פרשת חיי שרה תשע"ט, יקב רמת הגולן, ירדן רום 2014
שיחתם של עבדי אבות
סיפור השידוך של רבקה חוזר על עצמו שלוש פעמים בפרשה שלנו, על כך אומרים חז"ל: "יפה שיחתם של עבדי אבות, יותר מתורתם של הבנים" (בראשית רבה חיי שרה ס/ח).
הנימוק פשוט, ישנם הרבה סיפורי מקרא בחומש בראשית, שכתובים בהרחבה ובפרוטרוט, בעוד שהרבה מאד הלכות בסיסיות כתובות בקצרה, או ברמז. למשל. דיני שחיטה תופסים כמה מדפים בארון ספרי הקודש, ובתורה כתוב: "וזבחת...כאשר ציוויתיך" (דברים יב/כא). הלכות שבת לומדים בכולל 5 שנים, ובתורה כתוב "כל מלאכה לא תעשו, שבת היא לה'" (ויקרא טז/כט). ילד לומד להניח תפילין לפחות חודש לפני בר - המצווה, ובתורה כתוב רק רמז לכך: "וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו/ח).
העובדות ברורות, אבל אנו משתוקקים לדעת, מדוע באמת קיצרה התורה ב'תורתם של בנים'? עוד צריכים אנו לשים לב שלא רק שיחת האבות כתובה בפרוטרוט, אלא גם ההנחיות של הכוהנים, הן בבית המקדש והן בנושאי נגעים, שם פירטה התורה הכל בדייקנות. כשאנו מגיעים לחוקי המשפט והוראות לשופטים, יש קצת הרחבה, וכשמגיעים לנושאים שכל אחד צריך לטפל בהם בעצמו, ישנה כמעט דממה, קול לחש, ורמזים דקים. מדוע?
בגלל שבבית המקדש לא מקילים ולא מחמירים, שם החוקים קבועים וברורים, השופט גם צריך ללכת בקו האמצע. ואילו בתוך הבית שלנו, כל אחד הוא מלך. לכן ה' הראה רק את נקודת הזינוק, הציג קוים אדומים מסוכנים, ואיפשר לכל אחד ואחד להעפיל לפסגות שהוא מציב לעצמו, בהתאם לכישורים, חינוך, סביבה, אפשרויות וכדומה. זה נקרא: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (מכות כג/ב). מתוך כל המצוות, מזקק עובד ה' לפחות מצווה אחת בשלמות (פיהמ"ש לרמב"ם שם), ובשאר המצוות הוא לא עובר קוים אדומים.
ישנם סיפורים מההיסטוריה הרחוקה והקרובה על חכמים וצדיקים, שכל אחד נטל לעצמו איזושהי מצווה, ועשה אותה בשיא ההידור. לכן הרחיבה התורה לספר מה היה אצל האבות. פסוקים אלה צריך לקרוא לאט, להתבונן כיצד כל אחד מהם הידר במה שעשה, ויש לנו דוגמא אישית נהדרת.
הקורא יטען שהדרשה הזו יפה, אבל היכן היין?
מסתבר שגם הוא פועל בחוקים דומים. בתקופה זו כבר הסתיים הבציר, וענבי היין סיימו את התסיסה שלהם. בתעשיית היין מציבים נקודות זינוק עם כמה קוים אדומים, מה אסור לעשות, אבל קשה לקבוע מראש להיכן אפשר להגיע, מפני שזה לא 'קוקה קולה', אין חומרים סינטטיים, אין תמציות טעם וכדומה. יש אך ורק ענבים משובחים ותנאים טובים. מהנוזל התוסס בחבית יכול לצאת יין חמוץ שיצטרכו לשפוך לאיבוד, יכול לצאת יין שכל בקבוק יימכר ב-15 ₪, ויכול גם לצאת יין שהמבינים ישלמו עליו בשמחה 500 ₪ לבקבוק. ברגעים אלה יוצא היין למסלול המרתק שלו, ובסוף נראה אם הוא 'שיחתם של אבות', או 'תורתם של בנים'.
הנה גילינו פירוש חדש בכלל: "נכנס יין יצא סוד", נכנסים למרתף היין, ומגלים את הסוד של טעמי המצוות.
שבוע שעבר היה השקה של שתי יינות הדגל של "יקב רמת הגולן".
"ירדן קצרין" 2014 ו"ירדן רום" 2014
אני רוצה להתמקד ב"ירדן רום" שזה השנה השישית והאחרונה (כנראה) שמייצרים אותו.
ה'רום' עשוי מבלנד של 48% קברנה סוביניון, 38% סירה ו- 14% מרלו שהתיישנו בחביות עץ אלון צרפתי 18 חודשים ובוקבק ללא סינון, ליין יש גוף כבד עם טעמים מאוזנים, ועל אף שהוא יכול להתיישן שנים ארוכות הוא כבר מוכן לשתיה.
לחיים ושבת שלום
שרגא
