2025/05/31     ד' סיון התשפ"ה

פרשת במדבר תשפ"ה, יקב צרעה, שורש לבן.

פרשת במדבר תשפ"ה, יקב צרעה, שורש לבן 2024

אנו נמצאים ימים ספורים לפני חג מתן תורה, על כן ברשותכם אתחיל בזאת. בגמרא כתוב שבית המקדש נחרב בגלל שלא ברכו בתורה תחילה (ב"מ פה/ב). הב"ח תמה על עונש כה גדול, עבור עבירה שנראית קלה יחסית, ומסביר שכוונת ה' במתן תורה הייתה, שנתעסק בתורה כדי שתתעצם הרוחניות שלנו בקדושת התורה, והנשמה שלנו תדבק בה. בכך הייתה השכינה קובעת דירתה בארץ, והייתה מאירה מכבוד ה'.

אבל כשעסקו בתורה רק לצורך דברים גשמיים, לדעת את הדינים לצורך משא ומתן, ולא כדי להידבק בקדושת התורה ורוחניותה, בכך נעשה פירוד, נסתלקה השכינה  ועלתה למרום, והארץ נשארה בלי קדושה וזה גרם לחורבן (טוא"ח מז/ב. קיצרתי).

ספרים רבים דנים בזה, דרך ה' לרמח"ל, נפש החיים, ספר התניא, והמלקטים בנושא זה, הקו הכללי הוא שעלינו להתייחס לתורה ברצינות, ועוד לפני שמתחילים ללמוד, לזכור שזו אינה שעה של חוויה אינטלקטואלית, אלא חיבור אל הקב"ה פשוטו כמשמעו.

אמנם זו בהחלט גם חוויה אינטלקטואלית, בפרט כשלומדים סוגיות בעיון, אך הכוונה צריכה להתמקד בחשיבות הנושא, ולא במה שיוצא לנו מזה. 

לוּ הייתי מגיד מישרים, הייתי מאריך יותר בנושא חשוב זה, אבל ברור לי שכל הקוראים המבקשים נושאים כאלה, לא פונים למדור שלי. בדוכן המכירות שלי נמצאת סחורה אחרת, על כן עם הקדמה זו אגש להפטרת הפרשה.

הנביא מותח ביקורת על עם ישראל שהפנו עורף למסורת, וממשיל זאת לאשה שעזבה את ביתה הטוב, והתחברה עם אנשי שוליים רעים, כי התלהבה ממה שהם מציעים לה, ושכחה מה נתן לה בעלה ושאר בני המשפחה.

את היין שקיבלה אצל המאהב השלילי היא מכנה 'שִׁקּוּיָי' (הושע ב/ז), בעוד שהנביא מזכיר לה את ה'תירוש' שהיא קיבלה בעבר (ב/י), ועתידה לחזור ולקבל כשתשפר את מעשיה (ב/יא). לכאורה אין הבדל בין 'שִׁקּוּי' לבין 'תירוש', בשניהם הכוונה ליין. אלא שהתירוש הוא התוצרת הגולמית של הכרם. בעלי התאווה עושים ממנו  'שִׁקּוּי', והרצינים מייצרים 'יין הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹקִים וַאֲנָשִׁים (שופטים ט/יג).

עד כאן זה מה שקורה בשלבים הראשונים של יצירת היין. עכשיו כשהוא כבר נמצא בחנות על המדף, יכול שוב להתרחש הפיצול הזה, האחד יקח אותו כ'שיקוי' והשני יקחנו כ'יין המשמח אלקים ואנשים', זה תלוי אך ורק בכוונה בשעת הלקיחה, וזכירה בשעת הלגימה. הלוקח אותו כדי לכבד את שולחן השבת והחג, ייהנה ממנו בדיוק באותה מידה כמו הלוקח לשם 'שיקוי', ואולי אפילו יותר, ועוד ירוויח את החיבור ואת התודה לה' שיכול בקבוק יין משובח להעניק, וזה תלוי אך ורק ברגע אחד של מחשבה לפני כן.

האם עכשיו הזמן להציע יינות: המאמר יגיע לעיני הקורא ביום שישי, וביום ראשון בערב כבר חג השבועות, ובכל זאת, לאלה שעדיין לא הסתדרו עם יינות לחג, אציע יין שיעניק לכם כבוד שבת ועונג יום טוב.

'שורש לבן' 2024 של 'יקב צרעה'.

בלנד של סוביניון בלאן ושרדונה מכרם שורש.

הכרם נטוע על גבי טרסות עתיקות הבנויות על מדרונות בגובה 700 מטר מעל פני הים ובו אדמת טרה רוסה רדודה הממוקמת מעל סלע גיר.

היין התיישן בחביות עץ אלון צרפתי למשך 6 חודשים.

יין ארומטי ומעודן, ריחות נהדרים של הדרים טריים, אחרי שטעמתי את היין אמרתי מילה אחת, ממתק!

כשרות: רבנות מקומית ו O.K המחיר כ180 ₪.

לחיים, שבת שלום וחג שמח

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב