פסטיבל יין , מוזיאון ישראל
פרשת השבוע משבחת מאד את ארץ ישראל, כמניבה שפע פירות, ומסכמת: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך" (דברים ח/י).
כאשר יהושע בן נון הכניס את בני ישראל לארצם, הם פגשו כאן הרבה מאד גיתות ויקבים, ובאופן טבעי המשיכו בני ישראל את המסורת של עמי כנען שהיו לפניהם, כי הם הם גילו שהארץ מסבירה מאד פנים לפרי הגפן, ואכן בחפירות ארכיאולוגיות ניתן לראות הרבה מאד יקבים תעשיתיים גדולים, כשיקבים קטנים וביתיים, מה שקוראים היום 'יקבי בוטיק', כאלה פזורים לרוב בכל הרי ארץ ישראל.
מאז עברה תעשיית היין מהפכות מאד גדולות, בעיקר בארצות אירופה, ואחר כך באמריקה, אוסטרליה ועוד. בדור האחרון הצטרפה ארץ ישראל ל'חגיגה', הביאו זנים חדשים ומשודרגים של ענבים, מהרבה מאד מדינות, ומסתבר שהם נקלטו בארץ ישראל להפליא, למרות שלא כאן הוא המקור שלהם (ויש הטוענים שכן).
זה מזכיר את מאמר חז"ל, שארץ ישראל היא היסוד והתשתית של כל פירות העולם, לכן כל דבר מתאים בארץ המיוחדת לו, והכל מתאים בארץ ישראל, חלק בהר, חלק בבקעה, חלק קרוב לים וחלק רחוק ממנו. שלמה המלך הכיר את העורקים של הברכה, ומצא את היסודות שלהם סביב ירושלים, ושם הוא נטע פרדסים מכל פירות העולם, שנאמר: "מציון מכלל יפי" (תהילים נ/ב. תנחומא ויקרא יט/כג).
השבוע מתקיים פסטיבל יין במוזיאון ישראל שבירושלים שבו עשרות יקבים הציגו את מרכולתם. ואכן, אלפים השתתפו בו. על חלק מהיינות שטעמתי שם, אספר אי"ה בשבועות הקרובים.
ובנתיים שבת שלום
שרגא
