פרשת שלח תשע"ח, מותג ברטנורא, פרוסקו, יין מקציף יבש
פרשת השבוע מציינת את האשכול המיוחד שהמרגלים נטלו איתם, שהוא היה מ"ביכורי ענבים".
ענבים אינם עוד פרי בדוכן השוק, ליד תפוחי העץ והאדמה. 'גפן' הוא הפרי הראשון בשבעת המינים, אחר חיטה ושעורה שהם אוכל בסיסי, מגיע היין שאותו מנסכים על המזבח, ומהשאריות זכאים אנו להנות. אחר כך מגיעים הפירות לאכילה, לשמן ודבש.
'ביכורי ענבים' זה ההתחלה הראשונית שלהם. אין לי עסק בחכמת הקבלה, אבל המבינים בנושאים אלה, מבארים ש'ביכורים' הם שלב אחד לפני התוצאה המוגמרת.
ממילא הביכורים של המילה 'ענבים' [בלי י'], זה לקחת בכל אות את האות הקודמת, והתוצאה היא שמו של המלאך הממונה על הרוע וההרס.
לא ברור מה ידעו ומה לא ידעו המרגלים בנושא זה, ואיזה שימוש טוב או רע הם רצו לעשות בביכורי הענבים.
אבל ביחס אלינו זה אומר להתייחס אל היין, לא כמו למשקה עממי, כי הוא משהו עם עוצמה, שאפשר להטות אותה לטוב, קידוש, הבדלה, כוס של ברכה וכדומה. אבל... בזהירות, יש בו עוד כוחות.
על תווית הבקבוק כתוב: "שתיה מופרזת מסוכנת", הם מתכוונים לנהגים, אבל האמת היא הרבה יותר עוצמתית ועמוקה.
כל דבר צריך לקחת במידה ובתבונה, היין הוא 'אב' לכך.
לכבוד שבת כשאנו נוטלים את היין ברצינות ובתבונה, ככל שהוא יהיה משובח יותר, קל יותר להתייחס אליו ברצינות הנדרשת.
אין צורך כל שבוע להגזים ולקחת מהשורה הראשונה, אלא משהו שיהיה גם עממי וגם מתאים.
לאחרונה מתחילה להיות לי ברוך ה' רשימת הצעות די רחבה, ואני הייתי מציע דווקא לקחת יין כזה שצריך לשתות לאט, ולהקשיב להרבה מאד טעמים נלווים. דווקא השתייה האיטית היא זו שתעניק לנו קצת רצינות בנושא.
השבוע בעקבות הקיץ אכיר לכם יין איטלקי שעשוי מענבי פרוסקו, שייך למותג"ברטנורא", "הפרוסקו" הוא יין מקציף\מבעבע. צריך לשתות אותו קר, יש בו טעמים פירותיים ורעננים, ההתאמה שלו היא למאכלים קלים ויש בו סה"כ 11.5% אלכוהול.
כשרות: O.U. בד"צ בית יוסף. והרב ווייסמנדל ממאנסי.
שבת שלום ולחיים
שרגא
