פרשת חיי שרה תש"פ, תל קאסר 2016, יקב נטופה
השידוך הראשון שאנו פוגשים בהיסטוריה, מופיע בפרשת השבוע, מה שהיה עד אז נתון להגיון, הַשְׁעָרָה ודמיון, והשבוע אנו מוצאים שידוך אמיתי, שאמות המידה שלו מוזכרות בשני מקומות, ולא באותה לשון.
כשאברהם אבינו שלח את אליעזר להביא אשה ליצחק בנו, הוא אמר לו: "לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק" (בראשית כד/ג-ד). כאשר אליעזר פגש את משפחת בתואל, ושיחזר להם מה הורה לו אברהם, הוא אמר: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ. אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי" (בראשית כד/לז-לח). הדקדקנים מניחים זכוכית מגדלת על כל מילה, ומציגים דיוקים מאלפים.
לנו מספיקה העובדה שאברהם אבינו, למרות שהוא ביקש להשביח את הגזע, הוא לא רצה להוציא אותו מהמסגרת, אלא דרש שהאישה תהיה מהארץ, מהמולדת, מבית אביו וממשפחתו. אנו יודעים איזה 'אגרויסע צדיק' היה לבן, אבל תושבי כנען היו עוד יותר מושחתים. לבן היה אינטרסנטור צר אופק, בחינוך טוב אפשר לעקור כאלה תכונות, בעוד שאנשי כנען היו מושחתים מעיקרם, זה אמור להישאר גם אצל הילדים והנכדים, ואברהם מבקש לפתח עם רגיש, רחמן וגומל חסדים (יבמות עט/ב).
מכאן אל היין הדרך מאד קצרה וברורה, הרי בכל אירוסין ושבע ברכות אנו שרים: "ענבי הגפן בענבי הגפן, דבר נאה ומתקבל" (פסחים מט/א). לכאורה אפשר לעשות תוצרת הרבה יותר מעניינת עם קומפלקס של תערובות נועזות, יין עם 40% מיץ תפוזים בתוספת תמצית ציפורן חריפה. חלב ודבש וקצפת... למה לא? כי אנחנו רוצים אמנם דברים מעניינים, אבל לא גולשים, שזה יישאר יין.
בין זני היין לבד, אמנם יש כמה מאות סוגים, והיינן אינו משתולל איתם, ולא מכניס יותר מחמישה סוגים לתוך בקבוק אחד, כי יין צריך להיות לא 'מעניין', לא 'טעים', אלא קודם כל 'יין', אחר כך נתחיל לחפש את שאר התארים. מה שנכון ביין, נכון פי שבעים ושבעה במשפחה.
בוויסקי יש הרבה הסוברים שדווקא 'סינגל' הוא משובח, ביין ישנם הרבה פחות הסוברים כך, במשפחות אין אפילו בר- דעת אחד הסובר ש'סינגל' שווה משהו.
השבוע אני לא אציע שום דבר סינגל, אפילו אם זה היה משובח. מה כן? בבקשה:
'תל קאסר 2016' של 'יקב נטופה' שפתחתי השבוע, בהתחלה הוא היה תוקפני, אבל ככל שהזמן עבר, היין נרגע ונהיה רך וקטיפתי.
בלנד של 70% גרנאש ו%30 סירה. היין התיישן 10 חודשים בחביות עץ אלון. טעמים של פטל, תות שדה ופירות אדומים, והסירה מוסיף מעט תיבלון טוב וחומציות עדינה.
אחוז אלכוהול: 13.3%. המחיר (2017) 130 ₪
כשרות בד"ץ העדה החרדית.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
