פרשת וירא תשע"ט, אוניקס 2016, יקב גרוס.
בסוף פרשת לך-לך נאמר: "ויצחק אברהם", ואונקלוס מתרגם 'וחדי' - שמח, ובפרשת השבוע נאמר: "ותצחק שרה", ואונקלוס מתרגם 'וחייכת' - חייכה, צחקה. האם יש כאן הפלייה? חס ושלום!
אצל כל אחד מהם היה מהלך חיים, שהבשורה המפתיעה גרמה לו משהו אופייני.
לאברהם הייתה מערכת חיים מתוכננת, מה הוא צריך לעשות, ומה צריכים לעשות כל אנשי משק הבית אחר מותו, כששמע שייוולד לו בן, הוא מיד הבין במה צריך להעסיק את דור ההמשך, ואיזה תפקידים להטיל עליו, לכן הוא שמח. לא כן אצל שרה, כשלפתע מגיעה בשורה בלתי מתוכננת, היא גורמת מבוכה, והיא זקוקה לרגע של התאוששות.
בצדק תשאלו איפה הדרשה ואיפה היין? התשובה פשוטה, גם יין שובר את השגרה. בין שותי היין אפשר למצוא את מי שזה ישמח אותו, ואת מי שזה יביך אותו. תלוי היכן נמצאים לפני כן.
כיוון שבנושא זה ישנם באתר שלי מאמרים על הפסוקים הסותרים: "יין ישמח לבב אנוש", "תנו יין לאובד". שם ישנו דיון על הצדדים הטובים בשתייה מבוקרת, ועל הביקורת של השותים בלי חשבון, והנה מגלים שרעיון דומה נמצא בפרשת השבוע.
בשבוע שעבר ראינו את כיבוד היין החיובי של מלכי-צדק מלך שלם, והשבוע מסופר על השתייה המופרזת והשלילית של לוט.
חשוב לציין זאת דווקא השבוע, כי עכשיו מתחיל החורף, כשקר בחוץ, יש חשק לקחת עוד חצי כוס יין, וכשסעודת ליל שבת מתארכת בשעתיים, זו סיבה לקחת עוד שני חצאי כוסות, חוץ מכוס הקידוש, וחצי הכוס שאחר הדגים, זה כבר מתחיל להיות קצת יותר מידי. לכן עלינו לזכור, שיין זה מצוין כאשר הוא במידה ובמשורה.
לכבוד שבת קודש זו אני ממליץ על משהו טוב שטעמתי ומצא חן בעיני היין נקרא אוניקס 2016 שהכוונה לאבן היקרה "שוהם" היין הוא בלנד 80% קברנה סוביניון עם קצת קברנה פרנק הצבע אדום עז וריחות של פרי מתפרצים מהכוס, תכלס היין מעולה וטוב אבל לדעתי אפשר גם לשמור אותו לעוד כמה שנים.
כשרות בד"צ העדה החרדית והמחיר 110 ₪
לחיים
שבת שלום
שרגא
