פרשת וארא תש"פ, מכפלה 2014, יקב רמת חברון

בפרשת השבוע מתחילים לנוע גלגלי הגאולה. עוד לפני שה' מטיל על משה תפקיד כלשהו, הוא מקדים באזניו ואומר: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב... וגם הקימותי את בריתי אתם, לתת להם את ארץ כנען" (שמות  ו/ג-ד). זה לא ברור. לכאורה ה' היה צריך לומר למשה, שהוא מתכנן לתת להם את הארץ, או שהוא לא מתחרט מההבטחה, אבל לא כך הוא אמר, אלא שהוא קיים  את השבועה. היכן? מתי? היהודים נאנקים ונאנחים בקשיים נוראיים, ובארץ כנען הרשעים חוגגים.

התשובה היא שישנם תהליכים נסתרים, וה' אמר למשה שהמכונה כבר פועלת במלוא התפוקה, אלא שלעת עתה אוחזים עדיין ביסודות התת קרקעיים, ברגע שהכל יבשיל, זה יתפרץ החוצה בהוד והדר. כשאנו רואים אפרוח זהוב וחמוד, זה לא בא לפתע, אמא שלו דגרה שלושה שבועות על הביצה. כשאנו רואים גשר משוכלל, זה לא גזע עץ שנפל, גם ילדים טובים זו תוצאה של השקעת הורים ומורים, וכן הלאה. רק שברים, חורבן וצרות באים לפתע.

הבה נציג דוגמא: על מאבק האיתנים הנצחי שבין יעקב לעשיו, אומרים חז"ל: "אם יאמר לך אדם 'נבנו שתיהן', או 'נחרבו שתיהן' אל תאמין, אלא אחת נבנית על חשבון חורבות השניה, כמו שתי כפות מאזנים, כשאחת עולה, השניה יורדת (מגילה ו/א).  הכל ברור אבל הלשון אומר דרשני: מה הפירוש 'תאמין' ו'אל תאמין'. לך לבדוק, תראה כיצד נראות ערי ישראל וכיצד נראות ערי אדום. התשובה היא שלא מסתכלים בעיניים, אלא בזרמים חברתיים סמויים, היכן יש כוחות מאוחדים והיכן יש כוחות מפולגים. על פי זה נקבע העתיד של הארץ והעם, ולא על פי הרעש, האורות והצלצולים.

דוגמא שניה: ברשימת ברכות השחר, היה חכם שאמר בכל יום: "שלא עשני בּוּר" (מנחות מג/ב). על נוסח זה יש לתמוה, הרי כן נולדנו בורים! שום דבר לא ידענו. התשובה היא ש'בור' זו מנטליות שנולדים איתה, ומי שהוא חכם, הוא סקרן וצמא לדעת, לראות ולהבין, עוד הרבה לפני שהסביבה קולטת שהיצור הזעיר הזה, רואה, שומע, מבין ומפנים. כבר כמה חודשים לפני שנולד, הוא התחיל להיות חכם.

את הדוגמא השלישית רואים אתם בעצמכם בבקבוק יין משובח שעל השלחן, הנה הדוגמא. המפעל מכיר את התוצרת הזו, מרגע שהענבים הגיעו אל שערי היקב, אבל היינן עושה הרבה עבודת שטח מקדימה, הוא סייר את האדמה ובדק את השטח, שנתיים ושלוש שנים לפני נטיעת הגפנים. אחר כך ליווה אותם במשך כל שלש השנים של הערלה, ומאז שהגפן ראויה לבציר, נמצא היינן שם גם בחורף, כשאפילו עלים אין על השיח, ומאז האביב, שהענבים הרבה יותר קטנים מגרעינים של שומשום, מלווה אותם היינן, ולא עוזב את הליווי גם אחר שהיין כבר נכנס לבקבוק. רק כשהוא עוזב את שערי המפעל, בדרך אליך, זה יכול להיות שנתיים אחר הבציר, רק אז  משאיר היינן את המשך התהליך בידיים שלנו.

לכזו דרשה ארוכה מתאים יין שעבר דרך ארוכה ביקב, והיה שנתיים רצופות בתוך חבית עץ, ועוד יותר משנתיים הוא שכב בתוך בקבוק מקורר, ורק אחר כך איפשר לנו להבין במה דברים אמורים. לכן הפעם אמליץ על היין 'מכפלה' 2014  של 'יקב רמת חברון'.

בלנד של 70% קברנה סוביניון ו30% מרלו, שכאמור התיישן 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.

צבע אדום כהה, ריחות מתפרצים של פירות אדומים ושחורים קצת פלפל שחור. טעמים וטאנינים עדינים ומדוייקים, חומצה מאוזנת וטעם שיורי ארוך. אבל זה בתנאי שהבקבוק יפתח לפחות שעה או שעתיים לפני השתיה.

המחיר 230 ₪ (אפשר דרך הלינק הזה).

כשרות: רבנות מקומית, הרב ווסטהיים, הרב מחפוד, הרב גרובער מאנסי .O.U.

לחיים ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב