק וכדומה. אבל דווקא בפורים זה לא כדאי, כי חצי כוס יותר מידי, כבר יגרום לשותה לדלג את הפורים השמח, ולהתעורר למחרת בבוקר.

לפורים כזה ששותים כל שעה שעתיים כוס בשביל לשמור על מצב הרוח המרומם ואפילו מרגישים עדיין את טעם היין, יש לי כמה הצעות של יינות משובחים שטעמתי לאחרונה.