ארבע כוסות, כל-כך פשוט!

את הכוס הראשונה שותים ב"קדש" של תחילת הסדר, בשעה די מאוחרת – שעון קיץ, כשכבר קצת רעבים

[בבית הכנסת שרו את ה"הלל", חוץ מהחזנות של ערבית]. אחר כוס זו יש עוד שעתיים של "מגיד", וזה אחרי שנאלצנו לדלג על כמה פירושים שאותם יגידו מחר, כך שהכוס הראשונה צריכה ללוות אותנו זמן רב.
על דוגמא זו נאמר: "החכם עיניו בראשו", לקחת יין שיש בו שילוב, מצד אחד ימלא, יחזיק ויחזק אותנו, ומצד שני לא יסחרר, או לפחות לא יסחרר יותר מדאי.
את הכוס השניה שותים מיד לפני נטילת ידיים, שגם היא לא כל-כך לפני הארוחה, כי אחרי נטילת ידיים יש את "מוציא מצה", "מרור" ו"כורך", וכשיש הרבה מסובין זה נמשך זמן, ועד שמגיעים ל"שולחן עורך", כבר הצליחה הכוס השניה להגיע לראש. אמנם מיד אחרי שתיית הכוס השניה כבר 'מרפדים' את היין, ומכניסים לפה מצות וחרוסת שמתערבבים עם היין בקיבה, אז זה קצת יותר קל.
את הכוס השלישית שותים אחרי האוכל, אז הרבה יותר קל לשתות אותה, אבל זו אינה הכוס האחרונה, זו שאחריה תבוא די מהר, ואז בקושי כבר אפשר להכניס אותה לפה.
אפשר לשתות מיץ ענבים או יין מתוק קל, אבל אנחנו מדברים על "יין", כשהכוונה ליין אמיתי, דהיינו: אדום ויבש. יתכן שגם ליינות לבנים יש דין "יין", אבל לפי המקרא והמסורת, אנו מהדרים אחרי יין אדום דווקא, כמו שכתוב: "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם" (משלי כ"ג ל"א).
אני מכיר ייננים מקצועיים, שנלחמים על זכותו של היין הלבן, לעמוד בשורה הראשונה של היינות, אבל נושאים אלה הבה נשאיר לפעם אחרת. בינתיים אנו צריכים לדעת מה לשתות ואיך לשתות, לא רק כדי לצאת בשלום מהסדר, אלא כדי לצאת מרוצים ושמחים, שנרצה לזכור את התכנית לשנה הבאה.

כיוון שזה "ליל הסדר" הבה נתחיל מסודר:

כוס ראשונה
האפשרות הפשוטה והקלה היא, לשתות יין חצי יבש ממשפחת המוסקטואים הקלילים, שם יש סה"כ 5-6 אחוזי אלכוהול, כמו ה"מלבסיה" של ברטנורא (6% כוהל כ-60 ש"ח) או ה"מוסקטו אדום" של טפרברג (5.7% כוהל כ-40 ש"ח) וכדו'. קיימות עוד הצעות בשוק, את המבחר כדאי לחפש בחנות יין כמו "גפנא" בבני ברק, כי השפע בחנויות יין הוא גדול, ושם יש גם עם מי להתייעץ.
אפשרות אחרת היא לקחת יין עם "גוף קל" [הוסבר במאמרים הקודמים], בלי להתייחס לגובה האלכוהול, לא שזה לא חשוב, אבל יין עם גוף קל, נלגם בקלות, ומשאיר פחות עקבות [לפחות בכוס הראשונה].
עוד לפני ההליכה לבית הכנסת, כדאי לאכול קצת תפוחי-אדמה [פחמימות] וביצים [חלבון] עם מעט שמן, כדי לרפד את הקיבה, אבל "פטנט" זה צריך לעשות בזהירות, כי צריך להיכנס רעב לליל הסדר, כדי לאכול את המצות לתאבון, אז צריך לטעום רק קצת מכל דבר. גם לכרפס הנטבל במי-המלח כדאי להוסיף קצת שמן זית.

