פרשת ויקהל פקודי תשפ"א, קברנה פלטיניום 2018, יקבי ברקן

השבת זו 'פרשת החודש'

באמצע המכות, בארץ מצרים, אומר ה' לפתע למשה רבינו: "החודש הזה לכם ראש חדשים" _ 'לכם', כלומר: ראש חודש ניסן הוא משהו פרטי של היהודים. הבה נתפעל, נציג את ט"ו בשבט, שאנו כבר חודש וחצי אחריו. הילדים מכירים אותו כ'חג לאילנות', במשנה הוא מופיע כ'ראש השנה לאילנות'. בתאריך זה מתחלפת שנה לעניין ערלה, תרומות ומעשרות מחדש על ישן, ובספרים הקדושים כתוב שזה קצת יום טוב, הכל יודעים שלא אומרים בו תחנון, המשנה ברורה מביא בשם המגן אברהם: "נוהגים האשכנזים להרבות אז במיני פירות של אילנות" (או"ח קל"א ס"ק ל"א). במאמר המוסגר שלא קשור ליין, המשנה ברורה כותב מה נוהגים האשכנזים, כי הוא לא ראה מה הספרדים נוהגים, הם עוקפים בהרבה. עוד דבר, צריך שהפירות יהיו של ארץ ישראל, ולא זבל מיובש, מחומצן ובלתי מזוהה מטורקיה. אנו ממשיכים ושואלים: מאימתי ראש השנה לאילנות זה סיבה לפתוח שלחנות ולערוך מסיבה? אחד באלול זה ראש השנה לבהמות, האם מעלים על השלחן איזשהו ראש של כבש? גם בראש השנה של בני האדם, בנביא כתוב אמנם על ראש השנה: "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים" (נחמיה ח/י). אבל זה בכל אופן יום הדין קצת דרמטי וכבד. מה קרה לפתע בט"ו בשבט?

שאלה נוספת, אם היו שואלים אותנו מתי מתאים לעשות ראש השנה לאילנות, הכי סביר זה באמצע חודש ניסן, אולי ביום הראשון של חול המועד פסח, זה כבר אמצע אפריל, אז הרי זה זמן של ברכת האילנות, הכל מלבלב, פורח, ורואים כיצד פורצים חיים חדשים מבטן האדמה שהייתה רדומה במשך כל החורף. כיום נוהגים לעשות זאת בראש חודש ניסן, בגלל זריזים מקדימים למצוות, אבל בשנה אחת לפני שנה מעוברת, הרבה עצים עדיין אינם מלבלבים, מלבד ההדרים, שהחלו לפרוח כבר בתחילת חודש אדר. הגפנים ודאי לא פורחים עדיין בראש חודש ניסן.

כך כותב השלחן ערוך: "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות, ואילנות טובות, ליהנות בהם בני אדם" (או"ח רכו/א). המשנה ברורה מציין שניסן זה לאו דווקא, אלא שבארצות חמות, מצויה אז הפריחה. כלומר: לקראת סוף חודש מרץ.

עד כאן הייתה הקדמה ועכשיו מגיעה שאלה, מה פתאום קיבל ט"ו בשבט את משפט הבכורה, ט"ו בשבט זה לא תאריך קבוע, הוא נע בין אמצע ינואר לאמצע פברואר, בהתאם לעיבור השנה, וזה ממש אמצע החורף, השקדיה אמנם ממהרת לפרוח בט"ו בשבט שיוצא אחר שנה מעוברת, אבל היא הרי יחידה במרחב השומם של עצים בשלכת. איזה מן ראש השנה זה ט"ו בשבט?

