2024/12/21     כ' כסלו התשפ"ה

פרשת וישלח תשפ"ה, יינות ספרדים, יקב ירח.

פרשת וישלח תשפ"ה, יינות ספרדים, יקב ירח

על הגלות הקשה שהייתה לאבותינו במצרים מקדיש דוד המלך כמה פסוקי תוגה כואבים, ומסיים אותם: 'וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה', כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן. וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ' (תהילים עח/סה-סו). את הפסוק הזה צריך ללמוד באופן יסודי בחג הפסח, שם הוא מתאים, אני שמתי אצבע על המילים: 'גִּבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן', רש"י מציע שני פירושים: א. 'מתעורר'? ב. 'לשון רינה'. האבן עזרא הבין ש'מתרונן' זה מתחזק, כלומר: מסתער על האתגר ביתר עוז. כך או כך ה'מתרונן' הוא מי שקצת יין מעניק לו מצב רוח, אך עדיין אינו הולם בְּרַכּוֹתָיו ולא מפיל אותו למשכב. אכן בחציו הראשון של הפסוק כתוב: 'כְּיָשֵׁן', כאילו, דומה במקצת לישן. מפני שלא מדובר על שיכור שלגם שלושה בקבוקי יין, או בקבוק קוניאק. כאן מדובר עם מי שהיין העניק לו מצב רוח משחרר, פחות איכפת לו מה שקורה סביב (מסוכן לנהוג בכזה מצב, כי גם לנהג לא כל כך איכפת מי עוד נמצא בכביש).

גם על מצבי שיכרות וגם על מצבי שינה, יש מה להרחיב. לשני הנושאים הללו ישנה התייחסות בהרבה מישורים. לצורך הפינה הקבועה שלנו, עלינו להתמקד בפרשת השבוע. בשני מקומות מופיע בה שיעקב אבינו 'לן'. בפעם הראשונה לפני אירגון המתנה לעשיו הוא 'לן שם בלילה' (בראשית לב/יד), ובפעם השנייה כשהמנחה עברה על פניו, יעקב 'לן במחנה' (בראשית לב/כב). עוד שתי פעמים של שינה היו לו בפרשה של שבוע שעבר: באחת הוא לן בהר המוריה (בראשית כח/יא), ובפעם הנוספת הוא אמר ללבן: 'וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי' (בראשית לא/מ). לא ידוע על עוד מישהו מכל אישי התנ"ך שמסופר עליו שהוא ישן, מלבד אדם הראשון, שה' הפיל עליו תרדמה (בראשית ב/כא), ויונה הנביא שצוות האניה כעסו עליו: 'מה לך נרדם'? (יונה א/ו). או דניאל שרוח הנבואה הביאה אותו לתחושה של תרדמה (דניאל ח/יח).

אפשר עוד להרחיב, אך הנושא ברור ואנו נתקדם, חז"ל קובעים: 'שֵׁנָה הִיא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה' (ברכות נז/ב). הרעיון של 'אחד בשישים' זה שהוא כבר נותן טעם. זאת אומרת שבשינה יש עיקצוץ קל של מוות. אם כן יש לנו שאלה נוקבת: רק על יעקב נאמר שהוא 'לא מת' (תענית ה/ב). הנה מגלים אנו שהוא היחיד שהשינה מוזכרת עליו פעם אחר פעם. האמנם? התשובה היא ש'תרדמה' היא מוות, כי זו שינה עמוקה (אבן עזרא בראשית ב/כא), אכן שלמה המלך אומר: 'נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ' (משלי י/ה). בעוד ש'לינה' היא שינה קלושה, בית 'מלון' - לינה נועד למנוחה בדרך ארוכה (בזמנם הלכו ברגל), נעצרים לסעודה, יושבים על כיסא ומנמנמים. יעקב היה תמיד בשליטה (קונטרול) הוא לא חש טעם של מוות, גם ברגעי חולשה פיזית, הוא היה במצב אחראי.

רב חשוב מהדורות הקודמים סיפר זיכרונות יַלְדוּת, ואמר שאביהם הצדיק לא הרשה לילדיו להתפלל מנחה מוקדמת בשבת אחר הצהרים, כי אז הולכים לישון בלי חשבון, לא חשוב מתי נתעורר, שהרי יש שש שעות עד צאת השבת, ברור למי שנשכב לישון, שבאיזשהו שלב הוא יתעורר. זה לא נכון לעשות כן. צריך להישכב לישון עם תכנית ברורה, מתי לקום, ומה צריך לעשות אחר כך. לא 'נזרקים' על המיתה, לא 'זורמים' עם שינה עמוקה, לא עושים מהשינה קצת מיתה, אלא ישנים כדי להתרענן ולהחליף כוח. גם אצל היין זה ממש אותו דבר. כוס וחצי יין נועדו להעניק שמחה מפוקסת, הכוס השלישית מתחילה להפיל, ויותר מזה זו כבר תרדמה, שאדם הראשון עבר בה ניתוח. כל שעה כזו היא שעה שרק הגוף חי. כזו שינה זו מחיקה של נתחי חיים.

הנה שתי הצעות של יין שנלגום באופן מבוקר ואחראי,  ונגיע למצב של 'לינה' ולא תרדמה:

השבוע טעמתי יינות שהגיעו לאחרונה מספרד בכשרות המהודרת של הבד"צ העדה החרדית.

היינות עשויים מזן הטמפריניו שהוא הזן שמייצג את ספרד. מקור השם הוא מהמילה 'טֶמְפְּרַנוֹ' שפירושה מוקדם, בגלל ההבשלה המוקדמת של הענבים.

אם נחלק את זני הענבים האדום לשלושה קטגוריות, קל, בינוני וכבד\מלא, ענבי הטמפריניו נמצאים בתחילת החלק השלישי של אלו שמציגים גוף מלא.

הארומות והטעמים המוכרים של זן הטמפריניו הם דובדבן, תאנים, פטל, שזיף וטבק, יחד עם אדמתיות ועץ שזה כבר מגיע מתהליך היישון וההתבגרות בחבית.

ביינות שטעמתי היה מעט קברנה סוביניון שהוסיף קצת מבנה ליין.

היין הראשון נקרא 'מונטנייה' והוא התבגר 10 חודשים בחביות עץ אלון. יין עם טעמים של פירות אדומים טנינים נוכחים יין נפלא מחירו 60 ₪ בלבד.

היין השני נקרא 'בודגה לה לונה' - Bodega La Luna ופירושו בספרדית 'יקב ירח'. ליין יש צבע אדום כהה, גוף בינוני, טעמי דובדבן ופטל טריים, יין נעים וחלק לשתיה, התבגר 12 חודשים בחביות עץ אלון. ומחירו 70 ₪ בלבד.

בשתי היינות יש 13.5% אלכוהול והכשרות כאמור בד"צ העדה החרדית.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר