פרשת וירא תש"פ, רוזה 2018, Les Jamelles, לה ג'אמל

התורה מפרטת את מרכיבי הסעודה שהגיש אברהם אבינו למלאכים. בגמרא (ב"מ פו/ב) ובמדרש (רבה ותנחומא) ישנו פירוט רחב יותר.  אנו יודעים שיין היה מרכיב מאד מרכזי בסעודה ובמזון של ימי המקרא והתלמוד, הוא מוזכר אפילו בסעודות קטנות ומאכלי היום יום, כגון מה שהילדים הרעבים בזמן החרבן שאלו את אמותיהן: "אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן" (איכה ב/יב). בסעודות נכבדות היה ממונה מיוחד שמתהלך בין המוזמנים עם יין וכוסות, ומוזג לכל אחד כרצונו. והנה כאן, יודעים אנו כמעט איזה קרם היה על הקרקרים, ולמרבית הפלא נבצר מקומו של היין, למרות שהוא אמור להיות מלך הסעודה.

חמש תשובות יש להציע:

א _ היה זה ביום השלישי לברית המילה של אברהם, והוא הרי היה נוהג לאכול עם אורחיו. כוהל מדלל את הדם, וכשיש פצע שעדיין לא הגליד, הוא עלול לדמם. לכן נפקד מקומו של היין.

ב _ אברהם אבינו חשב שהם ערבים [ישמעאל הוא לא אבא של הערבים, אלא הוא הלך לאזור 'ערב' [ערב הסעודית], נטמע בפראים המקומיים, והפך להיות אבא של השבט הגדול שם]. אברהם ידע ש'פרא אדם' לא מסתדר כל כך טוב עם יין. כך גם בהמשך, ה' נתן בלב מעצבי האיסלם לאסור את שתיית היין.

ג _ בשבוע שעבר הצגנו שאלה: "מה רע שנח ישקיט את יגונו ביין"? והשבנו שזו הייתה הפסיעה הראשונה שלו בעולם החדש, ולא מתחילים עם יין. מה שנכון שם, נכון גם כאן, הכנסת אורחים זו, היא המצווה הראשונה של אברהם, אחר ברית המילה כשהוא כבר 'יהודי', לא מתאים לעשותה עם יין. עוד יישארו לו הרבה תפקידים נכבדים בהמשך.

ד _ הכנסת האורחים הזו של אברהם אבינו, היא פתיחה למתן תורה, לכן כשהמלאכים הביעו התנגדות לתת את התורה לבני האדם, אמר להם ה', בתורה כתוב שאסור לאכול בשר עם חלב, ואתם עשיתם כן אצל אברהם. מתן תורה זה נושא דרמטי, שלא מצרפים אליו יין.

ה _ כל דין ומשפט, זה מעין 'מתן תורה' זוטא, כנאמר: "אלקים נצב בעדת א-ל, בקרב אלהים ישפט" (תהילים פב/א). על השופט  והדיין נאסר במפורש לשתות יין.

אם נלמד היטב את הפרשה עם מפרשיה, ודאי נמצא הסברים נוספים. כמו כן בהחלט יתכן שהיה יין, והתורה לא פרטה זאת, בגלל שזה 'פשיטא'! מה עוד אפשר להביא חוץ מיין?

אני הצגתי את הנושא כדי להתפעל, כמה גדולה ורחבה היא התורה שלנו,  מפרשי המקרא  מרחיבים מאד לבאר כל פרט ופרט באירוח של אברהם, ומציגים לו סיבות ותוצאות. ישנם כמה וכמה פרשני יסוד על החומש, שהפסוקים הראשונים של הפרשה, משתרעים  בספריהם על פני עשרה דפים ויותר. כל רבע פסוק זוכה שם לשש ושבע כותרות, מבואר ומואר בעוד ועוד זויות, ואיש מהם אינו שואל 'היכן היין'?  כולם השאירו את השאלה הזאת עבורי.

אני בטוח שאם יהלומן, איש יודאיקה, מְתַוֵּךְ, נגר, חקלאי, או חובץ גבינות, ירצה לעשות כמוני, הוא יוכל למצוא כל שבוע ושבוע כמה וכמה רעיונות בפרשה, סביב הנושא שהוא מתעסק בו.

אני ואתם הקוראים ממוקדים ביין לכבוד שבת ושאר אירועים, על כן אספר לכם על יין טוב שפגשתי לאחרונה.

בין שלל היינות שחברת שקד מייבאת, מצאתי רוזה שמתאים לימים החמימים שעוברים עלינו.

Les Jamelles Cinsault Rose 2018

היין מיוצר מענבי סינסאו שגדלים בדרום צרפת, לאחר השריה של התירוש זמן מה עם הקליפות מפרידים את הנוזל שקבל צבע וורדרד ואותו מתסיסים במיכלי נירוסטה.

היין יבש ורענן עם נגיעות תותים ופטל.

המחיר: 60 ₪ כשרות: משולש K

לחיים ושבת שלום

שרגא-אתר היין הכשר