פרשת בהר תשע"ח, יקב קסטל, רוזה 2017

חבל שהמטבחון הביטחוני לא נמצא בחנות היין שלי, הסיבה הפרקטית ברורה, מדוע לא להציע להם דברים משובחים, זה יהיה טוב גם להם וגם לי. אבל דווקא השבוע יש לכך ביטוי מעשי.

על הפסוק: "וישבתם לבטח עליה", והכוונה על ארץ ישראל (ויקרא כה/יט), אומר רש"י, שלא תדאגו מבצורת.

המאורעות האחרונים מציעים הסבר אקטואלי. לאחרונה כרתו מחבלים 150 גפנים בכרם בבקעת הירדן, זה אומר שירדה לטמיון שנת עבודה, ואם הגפן לא תתאושש, זה אומר נטיעה מחודשת, המתנה 3 שנות ערלה, עם כל הכרוך בכך. לכורם ממוצע  אין ארבע שנות רזרבה.

אבל לא את הצד הפיננסי מבקש אני להציע.

בהלכות מלחמה נאמר שאם חודר אויב "על עסקי תבן וקש", מצוה לצאת נגדו בחרב ובחנית, ואפילו בשבת קודש (ערובין מה/א), שם מדובר שהם באים לגנוב בשביל עצמם, לא השחתה מתוך שנאה.

ההלכה מצווה להפעיל את כל חיילות הצבא _ באויר, ביבשה ובים, כי מלחמה גדולה מתחילה בקטנה, והסטטיסטיקה מעניקה יתרון לתוקף ולא למתגונן ונסוג.

מה אמרנו? חבל שאנשי הבטחון לא באים לבקר.

באחד הערבים החמימים שהיו השבוע פתחתי יין רוזה קר של של 'יקב קסטל', צבע סלמון ורוד-כתום בהיר, ריח מינרלי עדין וקל.

הבלנד שלו מעניין ושונה מעט מהרוזאים האחרים, יש בו, מרלו, מלבק וקברנה פרנק שנבצרו בבציר מוקדם כדי לקבל את החומצות המורגשות היטב אבל גם לא משתלטות על כל הפה, האמת, שהיין הזה לא צריך אוכל לידו, פשוט לשבת ולהנות ממנו אבל בדיוק יצא מאפה בשרי מהתנור אז גם איתו הוא השתלב יפה.

שבת שלום ולחיים

שרגא

13% אלכוהול, כשרות: O.K, בד"צ בית יוסף ורבנות מקומית.

מחיר:95 ש"ח 

לעמוד היקב