פרשת ויצא תש"פ, PETIT_UF 2017, יקב סגל
אנו יכולים להגיע לקידוש בשבת בבוקר בבית הכנסת, לראות על השלחן מציות ודג מלוח. שני אנשים יקחו בדיוק אותה מנה, חתיכת דג מלוח על מציה, האחד יברך על זה 'בורא מיני מזונות', והשני 'שהכל', ואיש משניהם אינו טועה. ההסבר פשוט, הראשון רוצה מציה, אך היא מידי יבשה ולכן מוסיף לה חתיכת דג, השני רוצה דג, אך הוא מידי מלוח, לכן מוסיף לו מציה. בהלכה קוראים לזה "פת הבאה בכיסנין" (ברכות מא/ב. או"ח קס"ח). את הפרטים ההלכתיים נשאיר לידענים.
בפרשת השבוע מופיעים שתי סעודות, בנישואין של יעקב עם לאה עשה לבן 'משתה' (בראשית כט/כב), וכשיעקב נפרד מלבן ליד ה'גל-עד' הוא קרא לכל אחיו 'לאכול לחם' (בראשית לא/נד). כותב רש"י: "כל דבר מאכל קרוי לחם". גם כאן וגם כאן היו עוד דברים חוץ מיין. שינוי השם הוא פשוט, לבן סיפר לכל תושבי המקום על היין המשובח שיגישו שם [כפי שאנו מכירים אותו, לבסוף הקמצן הזה רק הבטיח ולא קיים], ויעקב עשה 'סעודה' שכמובן כללה גם יין. היוצא מהבדל זה הוא; איזו ברכה יעשו המסובים בשתי הסעודות, היו כאלה שחוץ מיין לא ראו שום דבר, והיו כאלה שגם מזגו כוס יין.
שאלה זו נכונה גם ב'טעימות' שעושים ביקב. בין סידרה לסידרה, מקובל להציע קצת עוגיות, מציות, גבינה, זיתים, מלפפון חמוץ וכדומה. כאשר זה אנשי מקצוע, הם הרי יורקים את היין, ונזהרים שלא לערבב טעמים שונים בפה, שלא יתבלבלו. אבל כאשר מציעים חוויה של סידרת טעימות במרכז מבקרים, או כפי שאני עושה בסיורי יקבים, ובהרצאות על יין, יש הרי גם יין וגם תוספות, ממילא יצטרכו הרבנים לתת את דעתם, איזו ברכה להציע למשתתפים.
איזו ברכה איני מוסמך להציע, אבל איזה יין אני דווקא כן יודע, והפעם יין שטעמתי לראשונה לפני כחודשיים וכעת שוב באירוע "תרומות ומעשרות" ביקב 'ברקן-סגל', PETIT_UF 2017 שהוא האח הקטן של היין "סגל לא מסונן".
היין מורכב מ100% ענבי קברנה סוביניון שמגיעים מכרם שבגליל העליון בגובה של 850 מטר, היין התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון ולא עבר סינון והצללה.
צריך לפתוח את הבקבוק לפחות שעתיים לפני השתיה. הצבע אדום\סגלגל, יש בו ריחות נפלאים של פירות אדומים ועשבי תיבול. יין רך ונעים לשתיה עם טעם שיורי ארוך.
13.5% אלכוהול. המחיר כ120 ₪.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
