בגלל שעל חג השבועות נאמר: "הכל מודים דבעצרת בעינן נמי לכם" (פסחים סח/ב). דווקא לכבוד מתן תורה, צריכים אנו לשלב בשמחת החג גם את הנשמה וגם את הגוף.
את הגוף אפשר לשמח גם בבשר, אבל הרי עכשיו זה חג מתן תורה, סודות התורה נמשלו ליין.
אני בטוח שלקוראים היקרים יש די ספרי קודש כדי ללמוד בהם כל ליל החג, לכן אני לקחתי על עצמי להרחיב הפעם בחלק של ה'לכם', ולספר לכם קצת, כיצד מתנהלים הטעימות שאני מדווח עליהן.
אתם הרי רואים את המלצותיי ליינות מסוימים, בטח שואלים את עצמכם, איך ואיפה אפשר לפגוש ולטעום כל כך הרבה יינות, ושאלה יותר פרקטית: "מה הוא עושה עם כל מה שנשאר לו"? הרי הוא אינו שותה 7 בקבוקים ביום, ואם הוא מדווח על טעימה שלהם, זאת אומרת שיש המון עודף...
התשובה פשוטה, אני לא קונה יין הביתה, כדי לטעום במטבח שלי. אלא אני משתתף בהשקות וטעימות יין, ולעוד 15 אנשים יחד איתי, מוזגים מתוך אותו בקבוק.
יש כמה סוגי השקות, פסטיבלים וטעימות יין. במשך השנה, הזמנות לאירועים אלה מתקבלות בערך אחת לשבוע. אבל לקראת החגים, ובפרט לקראת הקיץ, כלומר: לקראת חג השבועות, ישנם ששה ושבעה אירועים כאלה בכל יום. (אפשר לעקוב בלוח האירועים באתר).
כמובן שאיני יכול להשתתף בכולם ואף לא להגיע לכל מקום שמזמינים אותי. אבל יש גם כאלה השולחים אלי את יינותיהם לטעימה, ומתוכם אני בוחר על מי לכתוב, ומחליט מה לכתוב (מטבע הדברים אי אפשר לכתוב על כולם).
לעתים יש גם השקת יינות שונה מהרגיל, אני קורא לזה: P.P. "פרימיום פרייבט".
במה דברים אמורים? כשיקב מוציא כמה יינות יחד או בהפרש של ימים\שבועות אחד מהשני, אז לפעמים הם מחליטים לא להצטרף לתערוכה, אלא לעשות השקה פרטית גדולה. מצד אחד העלות שלה גבוהה, אבל מצד שני המשתתפים נחשפים רק ליינות היקב. וגם אז רק למספר מצומצם של יינות, כך אפשר להתמקד.
אפשרות אחרת היא להציג את היינות בפסטיבל משותף שמתקיים באותה תקופה, וכך אנשים פרטיים או כתבי יין פוגשים את יינות היקב ומספרים עליו בפלטפורמה העומדת לרשותם. החיסרון בתערוכה המונית, שנחשפים לעשרות ולפעמים מאות יינות בבת -אחת, קשה מאוד להתמקד בכל סוגי הטעם והריח שיש לכל יין. ועוד יותר קשה לכתוב על זה.
יש גם יקבים שלא עושים השקה גדולה, ולא משתתפים בפסטיבלים למיניהם, או שאולי הם כן משתתפים, אבל עדיין רוצים למקד את הכותבים ביינות שלהם, ולא שהם יהיו אחד מתוך 150 יינות שמוצגים בפסטיבל.
מה עושים במקרה כזה? בשביל זה יש את מה שאני קורא לו "השקה P.P."
נציג היקב קובע איתי לפגישה פרטית בביתי, ביקב או במקום ניטראלי, מביא איתו את היינות ויושבים בניחותא על כוס יין, מערסלים אותו בנחת, דנים בכל מה שהיין מסוגל להציע, ככה אפשר הרבה יותר טוב לטעום, להריח, להבין את היין, ולשמוע על היקב.
