פרשת תרומה תשפ"א, מעליא, יקבי כרמל

על ארון הקודש נאמר: "בטבעת הארון יהיו הבדים, לא יסרו ממנו" (שמות כה/טו). אם היו אלה מוטות נשיאה, לכאורה צריך להסיר אותם כשהארון מונח במקומו, וכשהתורה אומרת שלא להסיר, זאת אומרת שתמיד צריכים המוטות להיות קבועים בארון. למעשה אומרת הגמרא שגם מתי שלא היה ארון, בתקופת בית המקדש השני, על מקומו של הארון באבן השתיה, היו מונחים הבדים (יומא נב/ב).

הרעיון לחבר את המוטות באופן קבוע, הוא כדי להורות שהארון נושא את נושאיו (סוטה לה/א), לא רק בשעת המסעות, אלא במשך כל תקופות החיים, יש לנושאי הארון זכות להיות נישאים מכוחו ובזכותו. הנה המחשה:

יהודי תלמיד חכם זכה לחתן מופלג בתורה, וחמיו שהייתה לו עין חדה, ראה בו אוצר חמדה, על כן רצה לפתור אותו מכל עול ופרנסה, ושילם עבורו את כל הוצאות המחיה השוטפות, כדי שהוא יוכל להגות בתורה בלי שום הפרעה ועול פרנסה. למרות שחמיו עצמו לא היה עשיר, אבל התאמץ והצליח, כי הוא ידע להעריך את התורה.

לימים שאלה אותו האישה: "כמה זמן צריכים אנו להתאמץ ולהחזיק את החתן"? השיב בעלה: "איני יודע מי מחזיק את מי". האישה הבינה או לא הבינה, אבל שתקה. לימים קיבל החתן מישרה חשובה, להיות רב באחת הקהילות הגדולות של אירופה לפני השואה, הסכים ועזב את בית חמיו. עוד באותו היום חמיו נפטר, למרות שהיה בריא ולא הראה שום סימני מחלה לפני- כן. בהלוויה בכתה האישה, חזרה ואמרה שוב ושוב: "הנפטר אמר: איני יודע מי מחזיק את מי" (טוי"ב תרומה).

הרעיון הזה בא לידי ביטוי גם בקיום שאר המצוות, ויש לי דוגמא מענף היין.

יהודי בעל מפעל הרוויח את לחמו בכבוד, גר בית ליד אביו. האבא אהב להתעסק ביין, אבל בשיא הפרימיטיביות, חביות פלסטיק, תוספת הגונה של סוכר, שהנוזל הבלתי מזוהה הזה לא יחמיץ וכדומה. כך עשה לעצמו חמישים ליטר יין בכל שנה. הפעילות הזו העניקה לו תעסוקה. מספר הבן: שאלתי אותו 'בשביל מה זה'? יין של החנות יותר טעים, והאבא היה חוזר על בדיחה ששמע לפני שבעים שנים, שיינן זקן סיפר לבניו שגם מענבים אפשר לעשות יין, אבל הם לא ראו זאת בימי חייהם.

התגייסתי לעזור לו, גם כי תחילה האמנתי לו שביקב עושים יין ממים, אבל בעיקר בשביל לעזור לו, קניתי קצת ציוד, קצת למדתי, קצת התעניינתי, התחלתי עם 300 ליטר, חילקתי לשכנים, מכרים ושאר סקרנים מזדמנים. הרבה מאלה שקיבלו בקבוק, חזרו שוב. כמה שהיה לי נתתי, בשנה הבאה כבר עשיתי אלף, והרשתי לעצמי לבקש את מחיר ההוצאות [בערך]. מהר עברתי ליותר, ובמחיר הזול, לא פלא שלא נשאר כלום. אחר כך התחילה להגיע מסין הסחורה שבה התעסקתי לפרנסתי, ולא יכולתי לעמוד בתחרות עם כאלה מחירים נמוכים, את המפעל סגרתי, ועוד באותו יום פתחתי תיק רשמי של עסק, התחלתי לארגן רישיונות, קבלות, שם, מותג, סמל, וכל השאר היסטוריה. קשה להיות עשיר מיקב בוטיק קטן, אבל הוא מפרנס את המשפחה. ואבי לא שוכח להזכיר לי כל הזמן שזה בגלל 'כיבוד אב ואם'. הנה המצוות המפרנסות.

בשבוע הבא פורים, ביום חמישי כבר תענית אסתר, אני לא מבטיח לספק יין מהיום להיום, אני זקוק להתארגנות, נא להסדיר הזמנות לפורים ופסח בהקדם. "חנות היין הכשרה".

לכבוד פורים ופסח צריך יותר מסוג אחד, ויותר מגוון אחד, לכן נא לבדוק באתר, ולהוסיף לעגלה, ובעזרת ה' תעשו על זה לחיים בבריאות ושמחה.

אבל עוד קודם לכן אני רוצה לספר לכם על השקה של יינות חדשים מ'יקבי כרמל' קראו כאן.

בהשקה, היה גם יין חדש, מתוק ומחוזק שמתאים לימים קרים, חורפיים ומושלגים. "מעליא" ואכן יין מעולה שמופק במהדורה מוגבלת.

בלנד של 76% פטיט סירה, 16% מוסקט אלכסנדרוני ו 8% גרנאש.

היין עבר תסיסה חלקית ותוספת כהל איכותי לעצירת התסיסה, לאחר מכן התיישן בחביות בנפח של 300 ליטר במשך שנה.

היין בעל צבע עמוק בגוון ארגמן. מאופיין בארומות מרוכזות של פירות יער שחורים ואדומים, שזיף שחור, תבלינים חמים. בעל גוף מלא וסמיך טעמי פירות יבשים, צימוקים. היין מאוזן מאוד מבחינת מתיקות וחמיצות עם סיומת ארוכה ונעימה.

18.5% אלכוהול. כשרות: רבנות מקומית והרב רובין. המחיר 95 ₪  

לחיים, שבת שלום ופורים שמח

שרגא – אתר היין הכשר