פרשת לך לך תשפ"ה, אסיינס, יקב טפרברג
בפרשת השבוע אנו מוצאים שאנשי סדום היו רעים וחטאים, וה' מחק אותם מעל פני האדמה, זה סיפור ממוזער ממה שהיה בשבוע שעבר, שכל העולם היו רעים, ה' הביא מבול ומחק אותם מעל פני האדמה.
הַנָּבִיא מוֹתֵחַ בִּקֹרֶת עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא פִּרְנְסוּ עֲנִיִּים ואומר: 'הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם... יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה' (יחזקאל טז/מט), לַמְרוֹת שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הֵם עָשׂוּ דְּבָרִים הַרְבֵּה חֲמוּרִים ומזעזעים לפני כל קנה מידה, (תאורי זוועה במסכת סנהדרין דפים קט/א-ב). הנביא מצא לנכון לבקר את סדום על שאין שם 'יד אליעזר' ו'עזר מציון', האם על זה אמורה לרעוש הארץ?
כמו כן בפרשה של שבוע שעבר מסופר על המבול, חז"ל במדרש אומרים שהסיבה העיקרית 'להוריד את השלטר', הייתה כי הם לא רצו להתחתן ולהקים משפחות, אלא רק להתהולל ולנהל חיים חסרי עול ושלוחי רסן. גם כאן השאלה: זה אמנם חמור, אבל האם זה מצדיק השמדה טוטאלית?
התשובה בשני המקומות זהה, ההשמדה בין כך ובין כך בוא תבוא, עולם בלי דאגה לעתיד, לא יהיה לו עתיד, אלא שאם הוא יגווע במוות טבעי, אם כל ההוללים ימותו בשלווה על מיטתם, עטופים בסדינים צחורים, איש לא ידע להצביע על חרון אף ה'. אבל כשמתרחשת קטסטרופה, מבינים כולם להרים עיניים לשמים, וליישר קו עם הדרישה של בורא העולם.
באמריקה ישנן אחוזות פאר, שעשירים גרים בהן בשכירות. עשרת אלפים דולר לחודש עבור וועד בית, השכירות פי עשר, לפי גודל הבית. יש שם שני תעריפים, על בית 'עם עתיד' משלמים יותר מאשר לבית 'בלי עתיד'. מה זה 'עתיד'? בית שאין בו משפחות עם ילדים, כי אז אין מי שמלכלך בחדר המדרגות, קוטף עלה של פרח במסדרון וכדומה. הרעיון ברור, אבל הבה נשמע כמה צורמת ההגדרה ההפוכה מהשכל האנושי. על כל פנים ודאי שאם אין דאגה לעתיד, הוא ודאי יהיה גרוע עד כדי דעיכה.
לו הייתה הפינה כאן שיחה מוסרית, הייתי מרחיב בדוגמאות ובדברי עידוד ושמחה על מה שקורה ברחובותינו, ברוך ה' בלי עין רעה. אבל ברשותכם אני מבקש לעבור מכאן אל היין. אם יינן בן ששים או שבעים, מגלה בבציר אחד תירוש מאד משובח, הוא מיד מחליט לפנק אותו ביותר, ולעשות ממנו יין, שוודאי ישמח את הקונה. אבל כזה יין דורש לפעמים טיפול של כמה וכמה שנים. בוויסקי, ישנם חביות ענק, עם אלפי ליטר, שאמורים להתיישן עוד חמישים שנים. גם היינן שמטפל ביין שהוא כבר לא יהיה ביקב כשתבוא הבשורה, וכך גם יצרן הויסקי עושה זאת במוצהר עבור הדורות הבאים, כל אלה הם הסיפור המפורסם של חוני המעגל, שראה סבא זקן נוטע עץ חרוב, ושאל אותו, הרי יהיו פירות רק בעוד שבעים שנה, והסטטיסטיקה לא מאשרת לך להנות מעמלך. השיב הזקן: אני פגשתי עולם עם חרובים, ואני רוצה שגם ילדי ונכדי יפגשו כזה עולם כזה (תענית כג/א). ישנן דוגמאות רבות בהשקעה שאנו עושים עבור הדורות הבאים, זו תעודת ההישרדות שלנו, לא רק בגלל שחוקי הטבע קובעים כך, אלא בעיקר בגלל שה' דורש כזו אחריות, ובגללה הוא ימשיך להעניק לנו את כל צרכינו.
בגלל כזה מאמר אני צריך להציע יין בן חמש עשרה שנים לפחות, אבל בהתאם לגיל עולה גם המחיר, בכל אופן חיפשתי משהו בן 7 שנים שהמחיר שלו עדיין סביר, והנה אחד כזה:
אפשר למצוא בחנויות 'אסיינס' של 'יקב טפרברג' מבציר 2017 במחיר שפוי לחלוטין.
מה שיש עכשיו בחנויות מבציר 2020 או שנה קודם נמכר ב100₪. 2017 יעלה עוד כמה עשרות שקלים יותר.
סדרת אסיינס לא מיוחצנת מספיק. בסדרה יש 3 יינות יבשים ואחד יין מחוזק.
היבשים הם זניים 1-קברנה סוביניון. 2-מרלו. 3-מלבק.
שלושתם עשויים היטב ולאחר פתיחה של שעה הם מתפרצים בריח ובטעם.
כשרות: בד"צ העדה החרדית, הרבנות מטה יהודה והרב מחפוד.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
