יקב סגל, שרדונה-Unoaked, כרם בן זמרה

בפרשת השבוע מסופר על חטאם של שר המשקים ושר האופים,

החטא לא היה פשוט, בלחם נמצאה אבן קטנה, וביין צף או שקע זבוב גדול שטבע שם.
זבוב הרבה יותר לא נעים מאבן, ובכל זאת במבחן התוצאה, מי שיצא לחופשי, הוא דווקא האחראי על המחדל החמור יותר: "שר המשקים".
היתכן?
כן, ויש לזה הסבר פשוט: שר המשקים רצה לתת לפרעה יין משובח, לכן הוא לא מזג אותו ממש לפני האכילה, אלא איפשר ליין להתאוורר, להתחדרר ולהתחמצן זמן מה, בתוך הכוס ובאויר הפתוח.
זה מסביר את הימצאות הזבוב בכוס היין, זו כאילו "תעודת אמינות", שהוא אכן עשה את מלאכתו נאמנה.
הפעם בחרתי לכתוב, בדיוק על ההפך הגמור מהיין שמזג שר המשקים לפרעה.
השתתפתי בטקס תרומות ומעשרות ב"יקבי ברקן וסגל", ולאחר הטקס טעמתי יין שרדונה-Unoaked, דהיינו ללא עץ בלי חבית בכלל, כשבדרך כלל ענבי השרדונה מתחברים היטב לחביות, ויש שאפילו את התסיסה עושים בחביות סורלי (Surely).
לעומת זה, השרדונה "כרם בן זמרה" של "יקב סגל", עבר את כל התהליך במיכלי נירוסטה, וקבל טעמים מינרליים ולימוניים עדינים, יין נפלא וקליל, 14% אלכוהול, 75 ₪.
שבת שלום
לחיים
שרגא