יקב רמת הגולן, ירדן, ויונייה

השבת נקראת שבת חזון על שם ההפטרה שקוראים השבוע,"חזון ישעיהו" שבה מותח הנביא ביקורת על אנשי ירושלים שלא היו ישרים.

בין הדוגמאות הוא מציין: "סבאך מהול במים". כלומר: את היין במסבאות הם היו מוהלים במים.

זו דוגמא ליושר מאד איכותי שנדרש מהעם, שהרי בזמנם לא שתו יין נקי, אלא עירבבוהו עם הרבה מאד מים, בערך 25% יין בלבד היה ביין שהם שתו, ואולי עוד פחות (שבת עז/א. או"ח ערב/ה). כי הם היו שותים את היין במקום מים, ומתאים שהוא יהיה בסביבות 4% כוהל.

זאת אומרת מי שנכנס לחנות היין, או אל בית המזיגה, וביקש יין, היו מוזגים בכד שלו, רבע יין ושלושת רבעי מים, וזה היה בסדר. הנביא מתלונן שהיו זיופים. כלומר: התחילו את המזיגה לא עם יין נקי.

במקרה כזה, אם המוכר יוסיף עוד 10% מים, ויוריד את המחיר בהתאם, או שאל המזיגה המקורית הוא יוסיף רק 60% מים, גם זו תהיה גניבה. כי הקונה צריך לדעת שהעסק התחיל ביין נקי, ואת המים עירבבו לו אל תוך יין אמיתי.

על הלכה זו מוסיף הטור: "יינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה" (או"ח ער"ב, מובא ברמ"א ערב/ה).

כל השנה חשוב לכבד את השבת במאכלים ערבים, ולקיים את מילות השיר:

"מערב מזמינים כל מיני מטעמים, מבעוד יום מוכנים תרנגולים מפוטמים.
ולערוך כמה מינים, שתות יינות מבושמים.
ותפנוקי מעדנים, בכל שלוש פעמים.
להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים" (זמירות לליל שבת).

מה שנכון לכל שבת ושבת, נכון השבוע בכפליים, שהרי במפורש נאמר בגמרא ובהלכה, שאפילו ערב תשעה באב או תשעה באב בעצמו שחל בשבת, "מעלה על שלחנו, כסעודת שלמה המלך בשעתו" (ערובין מא/א). זה אומר להשתמש ביין אמיתי, כזה שבעזרת ה' במוצאי שבת, כשנשמע את בשורת הגאולה, נראה שמנסכים על המזבח יינות מסוג ומטיב זה.

בתחילת השבוע ביקרתי ב"יקב רמת הגולן" שם אירחו אותי יפה מאוד (כתבה נפרדת על הביקור) ואחד היינות שטעמתי הוא "ויונייה" מסדרת 'ירדן' היין הזה הרגיש לי בטעמיו ובריחותיו העדינים כאילו הוא משהו שבין סוביניאן בלאן לשרדונה, יין אלגנטי ונעים בעל גוף בינוני, שחצי מכמות היין היתה בחביות כארבעה חודשים.
14.5% יין נהדר, מחירו כ70 ₪

לחיים ושבת שלום
שרגא

לעמוד היקב