פרשת שמיני תשע"ט, דומיין נטופה אדום 2017

בפרשת השבוע מסופר על נדב ואביהו שני בני אהרן הכהן שנכנסו למשכן שתויי יין ומתו. על כך אמר ה': "בקרובי אקדש", ביאר משה לאהרן, עכשיו יודע אני שהם גדולים ממני וממך (רש"י ויקרא י/ג).

פרט זה יודעים אנו מאז בית הספר העממי, אבל הבה ננתח אותו. הרי רק בשבוע שעבר ראינו את שיכורי פורים מתגוללים בסחי ומיאוס, חס ושלום לחשוב שכך נכנסו שני קדושי עליון אלה להקטיר קטורת!

פער ענק יש בין שיכור כלוט לבין רביעית יין שמעניקה מצב רוח מרומם. רב נחמן מעיד על עצמו, שאחר רביעית יין הייתה דעתו יותר צלולה ומפוכחת (ערובין סד/א).

התכנית של נדב ואביהו הצדיקים הייתה להיכנס אל הקודש פנימה, ושם לעשות קיצורי דרך של התקשרות הנשמה אל צור מחצבתה.

דוגמא לכך הייתה כאשר ארבעה נכנסו לפרדס, בן עזאי הציץ ומת (חגיגה יד/ב), זו  לא הייתה תאונה, אלא הוא התרגש על כלות הנפש ונשאב אל תוך ההוויה (מפרשים שם). איני מבין מה היה שם, וממילא לא יכול להסביר, אבל המפרשים מצביעים כדוגמא על עלייתו של אליהו הנביא בסערה השמימה  (מ"ב ב/א). בקובץ שיעורים הוא דן האם זה נקרא למות  ואם אשתו נקראת אלמנה. אנו יכולים להרחיב את הדיון, ושאול: מדוע אלישע תלמידו לא עצר בעדו? אולי אפילו בשבת מותר לעצור את רכב האש שבא לאסוף את אליהו, זה הרי פיקוח נפש. ברור שזה לא כך. אליהו ידע מראש להיכן הוא הולך, ואמר במפורש לאלישע: אולי תזכה לראות כיצד אני נפרד ממך. הנה בבואה של מה שהיה עם נדב ואביהו בפרשת השבוע.

לנו נותר לשאול: "מה מצער אותנו, אם זה כל כך יפה"? התשובה פשוטה וברורה, אצלם זה נחשב כתאונה, כי הם לא עשו את זה בכוחות עצמם, אלא נעזרו ביין, והשתמשו בו לא במקום המתאים.

זה מראה לנו כמה גדולה היא כוחה של לגימה, וכמה זהירות עלינו לנקוט, כדי להשתמש בה באופן מושכל וזהיר, כלומר: לא בבית המקדש.

היכן מקומו הטבעי של היין? על קידוש בשבת יודעים כולנו, אך השבוע אנו כבר מברכים את חודש ניסן, ובעוד שלושה שבועות יהיה לנו חג הפסח. ארבע כוסות לכל אחד מבני המשפחה, זה אומר שרק עבור ליל הסדר, צריך יותר בקבוקים ממסובין!

למחרת יש קידוש, ויש טעימות, אחר כך חול המועד, מצווה לשתות יום יום רביעית יין, אחר כך יש חג עם שבת צמודים. זה אומר שהחכם עיניו בראשו, יש לנו הזדמנות נהדרת לגייס את היין בדיוק להיכן שצריך אותו, כדי להוסיף עד קצת לשמחת החג.

חנות היין פתוחה עד יום לפני ערב פסח. מי שמתלבט בסוגי היין לעצמו ולמתנות, בדיוק בשביל זה אני כאן.

אבל עד אז אספר לכם על יין נעים ששתיתי השבוע 'דומיין נטופה אדום' 2017 של 'יקב נטופה' כמובן. בלנד שנקרא GSM בגלל ראשי התיבות של הענבים שממנו הוא מורכב, 20% גרנאש, 50% סירה, ו 30% מורבדרה.

יין עם גוף בינוני וניחוחות של תבלינים
המחיר 60 ש"ח והכשרות היא של בד"צ העדה החרדית ירושלים.

לחיים ושבת שלום

שרגא

לעמוד היקב