היקב האחרון שעשה לי השקה P.P. זה יקב בוטיק איכותי ומוכר מעט: "five stones", או בתרגום: "חמש אבנים" סיפור היקב הוא מהמקורות: ״ויאמר שאול אל דוד: לך וה' יהיה עמך. ויקח מקלו בידו, ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל״ (שמואל א' י"ז). הכרמים יושבים באיזור שעל פי המסורת היתה שם מלחמת ישראל בפלישתים, אז לקח דוד את חמשת חלוקי הנחל, זרק אותם על גולית, וההמשך ידוע.
ליקב יש שלושה סדרות של יין. הסידרה הנמוכה DvsG (דוד נגד גוליית)
הרמה הגבוהה יותר נקראת NOBILITY 215a
והסידרה הגבוהה זה VIRTUOUS.
כל הענבים גדלים בחבל עדולם שנמצא בין בית שמש לבית גוברין.
ובבציר 2017 היקב קיבל תוספת כשרות של הרב דוב לנדאו שליט"א.
אנו טעמנו ב P.P. את שלושת יינות.
רוזה מהסידרה DvsG .
ושניים מהסידרה נוביליטי; לבן ואדום.
*התחלנו מהרוזה שבוקבק כעשרה ימים לפני הטעימה, בתחילה עוד מריחים את הסולפיט\גופרית, כי היין באמת טרי מאד. אבל אחרי כמה ערסולים הוא נעלם.
נתחיל מצורת הבקבוק הלא כל כך סטנדרטית, הבקבוק גבוה ביותר משלושה סנטימטר מכל בקבוק אחר, אבל הלוא הוא מכיל את אותה כמות היין; 750 מ"ל, ממילא הוא גם יותר דק מחבריו, וזה מעניק לו יחודיות מעניינת.
צבע היין הוא לא ורוד ולא אדום, אבל גם לא כתום, אלא משהו כלאיים מכל הגוונים האלה יחד, אפרסק חום בהיר. זה לא בגלל זן ענבים אחר, אלא בגלל שככה היינן רצה שיהיה הצבע שלו "יחודי".
הוא מורכב מ90% מרלו ו10% קברנה סוביניון, המרלו ממש מורגש במרירות העדינה והאופיינית, שמזכירה את השידראות של הענבים, אף על פי שהם לא תססו אלא הופרדו מהענבים מיד עם קליטתם ביקב. אבל גם יש נוכחות לקברנה.
יין שאפשר לשתות ולשתות, לא צריך כלום על ידו. 14% אלכוהול.
*התקדמנו ללבן הנוביליטי שרובו שרדונה, רק 5% סוביניון בלאן.
הצבע שלו צהבהב בגלל השהיה של היין בחביות עץ אלון כשמונה חודשים. גוף בינוני ריחות של פירות הדר. הרבה אשכולית וקצת חמצמצות מהסוביניון בלאן. בטעם מרגישים גם טיפה מליחות. זה נקרא מינרליות, זה בא מהאדמה. טעם שיורי חמצמץ נעים וארוך. 14.5% אלכוהול.
*והאחרון ל P.P. של היום זה הנוביליטי האדום.
בלנד בורדו בחלוקה של 43% קברנה סוביניון, 31% מרלו, 16% פטי ורדו ו10% קברנה פרנק. היין התבגר בחביות עץ אלון כשנה.
צבע היין אדום כהה והריחות שלו מתפרצים מהכוס. ריחות של פירות אדומים מעט מוקה וממש מרגישים גם את החבית בריח הקלוי. טאנינים טובים ובסוף נשאר טעם מתקתק ועדין לאורך זמן.
גם בו כמו הנוביליטי הלבן יש 14.5% אלכוהול.
לחיים
שבת שלום
וחג שמח
שרגא
