פרשת בשלח תשע"ח, יקב ירושלים קברנה סוביניון רזרב 4990

הפרשה שלנו נקראת "פרשת שירה" ו"שבת שירה". נושא השירה מתחבר אל היין מהרבה כיוונים, בשנה שעברה הצגנו את הנושא המרכזי: "אין אומרים שירה אלא על היין", מסתבר שבקצה הפרשה מתרוננת שירת-יין נוספת.

בסוף הפרשה מסופר: "ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים, ויחנו שם על המים" (שמות טו/כז). כלומר: בני ישראל הגיעו לנאת מדבר מלבלבת ומלבבת.

היו שם 70 עצי תמר, זה מאד מעט עבור מיליוני היוצאים ממצרים. גם כל מאות דונם התמרים של קיבוץ שלוחות, בעמק בית-שאן, לא יספיקו לציבור כל-כך רב.

אלא שתמרים היו בשפע, והנאמר 70, זה משהו נוסף, המלמד שלא רק תמרים היו שם, אלא שפע רב של כל שבעת המינים, ועוד שפע של חכמים, שמתוכם נלקחו 70 הזקנים, נכבדי העם. שפע פרי הגפן שהיה שם רמוז במספר 70. אבל לקחו משם הרבה יותר מ-70 חביות יין.

ערכם המספרי של יין ושל סוד הינו בגימטרייה 70. היין הוא 'סוד', זהו: "נכנס יין יצא סוד". שני הסברים לסוד היין:
א - עצם היין הוא 'סוד' הגלום בתוך קליפת הענב.
ב - חכם השותה כמות יין מבוקרת, מעניק לו היין שמחה, ופתיחות הלב, והוא מוכן להביע דברי חכמה, שכרגיל הוא שומר אותם בליבו.

כאשר רבן גמליאל הנשיא חיתן את בנו, הוא לא נתן את קנקן היין למלצר, אלא חילק בעצמו יין למסובים (קידושין לב/ב), בכך הביע הנשיא רוחב לב. וכן רצה להחזיק בידיו את ה'שלט', כי ידע למי להוסיף, למי לגרוע, מי יקבל כוס גולשת, למי די ברבע כוס.

גם כאשר רבי יהודה הנשיא חיתן את בנו, הוא הורה למלצרים למזוג בשפע, לחכמים הצעירים, כדי שישתחרר הסכר, והם יאמרו דברי תורה איכותיים, שבדרך כלל הם שומרים בליבם.

כל שבעת המינים רמוז ב-70 התמרים, ולא יכול להיות תאריך יותר מתאים לכך, מאשר בשבוע שיהיה לנו ט"ו-בשבט.

בגלל אותם 70 חביות היין, אציע יין ב-70 ש"ח.

השבוע טעמתי באירוע של 'יקב ירושלים' מגוון מהיינות שלהם וביניהם את ה'קברנה סוביניון רזרב' או איך שביקב קוראים לסדרה הזאת 4990. היינות הם שולחניים ומצויינים לשתיה ושווים את מחירם. 70 ₪ כאמור.
מגוון כשרויות מצטרפות לאשר את כשרותו של היין: רבנות מהדרין ירושלים, בד"צ בית יוסף, בד"צ מנצסטר, OU, ועד רבני חב"ד.
לחיים ושבת שלום

שרגא

לעמוד היקב