התשובה היא, אמת הכל בשלכת, נראה רדום, אבל מתחת לפני השטח ישנה פעילות, מתחילים להתחולל שינויים, עד ט"ו בשבט, השורשים ספגו מים, ומאז "עולה השרף באילנות" (רש"י ר"ה יד/א: 'הואיל'). לא מובן, הגשמים והשרף אמורים להיות קשורים לשנת השמש, וזה מתאים שיהיה באמצע ינואר, ולא בט"ו בשבט, שיכול לפעמים להיות באמצע פברואר. התשובה כתובה בכותרת של המאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים". כאשר בית דין קובעים ראש חודש, הַשָּׁלַט [קונטרול] בידיים שלהם, ועל פי קביעה זו עולה השרף מהשורש אל העצים בט"ו בשבט, לא בינואר ולא בפברואר.

ראש השנה לאילנות אינו קשור לשנת השמש, אלא לשנת הלבנה, וכשבית דין קבעו את ראש חודש שבט, יחד עם זה הם נתנו לשרף הוראה שיתחיל לעלות בעוד שבועיים, מבלי להתייחס למזג האויר שבחוץ (מעיין המועדים ט"ו בשבט). זה מסביר מדוע ט"ו בשבט זכאי לסעודת מצוה נפרדת. זו סעודת הצדעה לעוצמת השלטון של חודשי הלבנה.

מכאן אל היין, כלומר: לכרם, בראש חודש ניסן בדרך כלל מתחילים כבר קצת ניצנים, ואפילו ראשי אשכולות ענבים מבצבצים בין העלים. זאת אומרת שהיבול שייצא השנה, נעול כבר בתוך הגזע, מט"ו בשבט. זה מה שאומר רש"י: "שאז עולה השרף באילנות".

בשנה שעברה ט"ו בשבט היה לפני הקורונה, אבל השנה, בהשראת הקורונה התפילות שלנו היו הרבה יותר איכותיות. את התוצאות המבורכות נראה בהרבה שטחים, כגון שמבקשים לפתוח את סכר דגניה של הכינרת, אבל כנראה שגם ביין נזכה השנה לראות ברכה מרובה, שתעלה על השלחן שלנו רק בעוד שנתיים ויותר.

מכאן לעניינא דיומא:

חז"ל אומרים: "אין מזרזים אלא למזורזים", פסח בפתח, זה אומר הרבה יין ברוך ה', כל אחד מתבקש לערוך ספירת מלאי; מה יש לו, ועוד ספירת מלאי; כמה אורחים ומסובים יהיו, וספירה שלישית היא החשבון כמה צריך, ונא לא להוציא אותי מהבית בערב פסח אחר הצהרים, בתירוץ הנדוש: "שכחתי, לא הספקתי, הגיעו אלי יותר אורחים ממה שתכננתי, לא ידעתי שחמי שותה רק יין יבש אדום בכשרות פלונית". אני יכול להציע כאן עוד סיפורים ששמעתי חצי שעה אחרי הזמן הכי מאוחר שעוד אפשר לפתוח את המחסן.

יעשו הקוראים עמדי חסד, וידאגו ביד רחבה גם לחול המועד, כדי שאפשר יהיה להשבית המסחר בחג.

ומכאן להמלצה השבועית. 'יקב ברקן' הוציא לאחרונה יין חדש בשם 'פלטיניום' עם תווית מתכת ובקבוק כבד בעל מראה יוקרתי ויקר.

החלטתי שאני חייב גם לטעום אותו בשביל לראות האם המחיר של 70₪ זו טעות אמיתית או טעות מחושבת.

אז ככה היין בעל צבע אדום כהה כהה ויפה, בריח יש טיפה מתיקות יחד עם פירות יער אדומים בשלים.
גוף קצת שטוח חומצה נחמדה, אם כי אחרי יום היין התעדן יותר, ס"ה יין נחמד ומאוזן.
ולמסקנה שווה 70₪ vfm (value for money) דהיינו תמורה שווה למחירו.
כשרות:רבנות מקומית, בד"צ בית יוסף וחוג חתם סופר פתח תקווה.

לחיים, חודש טוב ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר