פרשת דברים תשפ"ד, לה קלאפ 2021, שאטו דה מרמורייר

השבוע אנו מתחילים חומש דברים, שילווה אותנו עד שמחת תורה. החומש פותח במילים 'אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה' (דברים א/א). המדרש הראשון על הפרשה תמה, מה זה שמשה מדבר? הרי הוא העיד על עצמו שהוא 'כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן' (שמות ד/י), וכן אמר שהוא 'עֲרַל שְׂפָתָיִם' (שמות ו/יב), והנה לפתע קולחים מפיו חמשה חומשי תורה! משיבים החכמים שהתורה מרפאת את הלשון, ככתוב: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים" (משלי טו/ד). 'עץ חיים' זו התורה, כנאמר: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג/יח). החכמים ממשיכים לבאר את הנאמר: 'מַרְפֵּא לָשׁוֹן  עֵץ חַיִּים' ואומרים שיש אילנות המרפאים לשון, כנאמר על הנחל שעתיד לצאת מתחת המפתן של בית המקדש: "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל... וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" (יחזקאל מז/יב). תרופת העלים היא שהם ירפאו את הלשון, מי שאילם ולועס מהעלים הללו, לשונו מתרפאת ומצוחצחת בדברי תורה (מדרש רבה על דברים א/א). בתלמוד מוסיפים חז"ל שהפרי הזה מעניק תואר פנים, שהדרשנים זקוקים לו (סנהדרין ק/א, ובאופן חלקי גם במנחות צח/א). מישהו שאל את רבי יהודה בר אלעאי, מדוע פניו כה צוהלות? האם הוא שותה הרבה יין? (ברכות נה/א), הרב הסביר לשואל שישנן עוד סיבות לצהלת הפנים.

מכאן נעבור לעובדות, הדיין רב נחמן אמר: "בטרם אשתה רביעית יין, אין דעתי צלולה לדיינות" (ערובין סד/א). ידוע לי על כמה דרשנים מופלגים, שעומדים לפני קהל גם שעתיים רצופות, וכדי לקבל את המרץ ומצב הרוח, הם שותים לפני כן כוס יין. לרבים מאיתנו ישנה כזו תחושה אחר הכוס השלישית והרביעית של ליל הסדר. מסתבר שהתכונה הזו נמצאת בכוהל. אמנם כוהל טהור מעניק רק סיחרור, אך אם הוא מגיע בשילוב מתאים, לדוגמא בליל סדר, הכוס השלישית היא כבר על בטן מלאה, והרביעית עושה שאפשר יהיה אחר לשיר בכל הכוח שעתיים תמימות. זה לא רק הכוהל, כוס וודקה על קיבה ריקה לא הייתה עושה את זה. יש כאן עוד גורמים: זה יין ולא וודקה, יין תסס ואח"כ התיישן בחבית בתהליך חימצון איטי [מיקרו-אוקסידנציה]. הטאנינים של היין ושל החבית, מוסיפים למצב הרוח. גם המצה הספיקה להתפרק במעיים, ולהפוך לכמויות מתונות של סוכר, זה מווסת את מצב הרוח.

מכאן כבר לא רחוקה הדרך לרפא ולצחצח את לשונם של הדרשנים, לא נשכח גם דגים בשר ומטעמים. זה קוקטייל שתורם עוצמה. אמנם אצל כל אחד התגובות הן שונות, אבל ישנם פירות שיש בהם חומרים שבשילוב עם יין הם משפיעים על מצב הרוח [לא סתם מזהירים הרופאים את נוטלי התרופות שלא ישתו כוהל כמה שעות לפני ואחרי]. מלבד מה שהכוהל משתלט על המוח, הוא משתלט גם על חומרים נוספים, אדם בריא שיאכל שתי בננות, או סלק אדום, או אשכולית וישתה כוס יין, למרות 'פצצה' של חומרים נוספים, [כגון אשלגן] שהוא יקבל, לא יקרה לו שום דבר. אבל אם זו תרופה של חולה, הכוהל משבש את המינון. הרעיון המבואר כאן יצטרך לעבור בדיקות מעבדה וניסיונות, כדי  שאפשר יהיה לסדר טבלאות, איזה פרי, כמה זמן אחר האוכל, עם כמה יין יש להמליץ לפני שיעור, דרשה, או דיון. אבל העקרון פשוט, ארוחה קלה וכוס יין לא יעשו מאיתנו חכמים, אבל את מה שהתכוננו לומר, נצליח לחדד ולהביע טוב יותר, אם מצב הרוח יהיה משופר.

השבוע נכון מאמר זה רק לשבת, כי במשך השבוע יש לנו את תשעת הימים, ו'שבוע שחל בו תשעה באב', שאינם זמן לשתות יין, אבל מי שיזדמן לסעודת מצוה, וגם יצטרך לעמוד בשלחן הנשיאות ולומר דרשה, שיזכור את ה'טיפ' שקיבל כאן, לטובת כל המאזינים. אבל תרשו לי עיצה של זהירות, אם אינך מכיר את עצמך, כדי שלא יהיו לך בושות, תתחיל במינון ממש קטן, אולי שליש כוס יין, וגם כשתראה שהכל בסדר, כוס וחצי זה מספיק בהחלט.

בתקופה האחרונה הגיע הצע גדול של יינות חו"ל משובחים בהכשרים מהודרים, וכבר קשה להציע יינות, אלא אם כן אתן רשימה של כמה יינות כל שבוע. המעלה ביינות אלה הוא המחיר, כיוון שבאיטליה וצרפת מיצרים מיליוני ליטר יין, הם יכולים להרשות לעצמם לייצר דברים טובים במחיר מתון. יינות הארץ עומדים יפה בתחרות עם יינות חו"ל, אבל אולי לפעמים נחמד גם לגוון. אז הנה הצעה ממשהו שטעמתי.

הפעם הלכתי לכיוון של יין צרפתי מאיזור לנגדוק שנמצא באפלסיון (איזור יין מוגדר ע"י הרשויות) 'לה קלאפ' הכרמים נמצאים בגבעות שטופי שמש ורוח.

ליקב קוראים "שאטו דה מרמורייר", היין הוא בלנד של סירה וגראנש.

יין אלגנטי ורגוע, עם טעמים וריחות של פירות יער אדומים והרבה תבלינים, סיומת ארוכה וטובה.

14% אלכוהול. בכשרות הרב רוטנברג. והמחיר 110₪.

לחיים, שבת שלום ושיבנה בית המקדש

שרגא – אתר היין הכשר