בפורים יש 4 מצוות שונות אחת מחברתה לגמרי,

אבל המכנה המשותף ועיקר המצווה היא השמחה.

הגאון מווילנא זצ"ל אמר, שזו המצווה הקשה ביותר שיש בתורה.

קל לבצע מצווה טכנית; להביא, לקחת, לשמור, ללכת, לעשות או לא לעשות, זה די פשוט, אבל משהו שהנפש עושה, דהיינו לשמוח, זה לא פשוט, כי באופן עקרוני, או שאני שמח או שאיני שמח.

נפרט את המצוות ונכיר אותן, הסימן שלהן הוא, שכולן מתחילות באות מ':

א. מקרא מגילה
ב. משתה
ג. משלוח מנות
ד. מתנות לאביונים.
ארבע אותיות המ' מסודרות בסדר הזה דווקא, זו הדרך להניע את המנוע של השמחה, ולהצית אותה להתלהבות גדולה.

קוראים את סיפור המגילה, כי סיפור תמיד מושך תשומת לב. אח"כ יושבים בבית עם המשפחה הקרובה, אוכלים ושותים, ומתוך השובע באה הרגיעה, ואז מתרחב המעגל, ושולחים משלוחי מנות לשכנים ולחברים. לבסוף עם השמחה הרוגע והחברות, נפתח הלב ואיתו גם הכיס, וממילא נותנים מתנות לאביונים.

חגיגת הפורים אינה מתחילה ומסתיימת בי"ד באדר, או למחרת בירושלים ובטבריה ועוד כמה ערים, כבר כמה שבועות לפני פורים מתחילה השכונה להתעורר, ואף מקבלת קצת ציביון 'עיירה' של פעם.

כל אחד והסיבה שלו להתעורר לכבוד פורים:

בחור הישיבה -
בכל ישיבה גבוהה [מגיל 16 בערך עד החתונה], יש מוסד פנימי ששמו "קרן עזרה לחתנים", או בשמו המוכר יותר 'ת"ת' [=ראשי תיבות: "תומכי תורה"]. מוסד זה, הוא קופת צדקה פנימית, שמנוהלת ע"י כמה מתנדבים, מהטובים שבחבורה, בראשם ה'ת"תניק', שבמהלך השנה הוא מחפש ומשיג סטוקים של חולצות ושאר בגדים, ועוד מצרכים, ועושה בהם מכירה זולה לבחורי הישיבה, במחיר הקרן _ 0 רווחים, לא הוצאות, לא איכסון, לא משכורות, ולא הובלה, נטו מחיר הקרן. כזה אירגון צובר קצת חובות, ובדיוק בשביל זה ממתינה ההנהלה לחג הפורים.

קצת משחת שינים בזול, ועוד כמה סטוקים של גרביים לחורף, זו הוצאה קטנה יחסית. תפקידה האמיתי של קרן הת"ת, היא לעזור בהוצאות הגבוהות של חתנים בני-הישיבה, שבאים ממשפחות מעוטות יכולת. להנהלת הת"ת יש רשימות מסודרות של תורמים, וכבר כחודש לפני פורים, הרשימות מתעדכנות, מתארגנות לפי ערים ואזורים, הקמפיין מתחיל, והבחורים מתגייסים לעניין. אמנם בתקופה זו עדיין הפעילות מועטת, רק קצת בשעות הערב המאוחרות, אבל כך מחממים מנוע שיתחיל לעבוד.

החג הגדול של הת"ת הוא יום הפורים בעצמו. אז יוצאים בחורי הישיבה בקבוצות, חלקם מחופשים בתחפושת קבוצתית, חלקם סתם מבוסמים מעט, והולכים לפי הרשימות לבוגרי הישיבה ותומכיה, להציע להם שותפות במצוה הנכבדה.

בדרך כלל הולכים אל מי שמכיר את הנושא, ולכן הוא כבר ממתין להם, ויודע באיזו שעה הם אמורים לפקוד את ביתו.

הבחורים הזריזים והמוכשרים, יודעים גם להרחיב את מעגל התורמים, שהרי על פורים נאמר: "כל הפושט יד נותנים לו". כך עוברת החבורה הצוהלת והרעשנית מבית לבית, ובכל מקום מכבדים אותם במאכל ומשקה כיד המלך. יש מקומות שאף מבקשים מהם לומר איזה דבר תורה, לפני שהארנק יוצא מהכיס, כך או כך הבחורים ממלאים את פיהם באלכוהול מגוון ולא רק ביין. הבלתי זהירים עושים את זה קצת יותר מדי מוקדם, ובאיזשהו שלב הם נפסלים מלהמשיך במלאכתם, אבל בדרך כלל זהו המיעוט, כי לנערים אלה יש מוסר עצמי גבוה, ובנוסף לכך הם גם מקבלים הדרכה.

