יקב עמק האלה, מרלו , 2013

אין אנו יודעים כיום איזו טכנולוגיה היתה לקדמוננו לעשות יין, היה קשה להשתלט על הקירור לפני עידן הצ'ילרים והמזגנים, ושלב מאד מכריע בתעשיית היין, הוא שהתירוש בשלב התסיסה לא יתחמם יותר מידי מפני שתהליך התסיסה הוא תהליך כימי שמוציא חום.
פתרון חלקי היה לעשות יקבים בתוך מערות שבבטן האדמה, שם קריר באופן טבעי.
אבל אפשר לשדרג את הפתרון הזה עוד, להצפין עד היכן שיש שלג, ושם לעשות יין.
על מדרונות הרי האלפים אכן מאמצים שיטה זו, אבל מסתבר שהם לא הראשונים, בזמן שעדיין לא היתה נפש חיה באזורי היין באירופה, כבר נכתב התנ"ך, ובהפטרה של שבת שובה נאמר: "זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן" (הושע יד/ח). כיום הלבנון לא בידינו, שנוכל להקים בו יקב, אבל בזמן התנ"ך גרו יהודים בלבנון. השינוע היה יקר, לכן לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו בירושלים יין לבנון, אבל כשמישהו טעם פעם כזה יין, הוא ידע למה צריך להתגעגע, והנביא אומר שכאלה געגועים צריכים להיות לנו, לבית המקדש, לבית הכנסת וללמוד תורה.
אם נשתה השבת משהו מאד טעים, עדין ושנותר זמן רב על הלשון, ועוד יותר הרבה זמן בזכרון, שלא נתבלבל לחשוב שזה הטעם של המצוות, אבל נזכור שכמו שזה טעם של יין אמיתי, כך גם לרוחניות יכול להיות טעם אמיתי.
הלואי שגילינו את הדרך כיצד למצוא את הטעם הזה.

פטור בלא כלום אי אפשר אז אספר לכם על מרלו 2013 של יקב עמק האלה שהוא אחד מיינות הדגל של היקב, בעל ריחות מגוונים, וּטְעָמִים עדינים ותוספת של סיומת ארוכה, 14 חודשים בחבית, 15% אלכוהול, 90 ש"ח. 
גמר חתימה טובה
שנה טובה
לחיים
לעמוד היקב