פרשת תזריע-מצורע, מחר חודש ערב ראש חודש אייר תשע"ח, מלבק אסיינס, יקב טפרברג
את ההפטרה "מחר חודש" זוכים אנו לקרוא בממוצע פעמיים בשנה, וזו בהחלט סיבה טובה ללמוד אותה, אנו לא נעשה את זה במסגרת שלנו, אבל מתאים להציג בה נושא מעניין הקשור לגסטרונומיה.
שאול שאל את יונתן: "היכן דוד"? יונתן השיב שהוא הלך לבית לחם, כי יש לו שם "זבח משפחה". תשובה זו העלתה את חמתו של שאול עד להשחית.
יש לתת את הדעת, מה כל כך מרגיז את שאול שאחד מאנשי החצר יוצא לסעודה, עם הוריו ובני משפחתו.
התשובה פשוטה: 'סעודה' זה לא אוכל! בית אינו חנות פלאפל! שלחן של שבת זה לא מסעדה!
הדרך הנכונה ביותר לגבש ולהתגבש היא כשיושבים כל בני המשפחה בצוותא לסעודה מכובדת ומרוממת ליד שלחנות ערוכים, בלב שמח, כפי שאומרים חז"ל: "אין שמחה אלא בבשר ויין". זהו 'זבח משפחה', אם זו משפחה גדולה, שוחטים שלושה פרים ושותים ארגז יין, אם זו משפחה קטנה, די בגדי עיזים אחד ושני בקבוקי יין, אבל לא די בערימת סלט עם קרקרים, אלא זה צריך להיות 'זבח' =זבח משפחה.
אם דוד היה הולך לקנות פיצה, זה לא נורא, אבל אם הוא עוזב את סעודת המשפחה של שאול והולך לזבח משפחתי בבית ישי, זאת אומרת שהלב שלו שם ולא כאן!
כשאנו משקיעים 100 ש"ח בבקבוק יין, ועוד 100 ש"ח באומצת בשר נאותה, ומזמינים את בני הבית, לסעודת שבת, חג, או ראש חודש, נזכור שהמטרה אינה להשביע בטן רעבה, אלא לגבש ולבנות משפחה אוהבת ומכבדת.
כל כך פשוט, רק טיפה תשומת לב, לזכור את המטרה.
השבוע קשה לי מאוד להמליץ על אחד ממגוון היינות ששתיתי בחג הפסח אבל אחד מהם שאהבתי הוא ה"מלבק אסיינס" של 'יקב טפרברג' יין נעים ורך לשתיה ריח של סיגליות ומשתלב בכל ארוחה.
100 ₪ כשרות הבד"ץ העדה החרדית.
לחיים
שבת שלום
שרגא
