פרשת נח תשפ"ה, מרלו 2018, יקב גבעות
בשנה שעברה סיפרתי על מדרש מעניין, הקב"ה ציווה את נח להכניס לתיבה זוגות זוגות, הגיע השקר, ובביקורת הדרכונים לא אישרו לו לעבור, ישנה הנחיה לקבל רק זוגות. נאלץ השקרן למבקש בת זוג ומצא את הגברת 'פחתא' (פחת, קילקול, נזק). השקר מבקש את ידה, והגברת דורשת לדעת מהי הנדוניה, 'חצי מהרווחים שלי', הצהיר השקר. 'לא די לי בכך'! פסקה הגברת בתקיפות. בלית ברירה הסכים: 'הכל'! כל הרווחים שלי עוברים אליך, והשנים נכנסו לתיבה (מדרש תהילים ז': "שנים שנים באו אל נח אל התיבה"). בשנה שעברה הסיפור היה יותר ארוך ויותר דרמטי, עם מסקנות מעניינות. השנה אני מבקש להאיר סיפור זה מזווית אחרת.
השידוך הזה הביא לידי כך, שמעתה 'יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו' (בראשית ח/כא), ולא כפי שהיה לפני כן: 'יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם' (בראשית ו/ה). הסיבה לכך ברורה, כשהשקר הוא עצמאי, הוא יכול להציג אשליות ודמיונות מפתים, אבל כאשר בת הזוג 'פחתא' שותפה, קל לחשוף את התוצאה העלובה של השקרים ולהימנע מכך, כי מעתה האמת הופכת להיות אינטרס שכדאי לאמץ.
הוא הדין עם פחתא, לפני שהיא הפכה לבת זוגו של השקר, הייתה לה אפשרות לעשות גם נזקי אמת, על ידי הסבת מטרה חשובה לדברים שוליים אך אמיתיים. לדוגמא: מחשב נייד משוכלל, יכול לשמש כמעצור לדלת שלא תיטרק. זו מטרה שרק פחתא מסוגלת להמציא בלי למצמץ, כי בעזרת המחשב, הדלת באמת לא נטרקת. אך בעקבות התובנה שהנזקים כרוכים בשקרים, מבין בר-דעת לבדוק את ההצעות ה'מפתות'.
יש לי דוגמאות מהמקורות, אך אדלג עליהם כדי להציג דוגמא מענף היין. לרסק ענבים עסיסיים ולחשוף אותם לתסיסה, זה לכאורה 'פחתא' גמור, התירוש מאבד את המתיקות, ומדיף ריח לא נעים, אנו עושים זאת, כי אנו דואגים לתסיסה מבוקרת ויודעים להיכן היא מובילה. לפני שהפחתא הייתה גם שקרנית, היא יכלה להציג כמה חשוב לאפשר תסיסה פראית, בלתי מבוקרת, כי שום דבר לא נאבד במרחב, 'חוק שימור החומר', ו'חוק שימור האנרגיה', יוביל את התסיסה לאיזשהו מקום נצרך, הגפת הרקוב יהיה חומר אורגני עשיר לצמחיה של השנה הבאה, הכהל והגזים שהתנדפו באוויר, גם כן יגיעו להיכן שהם צריכים להגיע, וכשזה קורה באופן טבעי, הרי שזה 'הכי טוב בעולם'. איזה משפט טיפשי אך משכנע. מי יודע איזה תאוריות אוויליות נוספות יודעת פחתא להשמיע, וכשזה יהיה ססגוני, ועטוף בצלופן מרשרש, משתכנעים הפתיים חיש מהר. אבל מאז שהשקר הצטרף לפירסומת, האווילים ממשיכים אמנם להקשיב, אך למזלנו הם המצטרפים היחידים.
כמובן שמאמר זה חובק את כל מערכות תבל, פירסומות ופוליטיקה, אך כשאנו ממוקדים ביין, עלינו לדעת שקיימים בשוק חומרי טעם, אפשר לקחת מים עם צבע, ולהעניק להם את הטעמים של יינות ישנים, בשביל יין יבש מספיק מים ומלח, וליין מתוק צריך גם סוכר. כמובן שיש חוק הונאה שאינו מאפשר זאת, אבל ביקבים פירטיים, עושים יין שני ואף שלישי, על ידי הוספת הרבה מים וסוכר לקליפות הענבים הסחוטות, ואחר כך צבע ותבלינים. התוצרת המתקבלת היא השידוך של השקר עם פחתא.
בכל יקב שאני מכיר את היינן, אני יודע בוודאי שהוא נרתע מכזה רעיון, כי לעשות יין זה לא ביזנס, אלא אהבה, על כן בעיני היינן צריך היין להיות אמיתי לגמרי לגמרי.
בפרשת השבוע מסופר שנח נטע כרם, ממילא היין היה תוצרת ישראל, על כן אציע השבוע דווקא יין מארץ ישראל.
ליקב גבעות יש את הסדרה הקלסית של היקב "גבעות" שמה.
הפעם בחרתי לספר על המרלו 2018 (במדף היום 2022-היתר מכירה).
כל היינות בסדרה הזו משובחים, יש בהם ריחות וטעמים של פירות שחורים ואדומים, ולאחר התבגרות של 12 חודשים בחביות עץ אלון נוסף להם עומק ותבלינים.
במרלו יש תוספת של 15% פטי וורדו שנותן עוד מורכבות ומבנה לגוף היין.
בל נשכח שהיין הזה כבר התבגר והתרכך עוד 4 שנים בבקבוק בתנאים טובים.
14% אלכוהול. המחיר: לבציר 2018 160₪. כשרות: רבנות מקומית, הרב אונגוואר - ניו יורק, ו- .O.K
לחיים ושבת שלום
שרגא- אתר היין הכשר