הכוס השניה
זוהי כוס שקצת אחריה אוכלים את הסעודה, לכן ישתה כל אחד את מה שהוא חושב שראוי בעיניו. אפשר יינות כבדים וטובים, זה אמור להעניק טעם טוב ואוירה רגועה ונעימה, לכל הסעודה.

הכוס השלישית
מכיון שהיא אחרי הסעודה, גם בה לא כל כך משנה אם יש בה 10% אלכוהול או 14%, העיקר שיהיה בה שמחת יו"ט, בכל אופן צריך לזכור שסוף סוף אלכוהול מצטבר, בפרט אם באמצע הסעודה גם לגמנו קצת יין או קוניאק, או ליקר וכדומה, אמנם הפעם, בגלל ארבע הכוסות, כדאי לשם שינוי להמנע או להפחית בשתייה שבאמצע הסעודה. הערה זו חשובה למקפידים לשתות 'לחיים' בין הדגים לבשר, הפעם בבקשה שה'לחיים' יהיה גדול, אבל שהכוס תהיה קטנה.

בשביל הכוס הרביעית והאחרונה, יש שתי אפשרויות מועילות: יין קליל כמו לכוס הראשונה, או יין חזק עם סיומת ארוכה, כלומר: שמרגישים את הטעם שלו הרבה זמן אחר השתיה, וכשנאמר "חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתו, כְּכָל מִשְׁפָּטו וְחֻקָתוֹ"... עדיין נרגיש את טעמו ונחשוב על הזבחים והפסחים, שהלוואי ונזכה לאכול "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם הַבְּנוּיָה".

עוד יש להוסיף כמה המלצות של 5 יינות שטעמתי ממש לאחרונה, יינות מעולים במחירים סבירים

*"אינספייר" מלבק – מרסלן של יקב טפרברג
טעמים של פירות אדומים כהים, תיבול מיוחד גם בטעם וגם בריח 14.1% כ-65₪.

*קברנה סוביניון "גמלא" של יקב רמת הגולן
צבע עמוק, מאוזן וטוב. 14.5% כ65-₪

*קברנה סוביניון דישון "רכסים" של יקב סגל

צבע בורדו כהה אלגנטי ומאוזן, סיומת טובה. 13.8% כ-80₪

4 vots"" או בעברית "4 חביות", שהוא אכן נעשה בארבע חביות עץ ענקיות. יין די חדש של יקבי כרמל. זהו בלנד של מרסלן, קריניאן וגראנש, שהתבגרו בארבע חביות גדולות בנפח של 5000 ליטר כל אחד. (בהזדמנות אחרת נסביר על ההבדל בין חביות קטנות לחביות גדולות).
יין שונה ומיוחד עשוי היטב 14% כ-60₪, לדעתי, שווה יותר.

*"תג אדום" של יקב אבידן 2014 (מ2013 היקב כשר)
טעם מלא וטוב, ריחות מאוזנים עם טעם של פירות וחבית מעושנת, 14.5% כ-60₪.

אז אם אמרנו ש"חג החרות" צורך תקציב גבוה, הנה מגלים אנו שהיחס של היין אל התקציב, הוא דווקא מאוזן ומתון.
אבל...
היין לא נגמר בארבע כוסות של ליל סדר, שם הוא רק מתחיל.
יש עוד כוס ענקית של "כוס של אליהו". על חלק ממנה נעשה קידוש למחרת בבוקר, ואת השאר נשתה בסעודה, ואולי ישאר גם קצת לאחר הצהרים ולהבדלה.
בל נשכח שבחו"ל יש עוד סדר ביום השני, ושוב 4 כוסות.
במשך כל השבוע של החג, יש מצווה לשמוח בבשר ויין.
אחר כך שביעי של פסח, ישנן קהילות שעורכים שוב "סדר זוטא" עם 4 כוסות.
כמות היין תלויה גם בגודל המשפחה, ומספר המצטרפים לשמחה זו, כך שלא בטוח שנצליח לגמור את החג עם שני ארגזי יין.
לחיים

פסח כשר ושמח