כל אדם:
משלוחי המנות שכולם מקפידים לתת זה לזה, זו מצווה שכל אחד צריך לקיים, גם הילדים בבית, כמו שאמרנו; המטרה זו השמחה. לכן עוד לפני פורים כבר יוצאים לקניות של משלוחי המנות, שהמרכיב העיקרי הוא משקאות אלכוהוליים, בזאת כל אחד לפי מנהגו. כוהל ענבים או כוהל שעשוי מפירות אחרים, מדגנים או אפילו מאורז.

המבוגרים בדרך כלל לא כל כך מחפשים מה מציע השוק, אלא מה שהם רגילים בצעירותם מבית אבא, אבל הצעירים כבר פתוחים יותר, אולי זו תוצאה של המגוון הרחב.

על כן, לכבוד פורים צריך גם אני לעשות "ונהפוך הוא", ולכתוב הפעם על משהו שונה. בדרך כלל אני מתעסק ביין וכותב עליו, אבל הפעם אכתוב על שלושה תזקיקים או התססות כשרים למיניהם.

'רום' מקורו באיזור האיים הקאריביים, ויש הטוענים שמקורו באי ברבדוס, שכיום זוהי מדינה בפני עצמה.

את הרום עושים מתזקיק של קנה- סוכר, שגדל במטעים בכל איזור האיים. העבדים שגרו שם, הם אלה שגילו את ה'מציאה', אחרי שממצים את המיץ, בדרך כלל על ידי בישול, לוקחים את הדבשה והמיץ ומזקקים אותו, או אז יוצא משקה אלכוהולי.

לרום הנקי יש ריח אופייני וטיפה מתקתק. לאחרונה יצא רום קריבי כשר, "קריבאנה סול מתובל", זה רום שמיוצר מבלנד של משקאות רום, משובחים ומזוקקים מהאי ברבדוס. הבקבוק והפקק מעוצבים כמו הבקבוקים שהיו שולחים בהם הודעות S.O.S. מהאוניה, והציפו אותם במים.

לקריבאנה יש טעמים מתובלים, עם רמזים של וניל, מוסקט וציפורן, וגם מי שאוהב רום נקי, יהנה ממנו, כמו אלו שאוהבים לערבב אותו לקוקטייל. 35% אלכוהול. 89 ₪ באתר פאנקו.

אה, איך אפשר לשכוח, עוד משהו חשוב! זה בקבוק של ליטר. כשרות OU. לא לפסח.

בירה לא צריך להסביר מה זה, אבל אגלה לכם שאחרי יום של טעימות יין, חייבים לקנח בבירה שתשטוף את הפה והקיבה.

בימי הפורים הקרבים ובאים, שהחזאים הבטיחו ימים גשומים, מתאים לספר על בירה חורפית וטובה, שטעמתי לאחרונה, "בירה שפירא", מוכרת כבר ונמצאת בחנויות המשקאות ובמסעדות. הבירה החורפית שלהם, Jack's Winter Ale עם התווית הסגולה, מיושנת עם שבבי עץ שהושרו בג'ק דניאלס. בירה מתקתקה ומרירה מעט, בעלת גוף מלא וסיומת עדינה של עץ עם וויסקי. 8.4% אלכוהול. 17 ₪. כשרות של הרבנות בית שמש.

יש גם משקה יפני שעשוי מהתססה של אורז, עם שמרים מיוחדים, שמו "סאקה". פירוש המילה ביפנית הוא משקה אלכוהולי.

שותים אותו כמות שהוא, אך גם משתמשים בו לצורך תיבול המאכלים, וזה כמובן תלוי בסוג האורז וברמת ליטושו. ככל שהוא מלוטש יותר, כך הוא יותר איכותי, מפני שהחלקים החיצוניים שלו מוסיפים טעמים לא רצויים, לעומת ליבת הגרגר שהיא נקיה, ושם נמצאת כמות רבה יותר של עמילן.

במבשלת ה'סאקה' born, מייצרים גם את הג'ונסוי ג'ונמאי דאיגינג'ו.

זה סאקה סופר פרמיום חצי יבש, שעשו אותה בהתססה של שנתיים, בטמפרטורות נמוכות. 15% אלכוהול, שלא מורגש כמעט בגלל המתיקות העדינה של הסאקה. מרגישים טעמים של אורז עדין עם וניל. 300 מ"ל 65 ₪ כשרות Klbd בד"צ לונדון.

שותים כדי להגיע למצב של, "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", אבל מי שהשתיה קשה לו, יכול לישון, כי גם בשינה מקיימים את ה"עד דלא ידע".
פורים שמח
שרגא